אֶשְׁמְעָה קוֹל מוֹרֵה הַשָּׁעוֹת

וְאֶזְכְּרָה אֵיךְ עִתּוֹתַי עָפוֹת וְנָעוֹת.

וּבְּזָכְרִי מִיָּגוֹן בִּינָתִי סָרָה,

כִּי חַיַּי יָחוּשׁוֹ אֶל הַמַּטָּרָה

עֵת אֵלֶּא מִנְּשׂוֹא, אֶשְׁבּוֹת מֵעֲצָבֶת,

וְאֶת נַפְשִׁי מִמֶּנִּי יִקַּח הַמָּוֶת;

עֵת יֵעָצְמוּ עֵינָי, יִיבַשׁ בִּי לַחַ,

וּבְשָׂרִי, הָהּ בְּשָׂרִי, אָז יִתֵּן רֵיחַ.

יְדִידַי וְרֵעַי מִמֶּנִּי יִבְרָחוּ,

וּמְהֵרָה מְקַבְּרִים אוֹתִי יִקָּחוּ

וִיכַסּוּנִי בֶעָפָר, הָהּ שׁוֹד וָשֶׁבֶר

וְיַעַזְבוּנִי אַחֲרֵי [סָתְמָם?] אֶת הַקֶּבֶר.