א. גַּם אֵלַי קוֹרֵא אֲדֹנָי מִשֵּׂעִיר: שׁוֹמֵר

מַה מִּלַּיְלָה, שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל.

ב. הַעַד כְּדֵי-כָּכָה הֲבֵל הֲבָלִים הִיא

יִפְעַת שֵׂכֶל-אֱלוֹהַּ בְּבֶן-הָאָדָם אֲשֶׁר בִּנְשֹׁב

רוּחַ קַל וְהָיָה לְלֵיל-צַלְמָוֶת?

ג. הוֹי כַמָּה תִבְכֶּה עוֹד הָאֲדָמָה וְתִשָּׁחֵת

בְּהִדֹּם שְׂשׂוֹן תֻּפֵּי הָאַהֲבָה וְהַגָּאוֹן וּגְדוֹלֵי

עַם תֵּבֵל יִתְבַּלָּעוּ.

ד. וּמַדּוּעַ סָחוֹף יִסְחַף אֶת בֶּן-הָאָדָם

הָעוֹלֶה מַעְלָה-מַעְלָה וְיִכְפְּשֵׁהוּ בֶעָפָר מִישֶׁהוּ

אֲשֶׁר שְׁמוֹ הָאָדוֹן וַאֲשֶׁר גַּם בְּשֵׁם הַשְׁגָּחָה

יְכֻנֶּה וְגַם בְּשֵׁם גּוֹרָל יִקָּרֵא.

ה. הִנֵּה כִּמְעַט-מְעַט יִכֹּן בֶּן-הָאָדָם לִהְיוֹת

לְטוֹב וְלֵאלֹהִים וְאוּלָם עַל הַר-פְּרָצִים

יָקוּם אֲדֹנָי.

ו. מַה יִּסְכָּן-לוֹ לֵאלֹהִים אֲשֶׁר אַךְ יַרְאֶה

לוֹ לָאָדָם אֶת מְחוֹז-חֶפְצוֹ הָרָם, אֶת שְׁלוֹם

הַחַיִּים בְּהַשְׁלִימָם אֶת כֻּלָּנוּ וְאֶת גֶּשֶׁר-

הַקֶּשֶׁת הַמַּבְהִיק אֲשֶׁר לְשַׁלְוַת הָעוֹלָם.

ז. וּמַדּוּעַ יְחַטֵּט בְּקִרְבֵּנוּ אֶת מְשׁוּבָתֵנוּ

כְעֵמֶק בְּגִבְעוֹן יִרְגַּז לְחַרְחֵר אֶת רְשָׁעֵינוּ

אֵלֶּה בְאֵלֶּה.

ח. אָכֵן אֵין אֲשֶׁר יִפְקֹד עַל נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן

הָאָרֹךְ הָאַכְזָרִי בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה

וְהַחֲזָקָה.

ט. וְאֶת הַיַּיִן הָאָדֹם שׁוּב יַשְׁקֶה בְּדָם

הָאָדוֹן אֲדֹנָי.

י. הוֹי מַדוּעַ כֹּה אֵין-אַהֲבָה וְאֵין-אֹשֶׁר

הוּא הָאָדָם אֲשֶׁר כֹּה יַעֲרֹג לְאַהֲבָה וּלְאֹשֶׁר.

יא. שָׁוְא תִּשְׁמְרוּ הַשּׁוֹמְרִים, אוֹי לָנוּ

הַשּׁוֹמְרִים כִּי שָׁוְא נִשְׁמֹר יַעַן כִּי תָמִיד

וַחֲדָשִׁים לַתְּקוּפוֹת יִפְּלוּ פְּנֵי-הָאָדָם אֶל

תּוֹךְ יְוֵן מְצוּלָה.

יולי, 1914