פַּתַחְתִּי אֶשְׁנַבִּי מִתַּחַת עֲלִיַּת הַגַּג,

אַךְ לֹא יַחְדֹּר אֲוִיר פְּנִימָה.

עָצַר הַפֶּרַח אֶת רֵיחוֹ הַדַּק,

אַמַּת הַמַּיִם אֶת שִׁטְפָּה הִדְמִימָה.

וּכְמוֹ קָפָא הַכַּד עַל הַמַּבּוּעַ

וְהִתְעַכְּבוּ גַּלִּים.

וְאִילָנוֹת נִזְדַּקְּפוּ בְּעֹצֶר רוּחַ.

בְּלִי רִשְׁרוּשׁ קַלִּיל.

הָאֲדָמָה כֻּלָּה לוֹהֶטֶת

וְעֵשֶׂב יִתְעַלֵּף חֲצִי שֶׂרוּף.

קֵרֵחַ וּמְרֻפָּט נִכְסָף הַסּוּף

אֱלֵי חַשְׁרַת עָבִים מֵרֹם נִבֶּטֶת.

וְסוּס שָׁחוֹר פִּשֵּׂק אֶת הַנְּחִירַיִם

וּלְתוֹךְ הָעֲרָבָה צָהַל –

וְכָל הַיְקוּם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם

מִצַּהֲלַת הַסּוּס חֻשְׁמַל.

אֲנִי אֶגְהַר בִּגְוִיָּתִי הַבּוֹעֲרָה

בְּקֶצֶף הַדָּמִים בְּלִי רֹאִי –

וּבְכָל רְמַ"ח הָאֲבָרִים אֶקְרָא:

בֹּאִי!!!