בְּרֶדֶת יוֹם
הַרְחֵק עַל רֹאשׁ הַצּוּר
הַמִּזְדַּקֵּר לָרֹם,
עַד כִּי הָעַיִן לֹא תָשׁוּר –
רָצִיתִי הִתְבּוֹדֵד בְּעֶלְבּוֹנִי!
יִצְטוֹפְפוּ מִמַּעַל עֲנָנִים
וְשֶׁמֶשׁ לֹא יָאִיר
וְרוּחַ לֹא תִשֹּׁב;
מֵימָיו הַנַּחַל לֹא יַגְבִּיר
וְלֹא יִפְרַח כָּל עוֹף.
הַכֹּל נֶהְפַּךְ בִּן-רֶגַע לְדוֹמֵם,
הַכּלֹ מוּצָק,
נִשְׁקָף בְּקִפְאוֹנוֹ אֶל הַמֶּרְחָק
בָּאֹפֶק הַשּׁוֹמֵם – – –
מִמַּלְבּוּשַׁי אָז אֶתְעַרְטֵל
וְאֶל הַצּוּר הַקַּר וְהֶחָלָק
בְּעֵירֻמִּי הַחַם אֶדְבַּק
גֹּוֵעַ מְפַלֵּל
וּבִשְׂפָתַי הַלּוֹהֲטוֹת אֶלְאַט:
אַתְּ…