נְקִישָׁה בְאֶשְׁנַב לְבָבִי עִם חֲצוֹת –

הֱקִיצוֹתִי בְרוּחַ נִפְעֶמֶת:

בָּבוֹתַי אַךְ לַשָּוְא מְצִיצוֹת

אִישׁוֹן-לַיִל דָּחוּס הַמֵּעִיק בְּכָבְדוֹ הַזּוֹחֵל

וּמְזִמָּה בְתוֹכוֹ מִתְרַקֶּמֶת…

מִי נָקַשׁ וְהֶחְרִיד לֶב בַּלֵּיל,

כִּי נִרְדַּם וַיִּסְגֹּר אֶת תְּרִיסוֹ מִבְּדִידוּת וּמֵעֶצֶב.

רַק יְלֵל שֶׁל תַּנִּים בְּצִבּוּר

מֵעָמְקֵי פַרְדֵּסִים יַעֲנֶה מִבְּלִי קֶצֶב

וְגוֹסֵס בַּדְּמָמָה הָרְחוֹקָה-רְחוֹקָה

(כֹּה גָוְעָה בְלֵילוֹת יַלְדּוּתִי שֶׁעַל יַד הַתַּנּוּר

לְצִדֵּי הָאִטְלִיז נְבִיחַת הַכְּלָבִים הַדַּקָּה…)

עַל פְּנֵי צַמָּרוֹת גָּהֲרוּ בְלֵאוּת הַשָּמַיִם,

כִּי הִרְדִּימוּ כּוֹכְבֵי הַמָּרוֹם בְּחֵיקָם,

גַּם הַכְּסִיל כְּבָר עָצַם אֶת עֵינָיו, גַּם הָעַיִשׁ,

וְגַם שְׁבִיל הֶחָלָב הִסְתַּתֵּר בֶּעָבִים…

וּמִי זֶה שֶׁנָּקַשׁ בְּאֶשְׁנַב לְבָבִי?

אָז פָּתַחְתִּי אֶת אוֹר הַחַשְׁמַל הַמְסַנְוֵר,

תּוֹךְ דַּקָּה אֶת שְׁחוֹרוֹ שֶׁל הַחֹשֶׁךְ הִכְרִיעַ,

וּמֵעַל תְּמוּנָתֵךְ לִי הִבְרִיק דְּיוֹקָנֵךְ הַזּוֹהֵר

וְחִיּוּך עַל שְׂפָתַיִךְ מַבְלִיחַ.

הוּא מַבְלִיחַ מוּזָר, מִתְחַטא כְשֶׁל יֶלֶד,

אוֹ לוֹעֵג בְּזָדוֹן אֶל מִשְׂחַק עֲצַבַּי…

הֲבִינוֹתִי אֲזַי:

אַתְּ הָיִית

בְּאֶשְׁנַב לְבָבִי הַנּוֹקֶשֶׁת בָּעֶלֶט

(שׁוֹבֵבָה? אַכְזָרִית?) –

וָאָשׁוּב וָאֶשְׁכַּב כְּמֵאָז עַל כָּרִי

וָאַפְקֵר סְגוֹר הַלֵּב בְּתוֹךְ חֹשֶׁך הַלַּיִל

אֶל הָלְמֵי נְקִישׁוֹתַיִךְ – – –