חַדְרֵנוּ צַר. כַּבִּי הָאוֹר

וְהִצָּמְדִי בְדֶמֶם!

הַחֹשֶׁך יְלַפֵּף כְּמוֹ שִכּוֹר

תַּאֲוָתֵנוֹ הָאִלֶּמֶת.

חַנְקִי אֶת קוֹל הַכָּרָתֵךְ,

עִצְמִי עֵינֵי הַיֶּדַע,

וּמְחִי מָחָר, הַמְלַחֵךְ

אֶת הָעֶרְגָּה הַמְרַקֶּדֶת.

נָעוּף!

שֶָלָּנוּ הוּא הַכּלֹ

וְאַחֲרָיו - הָאַיִן,

נִטְבַּע בַּבֹּשֶׂם הַכָּחֹל

שֶׁל דִּמְמַת הַלַּיִל.

בְּכוּר הַחֵשֶׁק הַלּוֹהֵט

יִרְתַּח הַדָּם בְּקֶצֶף –

אָז יְמֹרַק בַּלֶּהָבָה הַחֵטְא

וְלֹא יוּעַם לָנֶּצַח

פַּרְפֵּר בְּסִלּוּדֵי יְקוֹד,

אֶחָד אֶת הַשֵּנִי לִגְמֹעַ!

וּבְהִתְפַּתֵּל בְּכִסּוּפִים לְעוֹד –

לִגְוֹעַ!!