לוגו
העלמה וצלמה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

כּמים הפנים לפנים כן מליצה חידה לרעיון.

(אסף ל"ז נ')

עַלְמָה כַּכֻּשִׁית מִשְׁחַת מַרְאֶהָ

נִשְּׂאָה אֶת נַפְשָׁהּ כִּי יָפָה הִנֶּהָ,

כִּי אֵין כָּמוֹהָ בָּאָרֶץ לָיֹפִי;

וּבְכָל הַגִּלְיוֹנִים שֶׁרָאוּ עֵינֶיהָ

חָרָה אַפָּהּ וַתִּתֵּן דֹּפִי,

וַתֹּאמֶר כִּי כֻלָּמוֹ

יַעֲשׂוּ בִּרְמִיָּה פָּעֳלָמוֹ,

וְּלַדֲאבוֹן נַפְשָׁהּ וּלְמֹרַת רוּחַ

עַל כָּל אֲשֶׁר רַגְלֶיהָ דָּרָכוּ

שָׁם גִּלְיוֹן גָּלוּי בַּסֵּפֶר פָּתוּחַ

יַרְאֶה לָהּ פָּנֶיהָ מִשְּׁחוֹר חָשָׁכוּ.

בִּמְעוֹן בֵּיתָהּ כִּי תָנוּחַ

קִירֹתָיו גִּלְיוֹנִים יִמְלָאוּ,

וּפַּעַם בַּחוּץ כִּי תֵצֵא לָשׂוּחַ

גַּם שָׁם אֶל עֵינֶיהָ יֵרָאוּ.

אֶל אַחַת הַחֲנֻיּוֹת כִּי תָסוּר פַּעַם

לִקְנוֹת קִשּׁוּרִים וּבָתֵּי-הַנֶּפֶשׁ

גַּם שָׁם לֹא תֻחַן, לֹא תֵדַע חֹפֶשׁ,

גַּם שָׁם מַרְאָה מוֹרְאָה – הוֹי מַרְאֵה זַעַם

בִּצְדִיָּה תַּכְעִיסֶנָּה בַּעֲבוּר הַרְעִימָהּ.

גַּם כִּי תַעֲזֹב בֵּיתָהּ מִיָּמִים יָמִימָה

לָבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ לִמְצֹא בֵּית חָבֶר,

אָז מַרְאֹת הַנָּשִׁים הַצֹּבְאֹת שָׁמָּה

תּוֹרֶינָה תָּמִיד כִּבְאֶצְבַּע נַעְלָמָה

אֶת חֶסְרוֹן יָפְיָהּ כָּל מוּם בָּהּ וָשָׁבֶר.

וַתִּבְחַל נַפְשָׁהּ בִּתְשֻׁאוֹת הַקָּרֶת!

כִּי מַה-יַּמְרִיצָהּ תַּעֲנוּג וָזֹהַר

אִם חֶבְלָהּ נִמְרָץ, אִם רוּחָה נֶעְכֶּרֶת!

וַתֵּרֶא לָה מִשְׁכָּן בָּדָד כַּסֹּהַר

תּוֹךְ פַּרְדֵּס נֶחְמָד בֵּין עֲצֵי תִפְאָרֶת

בִּמְקוֹם אֵין אָדָם וּדְמָמָה שׂרָרֶת.

אַךְ הָהּ! גַּם שָׁמָּה לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ!

כִּי אוּבַל מַיִם כִּבְדֹלַח לָטֹהַר

עַל עַפְרֹת זָהָב בֵּין פִּרְחֵי נִיחֹחַ

בִּרְאִי מוּצָק יִזַּל, יִתְנַהֵל שֶׁפִי,

וּכְגִלְיוֹן גָּלוּי גַּלָּיו יִתְגַּלְגָּלוּ,

בָּם רָאֲתָה הָאֻמְלָלָה כִּי תַחַת יֹפִי

רַק נִקְפָּה, רַק קָרְחָה בִּלְחָיֶיהָ עָלוּ;

שָׁוְא גַּם מִשָּׁמָּה לִבְרוֹחַ אָמָרָה –

בִּרְתֻקוֹת קֶסֶם תַּחְתֶּיהָ אֻסָּרָה,

כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן סָגַר הַגָּן עָלֶיהָ

וּמִבְחַר עֲמָקָיו לֹא נָטְשׁוּ רַגְלֶיהָ.

לָעַלְמָה הַזֹּאת נִדְמִינוּ גַּם אָנוּ,

מֻכֵּי סַנְוֵרִים כָּמוֹהָ כֻּלָּנוּ;

אֶת גֹּעַל תָּאֳרֵנוּ

לֹא נוּכַל נָבִינָה,

לִמְגַלֵּה מַחְסוֹרֵינוּ

לֹא נַחְפֹּץ נַאֲמִינָה –

אַךְ אַיֵּהוּ הַגָּן אַדְמַת הַצֶּבִי,

אֵי אוּבָל הַבָּהִיר רַב הַפְּעָלִים

יַרְא פָּנֵינוּ וּלְבָבֵנוּ יִשְׁבְּ שֶׁבִי?

הוּא סֵפֶר מוּסַר הַשְׂכֵּל – סֵפֶר הַמְּשָׁלִים.