לוגו
כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

בְּאַחַד הַכְּפָרִים גָר אִישׁ עָשִׁיר עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ הַיָּחִיד אֲשֶׁר אָהַב. וַה' הִצְלִיחַ אֶת דַּרְכּוֹ וַיִּתֵּן לוֹ כֶסֶף וְזָהָב וַעֲבֻדָּה רַבָּה, וַיִּגְדַּל הָאִישׁ מְאֹד. וְהָאִישׁ נְדִיב לֵב מֵאֵין כָּמֹהוֹ וַיִפְרֹס מִלַּחְמוֹ לַדָּל. וַיְהִי כִי בָא עָנִי אֶל בֵּיתוֹ וַיִּתֵּן לוֹ לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וַיַּצִּיעַ לוֹ מִשְׁכָּב וְגַם צֵדָה לַדֶּרֶךְ נָתַן לוֹ מִמָּחֳרָת. וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ הִכְנִיס לְבֵיתוֹ אוֹרְחִים עֲנִיִּים וַיּוֹשִׁיבֵם אֶל שֻׁלְחָנוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם מַטְעַמִּים וְיַיִן, וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיֵּיטִיבוּ אֶת לִבָּם, וּבִרְאוֹת הָאִישׁ אֶת פְּנֵי אוֹרְחָיו הַמְּאִירִים וַיּוֹדֶה לַה' עַל הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ וְעַל אֲשֶׁר יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לְהַאֲכִיל עָנִי וְאֶבְיוֹן.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֵּרֶד הָאִישׁ מִנְּכָסָיו וַיֵּעָנִי, וַיִּשְׁלַח אֶת עֲבָדָיו וְאַמְהוֹתָיו מִבֵּיתוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת שָׂדֵהוּ וְאֶת נַחֲלָתוֹ וְאֶת כָּל כְּלֵי בֵיתוֹ הַיְקָרִים וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ בִלְתִּי אִם בֵּיתוֹ אֲשֶׁר גָּר בּוֹ וְכוֹס זָהָב גְּדוֹלָה, כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה בְּחַג הַמַּצּוֹת מִלְּאָה וַיַּעֲמִדֶיהָ עַל הַשֻּׁלְחָן, כִּי יְקָרָה מְאֹד הַכּוֹס בְּעֵינָיו וְלֹא אָבָה לְמָכְרָה בְּעַד כָּל הוֹן, אַף כִּי לֹא הָיְתָה בְיָדוֹ גַם אֲגוֹרַת נְחשֶׁת וַיִּרְעַב לַלָּחֶם.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ יְמֵי הֶחָג, חַג הַמַּצּוֹת, וַיִּתְעַצֵּב הָאִישׁ אֶל לִבּוֹ מְאֹד, כִּי לֹא הָיָה לוֹ בַמֶּה לִקְנוֹת מַצוֹת וְיַיִן וְיֶתֶר צָרְכֵי הֶחָג, וַיֹּאמֶר אֶל אִשְׁתּוֹ:

— יְמֵי הַחַג הוֹלְכִים וּקְרֵבִים וְלָנוּ אֵין כֹּל, נִמְכֹּר אֶת כּוֹס הַזָּהָב, כּוֹס אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְקָנִינוּ בִמְחִירָה מַצּוֹת וְיַיִן וְחַגֹּנוּ אֶת חַג הַפֶּסַח כְּיֶתֶר אַחֵינוּ אֲשֶׁר בְּכָל אַרְצוֹת מוֹשְׁבוֹתָם.

וַתַּעַן אִשְׁתּוֹ וַתֹּאמַר:

— יְקָרָה הַכּוֹס בְּעֵינַי מִכָּל סְגוּלוֹת מְלָכִים, כִּי מָקְדָשָׁה הִיא לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב. חָלִילָה לָנוּ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הָרַע הַזֶּה, נְחַכֶּה, אוּלַי יִרְאֶה ה' בְּעָנְיֵנוּ וְרִחַם עָלֵינוּ וְשָׁלַח לָנוּ מִמָּרוֹם עֶזְרָתוֹ.

וַיַּחְרֵשׁ הָאִישׁ וְלֹא עָנָה דָבָר.

יָמִים אֲחָדִים חָלְפוּ וַיַּגִּיעַ עֶרֶב הַפֶּסַח, וּבִרְאוֹת הָאִישׁ כִּי אֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה לִימֵי הֶחָג, וַיִּקַּח בְּיָדַיִם רוֹעֲדוֹת אֶת כּוֹס אֵלִיָּהוּ וַיֹּאמֶר אֶל אִשְׁתּוֹ:

— מָכֹר אֶמְכֹּר אֶת הַכּוֹס, כִּי אֵין דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לְפָנֵינוּ, וְתַחַת כּוֹס זָהָב זֹאת אֶקְנֶה כּוֹס זְכוּכִית וְאֵלִיָּהוּ הַטּוֹב יִסְלַח לְחַטָּאתֵנוּ.

וַיַּעֲטֹף הָאִישׁ אֶת כּוֹס הַזָּהָב בִּנְיָר וַיֵּלֶךְ לְמָכְרָהּ, וְהָאִשָּׁה עוֹמֶדֶת וְעֵינֶיהָ זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת.

אַחֲרֵי רְגָעִים אֲחָדִים שָׁב הָאִישׁ וּפָנָיו זוֹעֲפִים מִצַּעָר וּמִיָּגוֹן וּבְיָדוֹ עֶשְׂרִים שִׁקְלֵי כֶסֶף אֲשֶׁר לָקַח בִּמְחִיר הַכּוֹס, וַיִּתֵּן אֶת הַכֶּסֶף לְאִשְׁתּוֹ, וְהוּא הָלַךְ אֶל חֲדַר הַמִּשְׁכָּב וַיִּשְׁכַּב עַל מִטָּתוֹ וַיַּסְתֵּר אֶת פָּנָיו בַּכַּר, לִבְלִי רְאוֹת בְּרָעָתוֹ וּבָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד אִשְׁתּוֹ הָעֲדִינָה, כִּי מְפֻנָּקָה הָיְתָה הָאִשָּׁה וּמֵעוֹדָהּ לֹא נִסְּתָה בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה.

וַתִּקַּח הָאִשָּה אֶת הַכֶּסֶף וְלִבָּהּ כּוֹאֵב, וַתִּקַּח שְׁנֵי סַלִּים וַתִּתֵּן אֶת הָאֶחָד לִבְנָהּ יְחִידָה אֲשֶׁר אָהֲבָה וְאֶת הַשֵּּׁנִי נָשְׂאָה הִיא, וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם רַגְלִי הָעִירָה וַיִּקְנוּ מַצּוֹת וְיַיִן וְיֶתֶר צָרְכֵי הֶחָג וַיָּשׁוּבוּ לְבֵיתָם וַיַּעַבְדוּ עֲבוֹדָה רַבָּה לְהָכִין אֶת צָרְכֵי הַסֵּדֶר.

וְהַבֵּן אָהוּב וְחָבִיב מְאֹד לְהוֹרָיו, וּבְעוֹדוֹ קָטֹן פִּנְקוּהוּ הוֹרָיו וַיִּתְּנוּ לוֹ מַעֲדַנִּים וּמַטְעַמִּים וְלֹא עָבְדוּ בוֹ כָל עֲבוֹדָה, וַיְהִי בְעָבְדוֹ בְּעֶרֶב הַחַג עֲבוֹדָה קָשָׁה וַיֶּחְלֶה וַיִּפֹּל לְמִשְׁכָּב. וַיִּבָּהֲלוּ הַהוֹרִים מְאֹד וַיָּרוּצוּ אֶל הָרוֹפֵא וַיַּבְהִילוּהוּ אֶל בֵּיתָם, וַיְהִי בְּהִתְבּוֹנֵן הָרוֹפֵא בַיֶּלֶד וּבְהַקְשִׁיבוֹ לִדְפִיקוֹת לִבּוֹ וּבְמָדְדוֹ אֶת מִדַּת חֻמּוֹ הַגָּדוֹל וַיָּנַע בְּיָדוֹ לְאוֹת, כִּי נוֹאַשׁ מִמֶּנּוּ וְכִי אָבְדָה כָל תִּקְוָה.

הָעֶרֶב הִגִּיעַ, הַסֵּדֶר הוּכַן וַיֵּשֶׁב הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ אֶל הַשֻּׁלְחָן, וַיַּבִּיטוּ אֶל תּוֹךְ הַהֲגָדָה שֶׁל פֶּסַח וְרַק שִׂפְתוֹתֵיהֶם נָעוֹת וְקוֹלָם לֹא יִשָּׁמֵעַ. כִּי הַבֵּט הִבִּיטוּ שְׁנֵיהֶם עַל רְהִיטֵי בֵיתָם הַדַּלִּים וְהַשְּׁבוּרִים וְעַל הַמַּאֲכָלִים אֲשֶׁר עַל הַשֻּׁלְחָן וְעַל כּוֹס אֵלִיָּהוּ, כּוֹס זְכוּכִית פְּשׁוּטָה וְדַלָּה, וְעַל בְּנָם הַשּׁוֹכֵב בְּמִטָּתוֹ חוֹלֶה אָנוּשׁ וְנוֹטֶה לָמוּת, וַיִּזְכְּרוּ אֶת יְמֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים הַטּוֹבִים, אֶת רְהִיטֵי בֵיתָם הַמְּפוֹאָרִים וְהַנֶּהְדָּרִים, אֶת הַמַּטְעַמִּים אֲשֶׁר עָלוּ עַל שֻׁלְחָנָם, אֶת כּוֹס הַזָּהָב אֲשֶׁר הִפְלִיאָה כָּל עַיִן בִּבְרַק יָפְיָהּ וַהֲדַר תַּבְנִיתָהּ, אֶת הָאוֹרְחִים אֲשֶׁר שָׂבְעוּ מִטּוּבָם וְאֶת בְּנָם הָרַךְ אֲשֶׁר הִתְרַפֵּק עַל בִּרְכֵּי הַהוֹרִים וְאֶת קוֹלוֹ הַנָּעִים וְהַמְצַלְצֵל בְּעֵת שָׁאֲלוֹ אֶת “אַרְבַּע הַקֻּשְׁיוֹת” — אֶת כָּל אֵלֶּה זָכְרוּ וַיִּלָּחֵץ לִבָּם מִכְּאֵב וַיַּבֵּט כָּל אֶחָד לְעֵבֶר אַחֵר וַיַּחֲרִישׁוּ וּדְמָמָה נוֹרָאָה וּמְעִיקָה שָׂרְרָה בֶחָדֶר.

וַיְהִי כִי הִגִּיעַ זְמַן שְׁתִיַּת אַרְבַּע הַכּוֹסוֹת וַיִּגַּשׁ הָאִישׁ אֶל הַדֶּלֶת וַיִּפְתְּחֶנָּה לָרְוָחָה.

וּבְהִפָּתַח הַדֶּלֶת נִכְנַס הַחַדְרָה עָנִי לְבוּשׁ קְרָעִים, אֲשֶׁר אֲבַק הַדֶּרֶךְ כִּסָּה אֶת נְעָלָיו וּבְגָדָיו, וְעַל שִׁכְמוֹ תַרְמִיל, וַיִּפֶן אֶל בַּעַל הַבַּיִת וַיֹּאמֶר לוֹ:

— עָנִי נוֹדֵד אָנֹכִי וְהַגּוֹרָל הַמַּר הֱבִיאֲנִי אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה בְעֶרֶב פָּסַח. הָלַכְתִּי אֶל הַיְהוּדִים הָעֲשִׁירִים וּבִקַּשְׁתִּי מֵהֶם לְרַחֵם עָלַי וְלָתֵת לִי לָחֹג יַחַד אִתָּם אֶת חַג הַפֶּסַח, כַּאֲשֶׁר יָחֹגוּ כָל אַחַי הַיְהוּדִים בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתָם, וּמָקוֹם לָלוּן. אֲבָל קְשֵׁי לֵב הֵמָּה וַיָּשִׁיבוּ אֶת פָּנַי רֵיקָם, וּבָאתִי הֵנָּה וַאֲנִי מְחַלֶּה אֶת פָּנֶיךָ לָחוּס עַל עָנִי וְאֶבְיוֹן בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְלִבְלִי גָרֵשׁ אוֹתִי מִבֵּיתֶךָ.

וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר:

— אָמְנָם הֵמַר לִי ה' מְאֹד, אֲרוּחָתִי דַלָּה וּצְנוּמָה וְאֵין לִי בַמֶּה לְכַבֵּד אֶת פָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר יָאֲתָה לְחַג גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ כָּזֶה, אֲבָל מֵאֲשֶׁר יֵשׁ לִי חַלֵּק אֲחַלֵּק גַּם לְךָ, שֵׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן וּבָרוּךְ תִּהְיֶה לִי.

וַיֵּשֶׁב הַזָּקֵן אֶל הַשֻּׁלְחָן, וּבִרְאוֹת הֶעָנִי כִּי פְנֵי הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ זוֹעֲפִים וַעֲגוּמִים, וַיִפֶן אֲלֵיהֶם וַיֹּאמַר:

— מַה לָּכֶם כִּי תֵעָצֵבוּ? הֲלֹא חַג הַיּוֹם לַה'. אִכְלוּ וּשְׁתוּ וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבְּכֶם, וְהָיָה הַדָּבָר הַזֶּה לְרָצוֹן גַּם לַיוֹשֵׁב בַשָּׁמָיִם.

וַיֵּאָנַח הָאִישׁ מִקֶּרֶב לִבּוֹ וַיַּעַן וַיֹּאמַר:

— אֵיךְ אֶשְׂמַח וַה' יִסְּרַנִּי וַיָּבֵא עָלַי אֶת כָּל מַכּוֹתָיו. עָשִׁיר וְעַלִּיז הָיִיתִי וְגַם אֶת הֶעָנִי וְהַדַּל לֹא שָׁכַחְתִּי, וּבְכָל יְמֵי חַג יָשְׁבוּ אוֹרְחִים אֲחָדִים אֶל שֻׁלְחָנִי וְכוֹס זָהָב, מָקְדָשָׁה לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, עָמְדָה, וּבְנֵנוּ הַטּוֹב יָשַׁב עַל יָדֵנוּ וְשִׂמַּח אֶת לִבֵּנוּ, וְהַיּוֹם אֵין לִי כֹל, וְתַחַת כּוֹס הַזָּהָב עוֹמֶדֶת צִנְצֶנֶת פְּשׁוּטָה וּבְנִי שׁוֹכֵב עַל עֶרֶשׂ דְּוָי וּפִיו דּוֹבֵר זָרוֹת וְהָרוֹפֵא אָמַר שֶׁאֵין תִּקְוָה לְחַיָּיו.

וַיִּתְרוֹמֵם הֶעָנִי מִמְּקוֹמוֹ וַיֹּאמַר:

— אַל תֵּעָצְבוּ, אֲדוֹנַי, חַנּוּן וְרַחוּם ה' וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו. אֵלִיָּהוּ לֹא יִכְעַס וְלֹא יִקְצֹף אִם גַּם כּוֹס זְכוּכִית הִצַּגְתֶּם לִכְבוֹדוֹ, כִּי לֹא תִפְאֶרֶת וִיקָר מְבַקֵּשׁ הַנָּבִיא מִגִּלְעָד, רַק לֵב תָּמִים וָחָסֶד. וּבִדְבַר בִּנְכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הִנֵּה שָׁמֹעַ שָׁמַעְתִּי מִפִּי אֲנָשִׁים רַבִּים, כִּי סְגֻלָּה נִפְלָאָה בְּיֵין הַכּוֹס אֲשֶׁר לְאֵלִיָּהוּ, כִּי כָל אֲשֶׁר יֶחְלֶה וְיִשְׁתֶּה מִמֶּנּוּ וְנִרְפָּא מֵחָלְיוֹ.

וַיִּשְׁמְעוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ לְדִבְרֵי הָאוֹרֵחַ, וַיִּקְּחוּ אֶת כּוֹס אֵלִיָּהוּ וַיִּגְּשׁוּ אֶל עֶרֶשׂ בְּנָם, וְהִנֵּה הַיֶּלֶד שׁוֹכֵב וּפָנָיו מְעֻוָּתִים מִכְּאֵב וּדְפִיקוֹת לִבּוֹ חֲלָשׁוֹת וְכִמְעַט אֲשֶׁר תִּשָּׁמַעְנָה, כְּאִישׁ אֲשֶׁר בְּעוֹד רִגְעֵי מִסְפָּר יָשִׁיב רוּחוֹ לֵאלֹהִים.

וַיָּרֶם הָאָב אֶת רֹאשׁ בְּנוֹ וַיַּטֵּף טִפּוֹת אֲחָדוֹת מִן הַכּוֹס אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לתוֹךְ פִּי הַיֶּלֶד, וְהִנֵּה פָקַח הַחוֹלֶה אֶת עֵינָיו וַיִּשְׁאַל:

— מִי פֹה?

— אֲנִי הוּא אָבִיךָ! — עָנָה הָאָב בְּשִׂמְחָה וַיּוֹסֶף לְהַשְׁקוֹתוֹ מִן הַיָּיִן.

וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁתָה הַיֶּלֶד שֵּׁנִית וַיֵּשֶׁב עַל עַרְשׂוֹ וַיֹּאמֶר אֶל אָבִיו:

— מָה הַיּוֹם מִיּוֹמַיִם וּמַדּוּעַ זֶה דוֹלְקוֹת הַמְּנוֹרוֹת וְעָרוּךְ הַשֻּׁלְחָן כִּבְיוֹם חָג?

וְהָאָב עָנָהוּ לֵאמֹר:

— חַג הַמַּצּוֹת הַיּוֹם, זְמַן חֵרוּתֵנוּ.

וַיָּקָם הַיֶּלֶד, וַיֵּרֶד מִן הָעֶרֶשׂ אַרְצָה וַיֹּאמֶר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ:

— בָּרִיא אָנֹכִי וְחָפֵץ גַּם אֲנִי לָשֶׁבֶת עַל יַד הַסֵּדֶר.

וְעֵינֵי הָאָב וְהָאֵם נוֹצְצוֹת מֵרֹב שִׂמְחָה וָגִיל וַיְחַבְּקוּ אוֹתוֹ מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהֶם וַיִּגְשׁוּ אֶל הַזָּקֵן וַיּוֹדוּ לוֹ מִקֶּרֶב וָלֵב עַל עֲצָתוֹ הַנִּפְלָאָה, וַיֵּשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן וַיְּסַפְּרוּ אֶת הַהֲגָדָה, וְקוֹלָם — כְּקוֹל הַזָּמִיר בָּאָבִיב וּפְנֵיהֶם מְאִירִים.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם, הִצִּיעוּ מִשְׁכָּב לַזָּקֵן וַיִּשְׁכְּבוּ לִישׁוֹן בִּלְבָבוֹת שְׂמֵחִים וּזְמָן רַב לֹא יָכְלוּ לַעֲצוֹם עַיִן מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת, וְהַתִּקְוָה צִחֲקָה לִפְנֵיהֶם בְּכָל יְפִי צְבָעֶיהָ וַתְּשַׂמַּח אֶת לִבָּם.

וּבְקוּם הָאֲנָשִׁים בַּבֹּקֶר רָאוּ וְהִנֵּה הַדֶּלֶת סְגוּרָה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה וְהֶעָנִי נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ, וְרַק תַּרְמִילוֹ נִשְׁאַר עַל הַשֻּׁלְחָן. וַיְהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵיהֶם וַיִּפְתְּחוּ אֶת הַתַּרְמִיל וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה בוֹ כּוֹס הַזָּהָב אֲשֶׁר מָכְרוּ וְשִׁקְלֵי זָהָב עַד אֵין מִסְפָּר, וַיֵּדְעוּ כִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּקֵּר אוֹתָם וַיּוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ.