אִישׁ עָשִׁיר הָיָה בָאָרֶץ וְלוֹ בֵּן יָחִיד אֲשֶׁר אָהַב אוֹתוֹ מְאֹד וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּמָת הֶעָשִׁיר וַיִּתְאַבֵּל עָלָיו הַבֵּן מְאֹד. וְהַבֵּן — עֶלֶם תָּמִים מְאֹד, יוֹם וָלַיְלָה יָשַׁב עַל הַתּוֹרָה וְעַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וַיֶּהְגֶּה בָהֶם, וּבַמִּסְחָר לֹא אָחֲזָה יָדוֹ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתּאמֶר לוֹ אִמּוֹ: דַּי לְךָ, בְּנִי, לִלְמֹד תּוֹרָה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה כִּי תֹאחֵז גַּם בְּמִסְחָר יָדֶךָ. צֵא מִבֵּיתְךָ, קְנֵה סְחוֹרָה וּמְכֹר אוֹתָהּ, אוּלַי יַצְלִיחַ ה' אֶת דַּרְכְּךָ וּמָצָאתָ אֶת לַחְמְךָ בַּעֲמָלֶךָ. וַיִּשְׁמַע הַבֵּן לְדִבְרֵי אִמּוֹ, וַיִּקַּח צְרוֹר כֶּסֶף בְּיָדוֹ וַיִּסַּע לְעִיר גְּדוֹלָה וַיָּבֹא אֶל בֵּין הַסּוֹחֲרִים לִלְמֹד מֵהֶם אֶת דַּרְכֵי הַמִּסְחָר, אֲבָל מַעֲשֵׂיהֶם לֹא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, כִּי בְרָדְפָם אַחֲרֵי הַבֶּצַע וּבְחֶפְצָם לִצְבֹּר הוֹן דִּבְּרוּ שֶׁקֶר וְנִשְׁבְּעוּ שְׁבוּעוֹת שָׁוְא, וַיָּשָׁב אֶל אִמּוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ כִּי לֹא יִהְיֶה לְסוֹחֵר, רַק בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְעָסְקוֹ בָהּ תָּשׁוּב לוֹ מְנוּחַת נַפְשׁוֹ. וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ: אִם בַּתּוֹרָה חָשְׁקָה נַפְשְׁךָ לֵךְ אֶל מְקוֹם תּוֹרָה, אֶל יְשִׁיבָה מְפוּרְסֶמֶת, שָׁם תִּמְצָא יָדְךָ לָרֶדֶת אֶל תּוֹךְ עִמְקֵי הַדַּעַת וּלְהָבִין אֶת רָזֵי הַתּוֹרָה. וַיִּיטְבוּ דִבְרֵי הָאֵם בְּעֵינֵי בְנָהּ הָעֶלֶם, וַיֶּאֱסֹף אֶת בְּגָדָיו וַיְשִׂימֵם בַּיַּלְקוּט וַיִּתְכּוֹנֵן לִנְסֹעַ. וְטֶרֶם נָסְעוּ יָעֲצָה לוֹ אִמּוֹ, כִּי יִמְצָא לוֹ בַדֶּרֶךְ נַעֲרָה טוֹבָה וּתְמִימָה וְיִרְאַת ה' וְלָקַח אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וַיְהִי בִנְסֹעַ הָעֶלֶם בַּדֶּרֶךְ וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ יְהוּדִי חוֹרֵשׁ אֶת הָאֲדָמָה בַּשָּׂדֶה, יָדוֹ הָאַחַת אוֹחֶזֶת בַּמַּחֲרֵשָׁה וְיָדוֹ הַשֵּׁנִית — בַּסֵּפֶר אֲשֶׁר עִיֵּן בּוֹ. וַיְהִי הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינָיו, כִּי עוֹד לֹא רָאָה אִכָּרִים הַהוֹגִים בִּסְפָרִים בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתָם, וַיֵּרֶד מֵעַל הָעֲגָלָה וַיִּגַּשׁ אֶל הַיְּהוּדִי הַחוֹרֵשׁ וַיִּשְׁאָלֵהוּ לְמַעֲשֵׂהוּ, וַיַּעַן הָאִישׁ: חוֹרֵשׁ אָנֹכִי אֶת הַשָּׂדֶה וְזוֹרֵעַ בּוֹ וְאֶת יְבוּלִי אֲנִי מְחַלֵּק לְבַחוּרִים עֲנִיִּים, הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשָׁם. וַיֹּאמֶר הָעֶלֶם: גַּם אֲנִי גָמַרְתִּי אֹמֶר לְהַקְדִּישׁ אֶת יְמֵי חַיַּי לְלִמּוּד הַתּוֹרָה, אוּלָם אִמִּי יָעֲצָה לִי לָקַחַת רִאשׁוֹנָה אִשָּׁה.

וְהָאִכָּר הַחוֹרֵשׁ אֶת הָאֲדָמָה הָיָה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא. וַיֹּאמֶר הַנָּבִיא: יוֹדֵעַ אָנֹכִי נַעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְגַם יִרְאַת ה' וְאוֹתָהּ אֶתֵּן לְךָ לְאִשָּׁה, אוּלָם עָלֶיךָ לְהַבְטִיחֵנִי כִּי לֹא תָרִיב וְלֹא תִתְקוֹטֵט בָּהּ אַף פַּעַם, כִּי שׂוֹנֵא אָנֹכִי רִיבוֹת וּמְדָנִים. וַיַּעַן הָעֶלֶם וַיֹּאמַר: הִנְנִי מַבְטִיחֲךָ כִּי חָיֹּה אֶחְיֶה אִתָּהּ בְּשָׁלוֹם וְלֹא אָרִיב בָּהּ. וַיִּתֶּן לוֹ אֵלִיָּהוּ אֶת הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אָמַר לָאִשָּׁה, וַיִּסַע הָעֶלֶם לְעִיר גְּדוֹלָה וַיֵּשֶׁב בָּהּ, וַיִּלְמַד. וּמִדֵּי פַעַם בָּא אֵלִיָּהוּ לְבַקֵּר אֶת הַזוּג הַצָּעִיר וְלִרְאוֹת אִם מִלֵּא הָאִישׁ אֶת הַבְטָחָתוֹ.

פַּעַם בָּא אֵלִיָּהוּ וַיַּרְא כִּי הָאִישׁ מִתְקוֹטֵט וְרָב בְּאִשְׁתּוֹ, וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַנָּבִיא וַיִּגְעַר בּוֹ וַיֹּאמַר: אִם תּוסִיף לָרִיב וַעֲנַשְׁתִּיךָ קָשֶׁה. אֲבָל הָאִישׁ לֹא שָׁמַע לִדְבָרָיו וַיּוֹסֶף לָרִיב בְּאִשְׁתּוֹ. פַּעַם מְצָאָהוּ אֵלִיָּהוּ בְּעֵת רִיבוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלִי וְהִנְּךָ רָב בְּאִשְׁתְּךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ, לָכֵן אֶעֱנָשְׁךָ כִּי תִמָּכֵר לְעֶבֶד, וְהָיָה אִם תְּקַבֵּל אֶת הָעֹנֶשׁ הַזֶּה וְיָדַעְתָּ כִּי חַיָּב הָאָדָם לִחְיוֹת עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁלוֹם וּבְאַהֲבָה. וַיֵּעָלֵם אֵלִיָּהוּ וְהָאִישׁ הִצְטָעֵר, כִּי יָדַע אֲשֶׁר אִם יְדַבֵּר הַנָּבִיא דָּבָר וָקָם.

פַּעַם עָזַב הָאִישׁ אֶת עִירוֹ וַיִּסַּע עִם אִשְׁתּוֹ אֶל אַחַת הֶעָרִים הָרְחוֹקוֹת. וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיִּתְנַּפֵּל עֲלֵיהֶם אִישׁ בִּלְתִּי נוֹדָע לָהֶם וַיִּתְפֹּש בָּאִישׁ וַיִּמְשְׁכֵהוּ. וַיִּצְעַק הָאִישׁ צְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה וַיִּתְחַנֵּן לִפְנֵי גוֹזְלֵהוּ כִּי יִתְּנֵהוּ לָשׁוּב אֶל אִשְׁתּוֹ, אֲבָל הַזָּר לֹא עָנָהוּ דָבָר וַיּוֹסֶף לִסְחֹב אוֹתוֹ וַיְבִיאֵהוּ לְאֶרֶץ רְחוֹקָה וַיִּמְכְּרֵהוּ לְאִישׁ עָשִׁיר לְעָבֶד.

וְאִשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרָה בַדֶּרֶךְ לְחַכּוֹת עַד שׁוּב אִישָׁהּ אֵלֶיהָ. וַתִּבֶן לָהּ בַּיִת וַתִּשְׁלַח אֶת יָדָהּ בְּמִסְחַר הַתְּבוּאָה, וַיְהִי ה' עִמָּהּ וַיֶּלֶךְ מִסְחָרָהּ הָלֹךְ וְגָדֹל וַתֶּעְשַׁר עשֶׁר רָב. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁלַח אִישָׁהּ פַּעַם לִשְׁבָּר שֶׁבֶר וַיָּבֹא מִבְּלִי דַעַת אֶל בֵּית אִשְׁתּוֹ, וַתַּכִּירֵהוּ אִשְׁתּוֹ וְהוּא לֹא הִכִּירָהּ. וַתִּתְוַדַּע אֵלָיו אִשְׁתּוֹ וַתִּשְׁאָלֵהוּ לִשְׁלוֹמוֹ וּלְמוֹעֵד צֵאתוֹ לַחָפְשִׁי. וַיַּעַן לָהּ הָאִישׁ לֵאמֹר: תַּחַת שִׁבְעַת הַיָּמִים אֲשֶׁר רַבְתִּי בָךְ עָלַי לַעֲבֹד לַאֲדוֹנִי שֶׁבַע שָׁנִים, חָמֵשׁ שְׁנוֹת עַבְדּוּת עָבְרוּ עָלַי וּבְעוֹד שְׁתֵּי שָׁנִים יִמְלְאוּ יְמֵי צֵאתִי לַחָפְשִׁי, וְאָז אָשׁוּב אֵלָיִךְ. וַיָּשָׁב הָאִישׁ לְבֵית אֲדוֹנָיו וְכַעֲבֹר שְׁנָתַיִם שָׁב אֶל אִשְׁתּוֹ וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיֵּשֶׁב אִתָּהּ בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה וְלֹא הוֹסִיף לָרִיב בָּהּ.