לוגו
הָאִכָּר וּפוֹעֲלוֹ
תרגום: חנניה ריכמן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

אִם הַצָּרָה – אַחַר כָּתְלֵנוּ,

מַה נִּתְחַנֵּן וּמַה נּוֹדֶה

לְכָל מוֹשִׁיעַ וּפוֹדֶה!

אַךְ מִשֶּׁסָּרָה מֵעָלֵינוּ –

אוֹי וַאֲבוֹי לְמַצִּילֵנוּ!

שׁוּב אֶת חַסְדּוֹ אֵין אִישׁ זוֹכֵר –

וְאַף נִרְאֶנּוּ כְּעוֹכֵר!

אִכָּר זָקֵן הָלַךְ בַּיַּעַר, בֵּין־עַרְבַּיִם,

לַכְּפָר הַבַּיְתָה, מִקָּצִיר,

עִם פּוֹעֲלֵהוּ הַשָּׂכִיר.

לְפֶתַע, בְּדַרְכָּם, בְּדֹב פָּגְשׁוּ הַשְּׁנַיִם.

עוֹד לֹא הִסְפִּיק לִזְעוֹק הַסָּב –

וּכְבָר הַדֹּב רָבַץ עָלָיו.

מוֹעֵךְ אוֹתוֹ הַדֹּב, מְטַלְטְלוֹ בְּכֹחַ –

וְאַךְ נִמְלָךְ, הַזֵּד, מֵאֵיזֶה צַד לִפְתּוֹחַ.

הֵקִיץ הַקֵּץ עַל הַזָּקֵן.

“הוֹי, מַחְמַדִּי” – הוּא מִתְחַנֵּן

אֶל פּוֹעֲלוֹ בִּבְכִי בְּלִי־הֶרֶף:

“אַל תַּפְקִירֵנִי־נָא לְטֶרֶף!”

אָזַר הָאִישׁ כֹּחוֹ, לָבַשׁ גְּבוּרַת שִׁמְשׁוֹן,

הֵנִיף אֶת גַּרְזִנּוֹ וַיַּךְ בִּמְלוֹא־הַיְכֹלֶת:

רָצַץ לַדֹּב חֲצִי גֻלְגֹּלֶת

וּבִכְרֵסוֹ תָּקַע קִלְשׁוֹן.

כָּרַע־נָפַל הַדֹּב. עָבַר־חָלַף הַפֶּגַע.

יָצָא הַסָּב שָׁלֵם מִתַּחַת לֶעָרִיץ –

וְאֶת פּוֹדֵהוּ הָאַמִּיץ…

גִּדֵּף בְּקֶצֶף בּוֹ בָּרֶגַע.

הֻכָּה הָאִישׁ בְּתִמָּהוֹן:

“עַל מַה זֶּה, סָב, אוֹתִי קִלַּלְתָּ?”

– "עַל מָה, טִפֵּשׁ? וּמַה צָּהַלְתָּ?

דּוֹקֵר־לוֹ, גֹּלֶם, בְּלִי חֶשְׁבּוֹן:

אֶת עוֹר־הַדֹּב כֻּלּוֹ קִלְקַלְתָּ!"