לְתוֹךְ חֲצַר אִכָּר, בַּסְּתָו,

בְּלֵיל־סַגְרִיר חָדַר גַּנָּב.

נִכְנַס אֶל הַמַּחְסָן – וְתוֹךְ גִּשּׁוּשׁ בַּחֹשֶׁךְ

מָשַׁךְ לְלֹא־בּוּשָׁה מַה שֶּׁנִּתַּן לְמשֶׁךְ.

הֵרִיק, הַזֵּד, אֶת הַמַּחְסָן:

כְּלוּם יֵשׁ מַצְפּוּן בְּלֵב חַמְסָן?

וְהָאִכָּר, מִסְכֵּן, שֶׁאֶמֶשׁ

שָׁכַב לִישׁוֹן

כְּבַעַל־הוֹן,

הֵקִיץ אֶבְיוֹן עִם אוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ.

מָלֵא יֵאוּשׁ וּמַר־לֵבָב,

הִזְעִיק הָאִישׁ אֶת כָּל קְרוֹבָיו,

שְׁכֵנָיו, רֵעָיו וּמַכָּרָיו.

“עִזְרוּנִי־נָא, אַחִים” – גָּנַח וְהִתְיַפֵּחַ.

מִיָּד נִפְתַּח כָּל פֶּה לָעוּץ עֲצַת־פִּקֵּחַ.

הַדּוֹד שַׁמַּאי אוֹמֵר: "דָּמֶיךָ בְּרֹאשְׁךָ:

סִפַּרְתָּ לַבְּרִיּוֹת עַל גֹּדֶל רְכוּשְׁךָ.

לְמַד אֵפוֹא לִשְׁמוֹר אֶת לְשׁוֹנְךָ וּפִיךָ".

הַדּוֹד שַׁבְּתַאי אוֹמֵר: "כָּל שֹׁרֶשׁ הַצָּרָה

בָּזֶה שֶׁהַמַּחְסָן רָחוֹק מִן הַדִּירָה.

כְּדַאי שֶׁלַּבִּקְתָּה מִיָּד אוֹתוֹ תַּסְמִיכָה!"

– “לֹא, רַבּוֹתַי!” – טוֹעֵן יְדִיד־הַנֶּפֶשׁ מִיכָה:

"לֹא בְּכָל זֶה מְקוֹר הָרַע,

כִּי הָעִקָּר – כַּלְבֵי־שְׁמִירָה!

קַח, רְחִימַאי, אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם

מִן הַגּוּרִים בַּחֲצֵרִי.

מוּטָב אֶתְנֵם לַחֲבֵרִי

מִשֶּׁאֶזְרוֹק אוֹתָם לַמַּיִם".

וְכָכָה כָּל קָרוֹב,

יְדִיד וְרֵעַ טוֹב.

אִישׁ אִישׁ וַעֲצָתוֹ. אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּלִי סֶלֶף:

הִשִּׂיאוּ לַמִּסְכֵּן עֵצוֹת כָּאֵלֶּה אֶלֶף;

אוּלָם בְּפֹעַל, בַּעֲלִיל

שׁוּם אִישׁ מְאוּמָה לֹא הוֹעִיל.

כָּךְ הָעוֹלָם: נַסֵּה וּפְנֵה־נָא

אֶל יְדִידִים בִּשְׁעַת הַדְּחָק:

עֵצוֹת יָפוֹת וְלֶקַח־סְרָק

תִּשְׁמַע כָּהֵנָה וְכָהֵנָּה.

אַךְ אִם תָּעֵז לִרְמֹז: "עֶזְרָה בְּפֹעַל תֵּנָּה! –

תִּמְצָא כָּל אָח יַקִּיר

חֵרֵשׁ־אִלֵּם כַּקִיר.