עָלִים עַל עֵץ הָדוּר, בְּזֹהַר בֹּקֶר־מַאי,

הִתְלַחֲשׁוּ בַּלָּאט עִם צַפְרִירִים בַּגַּיְא.

הֵם לֹא חָדְלוּ מֵהִשְׁתַּבֵּחַ

בְּנוֹי הַיֶּרֶק הַשָּׂמֵחַ:

"הֵן גַּם אַתֶּם תּוֹדוּ וַדַּאי,

כִּי אָנוּ – הוֹד וּפְאֵר הַגַּיְא.

רַק כְּסוּת־עָלִים רַבַּת־הַשֶּׁפַע

תִּתֵּן לָעֵץ רַחְבוּת וָיֶפַע.

לֹא חֵטְא לוֹמַר אֱמֶת: הוּא בִּלְעָדֵינוּ – אֶפַע.

כְּלוּם לֹא צִלֵּנוּ הַנֶּחְמָד

יִתֵּן מִקְלָט לְנָע־וְנָד?

כְּלוּם לֹא הַדְרַת־עָלִים, הַמַּרְהִיבָה עֵינַיִם,

תִּמְשׁוֹךְ רוֹעוֹת־הַצֹּאן לָצֵאת בִּמְחוֹל־מַחְנַיִם?

כְּלוּם לֹא מִסְּבַךְ־עָלִים טָמִיר

אֶת רִנָּתוֹ יִשָּׂא זָמִיר

עִם שַׁחֲרִית וּבֵין־עַרְבַּיִם?

וּכְלוּם לֹא בָּנוּ לַבְּקָרִים

תִּשְׁתַּעַשְׁעוּ פֹּה, צַפְרִירִים?"

– “וְשֶׁמָּא לְטוֹבָה תַּזְכִּירוּ גַּם אוֹתָנוּ?” –

נִשְׁמַע מֵאֲדָמָה קוֹל מֶלֶל מְגֻשָּׁם.

– “מִי שָׁם?” –

בְּרַחַשׁ־רִשְׁרוּשָׁם

כָּל הֶעָלִים הָמוּ־רָטָנוּ:

"מִי זֶה מֵעֵז לְהִדַּמּוֹת

לִפְאֵר־הַיְקוּם עַל אֲדָמוֹת?

מִי הֶבֶל־רַהַב זֶה בְּלִי בֹּשֶׁת הִשְׁמִיעָנוּ?

– “מִי אָנוּ?” –

הֵשִׁיבוּ הַקּוֹלוֹת מִתּוֹךְ מַעֲמַקִּים –

"אֲנַחְנוּ – הַחוֹפְרִים בִּתְהוֹם־הַמַּחְשַׁכִּים,

שֶׁבִּמְחִילָה, אֶתְכֶם יֵינִיקוּ וְיָזוּנוּ.

הַאִם אָמְנָם לֹא תַּכִּירוּנוּ?

אֲנַחְנוּ – שָׁרָשָׁיו שֶׁל עֵץ־הַחֲמוּדוֹת,

עָלָיו תִּתְנוֹסְסוּ בְּגַאֲוָה כָּזֹאת.

יְפוּ־נָא, יְדִידִים! רְבוּ בְּשָׁעָה מֻצְלַחַת!

אַבָל¹ זִכְרוּ זָכֹר אֱמֶת אַחַת נִשְׁכַּחַת:

עָלִים בְּכָל אָבִיב יָצִיצוּ מֵחָדָשׁ;

אוּלָם הַשֹּׁרֶשׁ כִּי יִיבַשׁ –

יֹאבַד הָעֵץ אִתְּכֶם גַּם־יַחַד!"