נַחְשׁוֹל גּוֹעֵשׁ בְּרֹב עֲיָם
הִשְׁלִיךְ מַלָּח לְחוֹף-הַיָּם.
בְּשׁוּב אֵלָיו חוּשָׁיו, מַתְחִיל הוּא לְהָטִיחַ
דִּבְרֵי קְלָלָה, גִּדּוּף וּגְנַאי
בִּפְנֵי הַיָּם: "אַתָּה רַמַּאי!
בְּשֶׁקֶט מְדֻמֶּה אֶת הַמַּלָּח תַּדִּיחַ,
וְאַחֲרֵי שֶׁיִּתְפַּתֶּה –
לַתְּהוֹם תַּשְׁלִיךְ אֶת הַשּׁוֹטֶה".
פִּתְאֹם לָבַשׁ הַיָּם דְּמוּתָהּ שֶׁל אַמְפִיתְרִידָה
וַיּאמֶר לַמַּלָּח: "לַשָׁוְא כָּזֹאת תַּגִּידָה!
מַסָּע עַל פְּנֵי מֵימַי אֵינֶנּוּ מְסֻכָּן,
וְאִם סוּפָה פּוֹרֶצֶת כָּאן,
הֵן הָאַשְׁמָה הִיא רַק בָּרוּחַ:
הוּא לֹא יִתֵּן גַּם לִי לָנוּחַ.
נַסֵּה-נָא: עֵת יִישַׁן הָרוּחַ הָרָשָׁע,
שְׁלַח עַל מֵימַי סְפִינָה לְשַׁיִט:
אָז הֵם זַכִּים כְּשֶׁמֶן-זַיִת
וְאַף שְׁלֵוִים מִיַּבָּשָׁה".
אָכֵן, פִּתְרוֹן פָּשׁוּט: מַסָּע כָּזֶה בָּטוּחַ;
אַךְ מִי יוּכַל לָשׁוֹט בְּמִפְרָשִׂים בְּלִי רוּחַ?