אַל תְּקַוֶּה לִמְצוֹא אֶת אָשְׁרְךָ בְּמַעַל.

בְּעֹמֶק-לֵב תָּמִיד יִבְזֶה

אֶת הַבּוֹגֵד אֲפִילוּ זֶה

שֶמִּזְדַקֵּק לוֹ, לַבְּלִיַּעַל.

תּוֹלַעַת עֲלוּבָה בִּקְּשָׁה מִבַּעַל-גַּן

רְשׁוּת לָדוּר עַל עֵץ כְּמוֹ אוֹרַחַת-קַיִט.

הִבְטִיחָה שְׁתִּחְיֶה בְּאֹפֶן מְהֻגָּן,

בְּיֹשֶׁר לְמוֹפֵת, מִבְּלִי הַזִּיק כַּזַּיִת:

הִיא לֹא תִּגַּע בַּפְּרִי, רַק תְּכַרְסֵם עָלִים,

ְואַף מֵהֶם תַֹבְחַר רַק אֵלֶּה הַנּוֹבְלִים.

חוֹשֵׁב-לוֹ הָאִכָּר (וְהוּא אָדָם טוֹב-מֶזֶג):

"תֵּשֵׁב-לָהּ, לָמָּה לֹא? וְכִי יִצְמַח לִי נֵזֶק

מִזֶּה שֶׁתְּלַחֵךְ?"

עָלֶה עָרֵב לַחֵךְ?"

הָרְשׁוּת נִתְנָה – וְהַתּוֹלַעַת

עוֹלָה עַל עֵץ וְשָׁם קוֹבַעַת

אֶת מוֹשָׁבָהּ בֵּין עֲנָפִים.

וְהַיָּמִים – יָמִים יָפִים:

זֶה כְּבָר מַלְכַּת –הָאוֹר אֶת פְּנֵי הַפְּרִי מַזְהֶבֶת.

וְגַם בַּגַּן, שֶׁבּוֹ תּוֹלַעַת זוֹ יוֹשֶׁבֶת,

הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ תַּפּוּחַ נֶהְדָּר,

מָלֵא עָסִיס וָצַח, שָׁקוּף כְּעֵין-עִנְבָּר.

הוּא, הַבָּשֵׁל תַּכְלִית הַבֹּשֶל,

לָקַח זֶה כְּבָר בַּשְׁבִי לִבּוֹ שֶׁל

פִּרְחָח אֶחָד מִבְּנֵי-הַכְּפָר.

אַךְ הַגִּישָׁה לַפְּרִי קָשָׁה מֵאֵין כָּמוֹהָ:

יָרֵא הוּא לְטַפֵּס עַל עֵץ כָּל-כָּךְ גַּבֹהַּ;

וּכְדֵי לְנַעֲרוֹ – דֵּי כֹּחַ אֵין לַלֵּץ;

וׁבְכֵן, אוֹבֵד-עֵצוֹת עוֹמֵד הוּא מוּל הָעֵץ.

וּמִי נָתַן לַנַּעַר סַעַד

בִּגְנֵבָתוֹ? אוֹתָהּ תּוֹלַעַת.

“שְׁמַעֵנִי, יְדִידִי” – אָמְרָה – "אֲנִי יוֹדַעַת,

שֶׁהָאִכָּר נָתַן כְּבָר צַו

לִקְטוֹף מָחָר מִתַּפּוּחָיו.

תַּפּוּחַ זֶה יֻקַּח בְּטֶרֶם בּוֹ נָגַעְתָּ.

אַךְ, אִם תִּרְצֶה, מִיָּד אַפִּיל אוֹתוֹ לְמַטָּה –

בִּתְנַאי אֶחָד: שְׁנִּתְחַלֵּק!

בִּמְנָת-חֶלְקִי לֹא אֲדַקְדֵּק:

כִּמְעַט הַכֹּל תּוּכַל לָקַחַת,

אִם פֶּלַח קָט אוֹתִי תַּלְקִיק;

כִּי גַם חֶלְקִיק שֶׁבְּחֶלְקִיק

יָמִים רַבִּים יַרְוֵנִי נַחַת"

וְכָךְ הֻסְכַּם. הַבּוֹגֵדָה

נִגְּשָׁה מִיַּד לָעֲבוֹדָה,

וּבְלִי חֲשָׁשׁ מִפְּנֵי קִפּוּחַ

הִשִּׁירָה חִישׁ אֶת הַתַּפּוּחַ.

וּמֶה הָיָה אֵפוֹא הַפְּרָס?

הַנַּעַר, שֶׁחִכָּה לְתַפּוּחוֹ מַתַּחַת,

זָלַל הַפְּרִי כֻּלּוֹ עַל חַרְצַנָּיו גַּם-יַחַד.

וְכַאֲשֶׁר יָרְדָה שֻתֶּפֶת הֶחָמָס

מֵעַל הָעֵץ לִגְבּוֹת הַמַּס –

הוּא בְּרַגְלוֹ אוֹתָהּ רָמַס.