לִפְנֵי הַדַּיָּנִים בַּשְׁאוֹל הַתַּחְתִּיָּה

הוֹפִיעוּ שְׁנֵי חוֹטְאִים, שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ בַּשַּׁעַר:

אֶחָד הָיָה שׁוֹדֵד, גּוֹזֵל בְּרִיּוֹת בַּיַעַר,

אֲשֶׁר סִיֵּם דַּרְכּוֹ בְּחֶבֶל –הַתְּלִיָּה;

שֵׁנִי – סוֹפֵר גְּדוֹל-שֵׁם וְרַב-עֲלִילִיָּה.

סְפָרָיו הַמַּזְהִירִים הֵפִיצוּ בֹּשֶׂם-אֶרֶס,

כְּפִירָה, פְּרִיצַת-מוּסָר, יִצְרֵי סְתִירָה וָהֶרֶס

וְצָדוּ בְּרִשְׁתָּם

לִבּוֹ שֶׁל כָּל אִישׁ תָּם.

קוֹלוֹ הִקְסִים כְּקוֹל סִירֶנָה,

אוּלָם הִזִּיק יוֹתֵר מִמֶּנָּה.

מִשְׁפָּט בַּשְׁאוֹל – עִנְיָן קָצָר,

וְדִין שְׁנֵיהֶם מִיָּד נִגְזַר.

עַל שְׁתֵּי שַׁלְשְׁלָאוֹת נִתְלוּ מַהֵר דּוּדַיִם,

דּוּדֵי-בַּרְזֶל כְּבֵדִים וְרַחֲבֵי-יָדִים,

וּשְׁנֵי הַנִּדּוֹנִים

הוּשְׁבוּ מִיָּד בִּפְנִים.

לְיֶתֶר-בִּטָּחוֹן, לִמְנוֹעַ כָּל מִשְׁגֶּה רַע,

הוֹפְיעָה בִּכְבוֹדָהּ מְכַשֵּׁפָה מֶגֶרָה

וְהֶעֶלְתָה מוֹקֵד

מִתַּחַת לַשּׁוֹדֵד;

וּלְאֵשׁ-אֵימִים כָּזֹאת זָכָה אוֹתוֹ פּושֵׁעַ,

עַד שֶׁתִּקְרַת הַשְּׁאוֹל חִשְּׁבָה לְהִתְבַּקֵּעַ.

עָנְשׁוֹ שֶׁל הַסּוֹפֵר

נִרְאָה מָתוּן יוֹתֵר:

מִתַּחַת לְדוּדוֹ הִבְהֵב-נִצְנֵץ מִקֹּדֶם

רַק שְׁבִיב קָטָן, רַק רֶשֶׁף-אֹדֶם;

אוּלָם הַשְּׁבִיב הַקָּט הָפַךְ לְלֶהָבָה.

עָבְרוּ שָׁנִים, דּוֹרוֹת – הַלַּהַב לֹא כָּבָה.

מֵאֵשׁ אוֹתוֹ שׁוֹדֵד זֶה כְּבָר נִשְׁאַר רַק אֵפֶר,

אַךְ רַב מִיּוֹם לְיוֹם מוֹקְדוֹ שֶׁל אִישׁ-הַסֵּפֶר.

וְהוּא זוֹעֵק מָרָה מֵעֹצֶם-יִסּוּרִים,

כִּי צֶדֶק-הָאֵלִים הֻכָּה בְּסַנְוֵרִים.

סוֹף-סוֹף, בַּמֶּה חָטָא? הוּא רַק חִבֵּר סְפָרִים –

וְאִם נִכְשַׁל בְּאֵיזֶה אֹמֶר,

כְּבָר נֶעֱנַשׁ בְּכָל הַחֹמֶר.

כְּלוּם לַסּוֹפֵר הַדִּין מוֹדֵד

יוֹתֵר מֵעֹנֶשׁ הַשּׁוֹדֵד.

אֶת קוֹל זַעֲקוֹתָיו שָׁמְעָה סוֹף-סוֹף מֶגֶרָה –

וַתִּתְיַצֵּב מוּלוֹ בְּכָל אֵימַת-הוֹדָהּ,

עִם נְחָשִׁים שׁוֹרְקִים בְּשַׂעֲרוֹת-הַפֶּרַע,

וְשׁוֹט עָקֹב מִדַּם תָּקוּעַ בְּיָדָהּ.

– “אָרוּר!” – אָמְרָה – "תָּהִין עֲדַיִן

לִקְבּוֹל עַל עָוֶל הַשּׁוֹפְטִים?

מַשְׁוֶה אַתָּה דִינְךָ לְדִין אוֹתוֹ לִסְטִים?

כְּנֶגֶד פִּשְּׁעֲךָ – כָּל חֲטָאָיו כְּאָיִן.

הוּא בַּחֲמַת-אַלִּימוּתוֹ

גָּרַם צָרוֹת רַק עַד מוֹתוֹ.

וְאִלּוּ נִזְקְךָ – פִּי-אֶלֶף הוּא גָרוּעַ:

דּוֹרוֹת וְלֹא שָׁנִים עָבְרוּ מִיּוֹם מוֹתְךָ –

וְהַחַמָּה יוֹם-יוֹם בַּחֶלֶד הַפָּרוּעַ

תִּזְרַח עַל פְּרִי חָדָשׁ מִזֶּרַע-חַטָּאתְךָ.

אֵין קֵץ לְאַרְסְךָ – וּמִיָּמִים יָמִימָה

שׁוֹטֵף נַחְשׁוֹל-טֻמְאָה קָדִימָה וְקָדִימָה.

הַבֵּט! (וְכָאן פָּתְחָה אֶשְׁנָב קָטָן) – הַבֵּט

עַל נַהֲרוֹת תְּלָאָה וָחֵטְא,

אֲשֶׁר יָדְךָ מֵאָז הִזְרִימָה.

הִנֵּה בָּנִים מַמְרִים, חֶרְפַּת מִשְׁפְּחוֹתָם,

שֶׁסְּחִי-הַשְׁפָּעָתְךָ דָּבַק בָּם כַּחוֹתָם.

מִי זֶה הִרְעִיל בָּהֶם הַמֹּחַ וְהַנֶּפֶשׁ?

הִשְׁלִיךְ עֶרְכֵי-מוּסָר וְקָדָשִׁים לָרֶפֶשׁ?

מִי שָׂם לְמַטָּרָה

נִתּוּק קִשְׁרֵי-חֶבְרָה?

מִי זֶה יִפָּה, קִשֵּׁט בְּנוֹי אוֹחֵז-עֵינַיִם

כָּל תַּאֲוָה

וְתוֹעֵבָה –

חִלּוּל הַשֵּׁם וְהַשָּׁמַיִם?

הִנִּה הַבֵּט לְשָׁם: שָׁם אֶרֶץ נִתְרַתְּחָה

בְּכֹחַ רַעַל תּוֹרָתְךָ;

וְהִיא מְלֵאָה חָמָס וָפֶשַׁע,

שִׂנְאַת-אַחִים, מִלְחֶמֶת-רֶשַׁע.

מִי, מִי אָשֵׁם בְּשׁוֹאָתָהּ?

אַתָּה, אָמַּן הַהֲסָתָה!

מְקוֹר כָּל נֵטֶף דָּם, כָּל דֶּמַע בָּהּ – אַתָּה!

עֵטְךָ זָרַע פֵּרוּד וָקֶרַע!

וּמִי מֵרֹאשׁ יָכוֹל לִמְנוֹת,

כַּמָּה צָרוֹת וַאֲסוֹנוֹת

עוֹד יִצְמְחוּ מִזֶּה הַזֶּרַע?

שָׂא עָנְשְׁךָ וּשְׁתֹק! בְּצֶדֶק הוּא מָדוּד!"

כָּךְ בְּחֵמָה סִיְּמָה מֶגֶרָה –

וְשׁוּב סָגְרָה עָלָיו הַדּוּד.