אִם חָס אַתָּה עַל שֵׁם כְּבוֹדֶךָ,

הַקְפֵּד לִבְרוֹר אֶת יְדִידֶיךָ!

* *

אִכָּר אֶחָד רָכַשׁ

יְדִיד – נָחָשׁ.

עָרוּם הוּא שֶׁרֶץ זֶה – מִי זֹאת אֵינוֹ יוֹדֵעַ?

וְחִישׁ עַד-כְּדֵי-כָּךְ כָּבַשׁ אֶת לֵב הָרֵעַ,

שֶׁהָאִכָּר הַלָּז רַק בּוֹ הָיָה נִשְׁבָּע.

אוּלָם – אֲבוֹי: מֵאָז שׁוּם אִישׁ אֵלָיו לֹא בָּא.

“רֵעַי” – קוֹבֵל הָאִישׁ – הַסְבִּירוּ הַסִּבָּה:

הֵן קֹדֶם קְהַל-אוֹרְחִים נָהַר אֵלַי כַּזֶּרֶם –

עַל מָה אֵפוֹא עַכְשָׁו הוּטַל עָלַי הַחֵרֶם?

הַאִם אִשְׁתִּי חָטְאָה חַטָּאת

וְלֹא כִּבְּדָה אֶתְכֶם כַּדָּת?

אוֹ שֶׁמָּא כִּבּוּדִי – לָכֶם כְּבָר לְזָרָא הוּא?"

– “לֹֹא, הַשָּׁכֵן!” – עָנָה רֵעֵהוּ מַתִּתְיָהוּ –

"בִּקַּרְנוּ בְּבֵיתְךָ תָּמִיד בְּחֵפֶץ-לֵב,

וְאֵין לְשׁוּם אָדָם סִבָּה לְהֵעָלֵב:

אַתָּה אֵינְךָ אָשֵׁם בְּשׁוּם עַוְלָה אוֹ פֶּגַע.

אוּלָם הַגַּע בְּעַצְמְךָ;

מָה הַשָּׂשׂוֹן וְהַשִּׂמְחָה

לָשֶׁבֶת לַשֻּׁלְחָן וְלַחֲשׁוֹשׁ כָּל רֶגַע,

כִּי יְדִידְךָ זֶה הֶחָבִיב

יִפְגַּע בְּמִישֶׁהוּ בְּפִיו?"