– “שָׁלוֹם לְךָ, נַחוּם!” – “שָֹלוֹם לְךָ, שִׁמְעוֹן!”
– “מַה חֲדָשׁוֹת בְּפִיךָ, רֵעַ?”
– "הָהּ, כַּנִּרְאֶה אֵינְךָ יוֹדֵעַ,
כִּי עַל רֹאשִׁי יָרַד אָסוֹן:
נִשְׂרַף עָלַי מִשְׁקִי – יִסְּרַנִי אֵל עֶלְיוֹן!
וּמִנִּי-אָז אֲנִי – אֶבְיוֹן".
– “רִבּוֹן-הָעוֹלָמִים! אָסוֹן כָּזֶּה מִנַּיִן?”
– "אַחְרֵי מִשְׁתֵּה לֵיל-חַג, כְּטוֹב לִבִּי בַּיַּיִן,
הָלַכְתִּי לָאֻרְוָה, עִם נֵר בַּיָּד, לָשִׂים
מְעַט מִסְפּוֹא בָּאֲבוּסִים.
אוֹדֶה, אָחִי, כִּי אָז עֲדַיִן
תָּסַס הַיַּיִן בְּרֹאשִׁי.
אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ – נָפַל נֵרִי לַשַּׁחַת…
אָכֵן בְּקֹשִׁי רַב הִצַּלְתִּי אֶת נַפְשִׁי –
אַךְ כָּל מִשְׁקִי נִשְׂרַף עִם בִּקְתָּתִי גַם-יַחַד.
וּמַה שְׁלוֹמְךָ, שִׁמְעוֹן.?"
"אוֹי, רַע, יְדִיד נַחוּם!
וַדַּאי גַּם אֲסוֹנִי נִגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם:
קִפַּחְתִּי אֶת רַגְלִי – רְאֵה אֶת הַקַּבַּיִם.
לְפֶלֶא בְּעֵינַי, כִּי עוֹד זָכִיתִי קוּם.
אָכֵן, בְּלֵיל-הַחַג הָיָה גַם מַזָּלִי רַע:
יָרַדְתִּי לַמַּרְתֵּף לָקַחַת בִּירָה –
וְלֹא אַכְחִישׁ: עִם יְדִידַי
גַּם לִפְנֵי-כֵן לָמְגַתִּי דַי.
וּבְכֵן, שֶׁלֹּא לִגְרוֹם לְפֶגַע
כְּשֶׁאֲנִי בְּגִלּוּפִין –
נֵרִי כִּבִּיתִי לַחְלוּטִין.
אַךְ מַעֲשֶׂה-שָׂטָן: נָפַלְתִּי בּוֹ בְּרֶגַע
בַּחֹשֶׁךְ מִסֻּלָּם – וְאוֹי לִי, אָח נַחוּם:
מֵאָז נִהְיֵיתִי בַּעַל-מוּם".
– “דִּמְכֶם בְּרָאשֵׁיכֶם” – אָמַר לָהֶם לַשְּׁנַיִם
מְיֻדָּעָם הַטּוֹב אֶפְרַיִם:
"אֵין בְּלִבִּי כָּל תִּמָּהוֹן
עַל שֶׁאַתָּה, נַחוּם, הִפְסַדְתָּ כָּל הַהוֹן
וְשֶׁאַתָּה, שִׁמְעוֹן, הוֹלֵךּ עַל הַקַּבַּיִם:
כִּי גַם בַּחֹשֶׁךְ, גַם בָּאוֹר –
אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ לַשִּׁכּוֹר".