תּוֹלַעַת נֶאֶחְזָה בִּמְרוֹם-גָּבְהוֹ שֶׁל עֵץ.

עִם צַמַּרְתּוֹ הַמִּתְנוֹעַעַת

הִתְנוֹדְדָה גַם הַתּוֹלַעַת.

סָמוּךְ לִמְקוֹם שִׁבְתָּהּ חָג בַּשָּׁמַיִם נֵץ.

“הָהּ מִסְכֵּנָה” – לָעַג מִתּוֹךְ בְּדִיחוּת-הַדַּעַת –

"כַּמָּה זָחַלְתְּ עַד שֶׁעָלִית –

וּמָה הִשַּׂגְתְּ? לְמַה זָּכִית?

וְכִי אַתְּ בַּת-חוֹרִין לָנוּעַ אוֹ לָנוּחַ?

יַחְדָּו עִם עֲנָפֵךְ אַתְּ כְּלִי-מִשְׂחָק לָרוּחַ".

– “מַה קַּל לְךָ לְהִתְלוֹצֵץ” –

עָנְתָה הַתּוֹלֵעָה לַנֵּץ:

"אַתָּה עוֹלֶה אֶל עָל בְּכֹחַ הַכְּנָפַיִם –

מֵהֶן לְךָ הַדְּרוֹר, הָעֹז וְהָעַזּוּת;

וְאִלּוּ אָנֹכִי – זִכּוּנִי הַשָּׁמַיִם

רַק בְּכִשְׁרוֹן אֶחָד – כִּשְׁרוֹן הִתְאַחֲזוּת".