וְחַדְרִי מְרֻבָּע הוּא. שׁוּב מְרֻבָּע!

שׁוּב מְדַמֵּנִי כִּי מִישֶׁהוּ בָּא.

גָּשׁ אֶל חַלּוֹן וְנָשַׁם־לֹא־נָשַׁם.

נֶשֶׁם־אֵין־אֹמֶר מֵעֵבֶר מִשָּׁם.

גַּשְׁתִּי גַם אָנִי. אֵינֶנּוּ… שׁוּב שַׁן!

לֹא יִתְחַדֵּשׁ הַמִּשְׂחָק הַיָּשָׁן.

וּבְהִפָּתַח חַלּוֹנֵי־הַבָּתִים –

אַל תַּאֲמִין בַּקּוֹלוֹת הַבּוֹטִים.

פַּעַר אֵין־הֶגֶה הוּא. פִּיו שֶׁל הַדָּג.

רוֹם עֲדֵי רֶגַע. אִלְּמוּת וְהֵדָהּ.

תְּהוֹם הָעוֹרֶגֶת לָשׁוּב אֶל גָּבְהָהּ.

צֶלֶם בַּמַּיִם.

אַדְוָה. –

וְגוֹוְעָה.