שְׁעַת הָאֶפֶס הִיא שְׁעַת מִיֵּשׁ־לְאַיִן

בָּהּ יֵאָמֵן הַכֹּל.

הַקֶּשֶׁב הַלֵּילִי אֲשֶׁר לָעַיִן

הָעַיִן הָרוֹאָה אֶת בַּת־הַקּוֹל.

רוֹאָה –עַד שֵׁמַע צָו. זֶה צָו לָגֶשֶׁת.

אִוְשַׁת הַסְּתָו – אִוְשַׁת מָסָךְ עוֹלֶה.

הָאַגָּדָה אֶת אַכְזָבֶיהָ מְרַשְׁרֶשֶׁת

עָלֶה עָלֶה.

וְהוּא עוֹלֶה בָּמָתָה. וּכְמוֹ שׁוֹקֵעַ הֶרָה.

וּמִלִּבּוֹ לְפִיו כּוֹס אַיִן שֶׁנִּמְסַךְ.

צִחְצוּחַ גּוֹרָלוֹת. אִבְחַת הָעֶרֶב.

הָעֶרֶב הָאַחְרוֹן.

– מָסָךְ!