בַּעֲרוֹב

בַּעֲרוֹב

כִּבְיָכוֹל מוּל פִּשּׂוּק־הַיָּמִים

(הוֹ פִּשּׁוּט־אֶצְבָּעוֹת בִּנְשִׂיאַת הַכַּפַּיִם!)

בְּקָרוֹב

בְּקָרוֹב

וּבְמִקְרָא בְּפִסּוּק־טְעָמִים

יַשְׁמִיעוּךָ פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַפְּסָק –

שְׁמַע בְּאֹרֶךְ־אַפַּיִם!

זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל הַפְּסָק

זֶה זוּטוֹ שֶׁל הַקּוֹל

זֶהוּ סוֹף־הַפָּסוּק שֶׁאַכְזָר הוּא.

שֶׁבֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לְהַגִּיד אֶת הַכֹּל

לֹא נוּכַל

לֹא נִרְצֶה –

כִּי גְזָר הוּא.

כִּי פִּשּׂוּק אַחֲרוֹן.

כִּי פִּשּׁוּט אֵין־תּוֹחֶלֶת.

כִּי זֵכֶר גּוֹוֵעַ שֶׁל אֵיזֶה פֻּלְחָן.

וְגוּף וְאִילָן מוּל הַבַּיִת כְּשֶׁלֶד

בְּמֵרוֹץ שֶׁקָּפָא.

         וְאֵין נֶפֶשׁ שׁוֹאֶלֶת:

לְכָאן אוֹ לְכָאן?

בַּעֲרוֹב.

בַּעֲרוֹב.

קוֹל סְפִינוֹת הַמַּכְרִיז עַל שׁוּבָן.

בְּקָרוֹב.

בְּקָרוֹב.

יְאַפְלֵל בְּדִידוּתוֹ הַמִּפְרָשׂ הַלָּבָן.

בַּעֲרוֹב.

בְּקָרוֹב.

וְגָווּעַ הַכֹּל –

        וּמוּבָן.