עַד יְגוֹנִים בָּגְדוּ הָרָז וּפִתְרוֹנָיו.

וּפַס־הַיָּד עַל קִיר. וּכְתָב כּוֹכְבֵי־זָנָב

בִּשְׁמֵי הַחַרְטֻמִּים. הַמָּג שֶׁנִּתְבַּדָּה!

עַל־כֵּן אוּלַי יִירָא לְהִוָּתֵר בָּדָד

וְעִם כָּל נֶקֶשׁ־יָד עַל שַׁעַר הַנָּעוּל

יֶחְרַד בְּנִחוּשָׁיו: בַּבַּיִת אוֹ מִמּוּל?

מִמּוּל? הֲיֵשׁ עוֹד מוּל? הֲיֵשׁ עוֹד מוּל וּבַיִת?

הֲיֵשׁ עוֹד פְּדוּת שׂוּמָה בֵּין טֶרֶף לְבֵין עַיִט?

הֲיֵשׁ עוֹד?

        הֲיִהְיֶה?

                וְשֶׁמָּא לֹא הָיָה-

וְרַק מִצְנַח מַסְווֹת בִּגְווֹעַ הַבְּדָיָה

וְהוּא אֲשֶׁר יְתַו

            תָּוִים בֵּין כֹּה לְכֹה

וְצַד בְּחַכּוֹתָיו

            חֲלוֹם וְהִפּוּכוֹ.

מָה הַתְּכוּנָה הַזֹּאת בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר?

מַה שְׁמָהּ? מַה שֵׁם הָרְחוֹב? אַכִּיר וְלֹא אַכִּיר.

הָיִיתִי כָּאן! מָתַי?! וּמַשֶׁהוּ נִרְמַז

בְּעֹקֶם הַמַּרְאָה – כְּאָז־וְלֹא־כְּאָז…

עַל כֵּן אֶקְסוֹם בָּאוֹב. אֶדְרוֹשׁ אֶל הַתְּרָפִים

(דַּרְכֵי־הָאֱמוֹרִי שֶׁל כָּל הַנִּטְרָפִים!):

אֵי נְהָרוֹת וָיָם? אֵי הַתְחָלָה וָסוֹף?

כָּל רֶגַע אַלְמוֹנִי כְּשַׁעַר הַמָּסוֹף

בּוֹ הַקָּהָל בָּהוּל בִּתְשׁוּקָתוֹ לִמְצוֹא

לוּא זֵכֶר לַחֻרְבָּן אֲשֶׁר לִמְחוֹז־חֶפְצוֹ

אַךְ בְּצֵאתוֹ לָעִיר קָרוּעַ וְנָלוֹז

יִרְאָה פִּתְאֹם כִּי אֵין לֹא חֵפֶץ לֹא מָחוֹז.

רְחוֹב־הַתַּמְנוּנִים פּוֹשֵׁט זְרוֹעוֹת־זְרוֹעוֹת.

הָרַמְזוֹרִים כָּבוּ – שָׁוְא תְּחַכֶּה לְאוֹת!

מָה הַשָּׁעָה אַחַי? מַה חֹדֶשׁ? מַה יוֹבֵל?

מַה מַעֲשֵׂינוּ פֹּה בְּגַעַשׁ וְהַקְהֵל?

פֹּה חֵמֶת שֶׁיֵּינָיו שֻׁפְּכוּ לֻגִּין־לֻגִּין.

פֹּה שֶׁמֶט מְחוֹגָיו שֶׁל דַּף הָאוֹרְלוֹגִין.

שִׁלְפֵי־כֵּרָה! וּרְאֵה: זֶה כָּל מַה שֶׁשָּׂרָד.

הָהּ גַּן וּמַפָּלָיו מֵרֶגֶם הַבָּרָד! – –

רַגְלֵנוּ כָּאן תִּדְרוֹךְ עַל עֵבֶר פִּי הַיּוֹם.

רַגְלֵנוּ כָּאן תִּרְאֶה קוֹלוֹת עָפָר וּתְהוֹם.

עָפָר- וּתְהוֹם תַּחְתָּיו. עָפָר – וּתְהוֹם עָלָיו.

וְאוֹר שֶׁבֵּינֵיהֶן הַבָּא עַד קֵץ לֵילָיו.

עַד קֵץ. עַד יַרְכְּתֵי. עַד יַרְכְּתֵי אֵין־אוֹר.

וְעַד־וְעַד בִּכְלָל.

וְקֹר.

וְקֹר.

וְקֹר.