_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

מזרח ומערב

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

(מתוך נאום בוועידת פועלי האימפריה הבריטית בשאלת הודו.)

התסבוכת וההיקף הענקי של השאלה ההודית עלולים להפחיד מלהביע דעה גם לאדם שיש לו יותר ידיעות וסמכות בעניני הודו ממני.  אולם מאחורי כל התסביך המורכב והעצום יש דבר פשוט וברור, והוא – הרצון הכביר של עמי הודו לביטוי לאומי ופוליטי עצמי, וכל פועל, מאיזה עם שהוא, ודאי שיתמוך בכל לבו ובלי כל תנאי בשאיפה זו.  אולם אם בשאלת המטרה לא יכולים להיות כל חילוקי דעות – הרי בדרך להשגת מטרה זו יש לבחון אם התביעות של חברינו ההודים מועילות ומכוונות למטרה.  הדרישה ממשלת הפועלים לעמוד על שלטון עצמי של הודו, ובזמן הכי מוקדם, מוצדקת בהחלט, וכל התנועה הסוציאליסטית העולמית צריכה לתמוך בה, אולם בצעדים המקדמים יש להתחשב במצבה של ממשלת הפעלים, ואין לדרוש ממנה דברים העלולים להכשילה בטרם תגיע לעיקר.  כי נפילת ממשלת הפועלים באנגליה תביא הפסד לא רק למועל האנגלי, אלא לפרוליטריון העולמי כולו.  כלית הפועלים לשלטון באנגליה זהו הכיבוש הכי גדול של תנועת הפועלים העולמית, וכשלון ממשלת הפועלים והשתררות הריאקציה באנגליה – יגבירו את הריאקציה בכל העולם.  באיטליה שורר משטו פאשיסטי, בצרפת שולט הימין, בגרמניה מתחזקת הקואליציה הבורגנית, ואנגליה היא הארץ היחידה במעצמות הגדולות שזכתה לממשלת פועלים, ופועלי כל העולם מעוניינים בקיומה ובנצחונה של ממשלה זו.  פועלי הודו, לא פחות מאחרים, מעוניינים בממשלת פועלים באנגליה.  סוף כל סוף השאלה היסודית של הודו היא לא כל כך צורת השלטון שלה – אלא השינוי בתנאי חייהם של מיליוני עובדיה.  ולאחר שהודו תשיג את חירותה תתחיל בה רק אז המלחמה האמיתית להרמת מצב העובדים ולשחרורם מתחת עול הנסיכים, בעלי האחוזות הגדולות ואילי הכסף.  ממשלה ריאקציונית באנגליה תחזק את המעמדות השליטים בהודו, לאחר שהודו יהיה לה שלטון עצמי, אולי יותר מאשר עכשיו, כשאנגליה מעוניינת לרכוש לעצמה את אהדת ההמונים בהודו. 

שאלת הודו, למרות היקפה הענקי, אינה בעצם אלא חלק של שאלה עוד יותר רחבה, וזוהי שאלת המזרח לעומת המערב.  מאות בשנים השתלטו עמי המערב על ארצות המזרח.  אירופה התיימרה להיות נושאת הגבורה והתרבות האנושית העליונה, וראתה באסיה רק בערות, רפיון וחוסר אונים פוליטי ורוחני.  ואמנם עמי אירופה וקרוביהם באמריקה הקדימו את עמי אסיה בכיבושי המדע והכלכלה, אשר שינו את פני כל החיים במאות האחרונות.  אולם בקרב עמי המזרח המפגרים גנוזים ומשומרים עדיין אוצרות רוח ותרבות קדומים, אשר אולי יהיו עוד פעם לאור לאנושיות כולה.  כבן עם מזרחי, עם שגורלו ההיסטורי פיזר אותו בקרב עמי המערב, והוא חוזר עכשיו לארצו במזרח, רואה אני בהתגוששות העולמית הזאת בין המזרח והמערב לא התנגשות‑דמים בין שני כוחות מתנגדים ואויבים, שרק הכוח והאלמות יכריעו ביניהם, אלא מעבר לתקופה חדשה של הפראה הדדית וקואופרציה על יסוד של שוויון ואחווה.  הכוח המוסרי הצפון בקרב המזרח מתגלם אולי יותר מכל במנהיג ההוד הגדול, מהטמה גנדי, האיש הדגול העומד בראש מלחמת‑שחרור של שלוש מאות ועשרים מיליון אנשים נגד שעבוד‑דורות בידי האימפריה הכי עצומה בעולם, מלחמת‑שחרור שאי דוגמתה בכל ההיסטוריה האנושית לגודל היקפה ולעוצם כוחותיה הפוטנציאליים.  ונשק‑מלחמה של המצביא הזה הוא – "אי‑אלימות".  אין זו רק מלחמת הודו.  כל עמי המזרח, מקצה אסיה ועד קצה, מנערים מעליהם זה אחרי זה את עול המערב, והשאלה הדגולה, אשר בה תלוי אולי גורל העולם, היא:  אם תקומת המזרח ושחרורו יבואו בדרך מלחמה או בדרך שלום?  אם, כמו שרוצה מוסקבה, יקומו המזרח והמערב זה נגד זה בקר אכזרי, אשר תוצאותיו תהיינה הרבה יותר איומות ומחריבות מאשר הקרב העולמי האחרון, או המזרח יקום לתחיה על ידי הקואופרציה וההסכם של העמים הנדכאים באסיה עם הפועל המאורגן באירופה על ידי שיתוף מלחמת השחרור הלאומי במלחמת השחרור הסוציאלי של חלוץ‑המהפכה, של הפרוליטריון הסוציאליסטי בעולם.  דרכו של הפועל במזרח, שאינו יכול ואונו רשאי להסתפק רק בהעברת השלטוון ויכולת הדיכוי והניצול מידי המעמד השולט הזר למעמד השליט של עמו הוא, אלא שואף לשחרור אמיתי – שחרור העמלים וגאולתם, – אינה יכולה להיות דרך המלחמה בין אסיה ואירופה, אלא דרך ברית‑עבודה בין המוני העמלים במזרח ובין תנועת הפועלים המאורגנת במערב, ברית בנויה על יסוד של הסכם וקואופרציה לשם הגברת הכיבושים הסוציאליים והתרבותיים ושיתוף בין משפחת‑עמים חפשים ושווי‑זכויות.

לונדון, כ"ט תמוז תר"ץ.

                                         (דבר 1593)

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה