_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

אחדות העבודה וההסתדרות

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

אחדות המעמד העובד – זו היתה הסיסמה שחרתה על דגלה אחדות העבודה.  במרכז התנועה והמלחמה שנתחוללה סביב יצירתה של א"ה לפני שלוש שנים עמדה שאלת האיחוד.  במלחמתם נגד הפירודים הסידוריים והמפלגתיים, שפוררו את ציבור הפועלים והרפו את כוחם והמעיטו את דמותם, הבליטו והדגישו "המאחדים" את הצורך וההכרח של איחוד הכוחות ואיחוד הפעילות עד שנראה היה לרבים שאחדות-העבודה עומדת אך ורק על שאיפת האיחוד.  ומשנוסדה ההסתדרות הכללית שבה קיבלה שאיפת האיחוד את תיקונה המלא וכל פועלי א"י נתאחדו בהסתדרות אחת ונוצר האורגן המשותף והכללי של כל המעמד העובד בארץ – נדמה להרבה חברים שבזה תם תפקידה של א"ה.  "אותם החברים אשר הבינו את "אחדות העבודה" בפשטות ותמימות: איחוד כל הפעולה של הפועלים בא"י, ומשנוצרה ההסתדרות נוכחו לדעת כי למעשה ושלא על פי החוקה, אין כל פעולה אשר ההסתדרות לא תכיל אותה – חברים אלה רואים בהסתדרות כבר כיום את אחדות העבודה, בלי מרכאות" (ז. דויד: לועידת "אחדות העבודה", קונטרס קט"ו).

הבנה זו של א"ה, המצטיינת אמנם בפשטות ותמימות יתרה, לא עמדה על עצם מהותה ותוך תוכה של א"ה.  ודאי היה זה עיקר גדול ויסודי בא"ה – איחוד כל הפעולה של הפועלים, – אולם לשם מה?

איחוד הפועלים לשם סידור עניניהם יום יום – בארץ אחרת היתה מטרה זו מספיקה לעצמה, גם כשאין איזה "לשם מה" מיוחד כרוך אחריה.  אולם כלום באמת היתה פה, בארץ, מטרתה האחת והיחידה של א"ה לאחד את כל הפועלים בא"י?  כלום היתה זו משאת הנפש כולה של א"ה – לאגד בהסתדרות אחת את אלפי הפועלים העברים הנמצאים פה – ותו לא?  כלום לא היתה שאיפה אחרת, נעלה וכבירה, רבת תוכן וענין, עומדת מאחורי רצון האיחוד – שאיפה שראתה באיחוד רק אחד האמצעים והתנאים להתגשמותה?

איחוד המעמד העובד לא היתה המטרה, התכלית בפני עצמה, אלא כתנאי מוקדם למילוי שאיפתה ומגמת קיומה של אחדות העבודה: הגשמת הציונות הסוציאליסטית.  אחדות העבודה לא היתה רק נושאת הרעיון של הציונות הסוציאליסטית; היא שאפה להיות נושאת ההגשמה של רעיון זה.  זה היה תכנה ומהותה וטעם קיומה של אחדות העבודה.  א"ה הכירה, שהגשמת הציונות הסוציאליסטית מחייבת קיום מעמד עובד מאוחד, רב-אונים ואדיר-רצון, חדור הכרת שליחותו ואחריותו המעמדית בשינוי-גורלו ההיסטורי ותיקון-חייו של עמו.  ומתוך הכרה זו עשתה אחדות העבודה גדולות במשך זמן קיומה הקצר.  מפירורים חדלי-אונים ונעדרי-השפעה יצרה בבת אחת נוף-פועלים מוצק רב-פעלים ותושיה, שנעשה לכוח המכריע בחיי היישוב, סידרה פעולה תרבותית רחבה בקרב העובדים, הצעידה קדימה את התיישבות-העובדים, איגדה תנועה מקצועית והפיחה רוח-חיים חדשה בקרב הפועלים העירוניים, שקיומם ורישומים לא היה ניכר כלל לפני כך, הניחה את היסוד לעבודות ציבוריות גדולות ברשות העובדים ונתנה על ידי כך פתרון לשאלת העלייה, ואחרון אחרון חשוב, יצרה את הסתדרות העובדים הכללית והיתה לכוח המניע והפעיל הראשי בתוך ההסתדרות.

בהסתדרות זו הצליחה אחדות העבודה להגשים את איחוד המעמד העובד, אולם ההסתדרות איננה עדיין אחדות-העבודה; עולה היא על א"ה בהיקפה ומסגרתה הסידורית, אולם א"ה לא היתה מסגרת בלבד.  א"ה היתה נושאת רעיון ומפעל היסטורי, וכל עוד ההסתדרות כולה לא קיבלה ממנה גם את המורשה הזאת, כל עוד כל חלקי ההסתדרות ואבריה, בלי שיור ניכר, לא ספגו לתוכם את תכנה המגמתי של א"ה בכל עמקו והיקפו – את תכנה רב-הצדדים של הציונות הסוציאליסטית המתגשמת – לא נמלאה תעודה של א"ה.  רק מי שראה בא"ה ברית מעמדית של אגודות והסתדרויות מקצועיות בלבד – אינו מוצא, לאחר ייסוד ההסתדרות הכללית, טעם וזכות לקיומה של א"ה.  ואכן, כל אותם החברים שנתנו ידם לא"ה רק בגלל צורתה הסידורית המשוכללה, אינם מוצאים בה עוד חפץ ומסתפקים בהסתדרות הכללית בלבד.  אולם לכל אותם החברים שבשבילם היתה א"ה נושאת הציונות הסוציאליסטית המתגשמת – לאלה ברור שבתוך ההסתדרות הכללית המקיפה את כל הזרמים והמגמות והכיוונים של ציבור הפועלים וגם אותם מחלקיו שאין להם כל מגמה וכיוון – שבתוך הסתדרות זו צריכה להתקיים א"ה מאוגדת, מבוצרת, שלמת הרצון והמחשבה, משפעת ואקטיבית – למען הדרֵך את ציבור הפועלים כולו ברוחה ולמען השלֵט את הציונות הסוציאליסטית בכל פעולותיה של ההסתדרות.

"הרואים בהסתדרות כבר כיום את אחדות העבודה, בלי מרכאות" – אינם רואים אלא מהרהורי לבם.  לדאבוננו עוד רחוקה ההסתדרות מרחק רב מהיות אחדות העבודה.  ולא מפני החוקה הרעה של וועידת חיפה, אלא בתוקף המציאות.  אין ספק שמבחינה אובייקטיבית ציבור הפועלים כולו הוא חטיבה אחת, מיוחדת ומאוחדת, ודרכו בארץ היא רק דרך הציונות הסוציאליסטית; אבל אמונה זו עצמה היא לעת עתה רק נחלתה של אחדות עבודה והנוטים אליה, ועדיין יש חלקים וזרמים בקרב ציבור הפועלים המתנכרים לגמרי או למחצה ושליש ורביע לתפקידים ולצרכים המעמדיים של הפועלים או מתכחשים לתעודתו ואחריותו הלאומית, אלה ואלה אינם תופסים ומשיגים את האחדות הפנימית והאורגנית של המומנט הסוציאלי והמומנט הלאומי בתנועת הפועלים בארץ.  מקצתם אינם מבינים שצרכי המעמד העובד, יצירתו ומלחמתו המעמדית, הם הם עצם צרכי התנועה הלאומית, יצירתה ומלחמתה, ומקצתם אינם מכירים שעצם תכליתה של השאיפה הסוציאליסטית ומובנה העליון של מלחמת המעמד העובד היא גאולת האומה ותיקון חייה מתוך גאולת העבודה ושלטונה.  אולם אלה ואלה אינם פסולים לגבי ההסתדרות הכללית, שאינה בודקת את הציציות של העובד ואינה שואלת וחוקרת ל"אני מאמין" שלו.  די לה שהוא עובד החי על יגיעו.  יש מקום בהסתדרות לכל הדעות וכל הזרמים וגם לכל נטולי-זרם.  ההסתדרות הכללית היא הסתדרותו של המעמד העובד כמו שהוא, ועליה להקיף את כל העובדים, בלי כל הגבלה בדעה ובהשקפה, וגם את בעלי הדעות הפגומות מבחינה מעמדית או לאומית.

אולם אחדות-העבודה עמדה על ההכרה המעמדית המטילה על המעמד העובד את האחריות ההיסטורית של גורל אומתו והדוחפת אותו לעצב וליצור את חיי עמו בדמותו ובצלמו – בדמות חברת-עובדים בת-חורין.

מאמינים אנו, שהכרה זו תחדור לתוך כל ציבור הפועלים ותפעם בלב ההסתדרות כולו, אבל הדבר הזה יקום ויהיה לא מאליו, לא מתוך המהלך הפטלי של צעדי ההיסטוריה, אלא מתוך התערבות בת-הכרה ואדירת-רצון של קיבוץ מאוגד במטרה ובמגמה ברורה, הפועל לא כפרודות פזורות באקראי ולעת מצוא, אלא כגוש מוצק אחד, המשפיע ומדריך בכיוון מסויים ובתכנית קבועה ושיטתית, ז"א של מפלגה סוציאליסטית אקטיבית ובת-משמעת הפועלת ומפעילה בתוך ההסתדרות ומחוץ להסתדרות, מפלגה שמגמתה היא לא לגרוע מחוג פעולתה ויפוי-כוחה של ההסתדרות המעמדית, אלא להוסיף עליה, מפלגה שאדיר חפצה הוא – השלטת ההסתדרות על כל עניני העובדים והשלטת העובדים בחיי האומה והחברה, אולם מפלגה אשר לא תהפוך את ההסתדרות למפלגה ולא תגזור על הציבור כולו לדגול בדעותיה ובשמה, אלא תחנך על ידי פעולה מתמדת ושיטתית בתוך ההסתדרות ומחוץ להסתדרות את כל חלקי המעמד העובד ברוחה.

החברים השוללים את זכות קיומה של אחדות העבודה בתור מפלגה מבססים את שלילתם על הגנת ההסתדרות, שלמותה, ומלוא הקומפטנציה שלה.  המגינים האלה על ההסתדרות בפני א"ה מתפרצים לתוך דלתיים פתוחות.  אין א"ה מציגה את השאלה: מפלגה או הסתדרות; כך הציגו את השאלה המפלגות שהתנגדו ליסוד ההסתדרות ושלא השלימו עד היום את מגמתה רבת-התקיפות של ההסתדרות להרחבת הגבולין ולהשלטת ההסתדרות על כל עניני הפועלים, היישוביים והכלכליים, התרבותיים והציבוריים.  אחדות העבודה לא תתנכר ליציר רוחה ולא תָצר את צעדיו.  לא מפלגה המתחרה בהסתדרות ומצמצמת את גבולה רוצה וצריכה להיות אחדות העבודה, אלא להיפך, עוזרת ומסייעת נאמנה ומסורה להסתדרות, שתדאג בלי הרף לבצרונה וחיזוק השפעתה והעשרת תכנה עד שתהא ההסתדרות באמת לאחדות העבודה, לא רק בצורתה הסידורית, כי אם גם במלוא תכנה והכרתה שציונית-הסוציאליסטית.

בלי קיומה של אחדות העבודה, בלי קיומה של מפלגה ציונית-סוציאליסטית, ערה ותקיפה, רבת-פעלים והשפעה, עומדת ההסתדרות ואתה יחד ציבור הפועלים לפני סכנה של התפוררות ודלדול, ירידה והתרוקנות מוסרית, אפס פעולה והשפעה מדינית.  סימני שקיעה אלה נראים כבר במחננו, והמבוכה והרפיון של אחדות העבודה מוועידת חיפה ואילך הם הם שגרמו לכך.

– – – – – –

ההסתדרות מאחדת ומאגדת את חבריה על יסוד של ענינים ופעולות משותפים.  לפני הוָסד ההסתדרות עמדה גם א"ה בעיקר על הפעולה המאוחדת.  שאלות פרוגרמתיות לא תפסו בה את המקום המרכזי.  א"ה זו איננה עוד.  לאחר שההסתדרות ירשה את תכני פעולתה וצורת ארגונה של א"ה, נהפכה זו למפלגה המאחדת את חבריה על יסוד תכנית ועמדה משותפת בשאלות העיקריות של חיי העובדים ושאיפותיהם.  בירור העמדה והתכנית של א"ה – שלא נעשה עדיין לאחר וועידת חיפה – הוא התפקיד הראשי של הוועידה הקרובה, שתהיה במובן ידוע וועידת היסוד של א"ה החדשה.

השאלה המרכזית שעל א"ה לפתור אותה או לחפש לה פתרון – היא שאלת הדרכים והאופנים של הגשמת הציונות הסוציאליסטית.

 

יז כסליו תרפג [קונטרס קיח]

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה