_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

לקראת תנועת-עם (הכנותינו לקונגרס הציוני)

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

העניינים המעשיים שבקונגרסים הציוניים מתרכזים כידוע בשאלת התקציב.  מסידוּר התקציב תוצאות לפעולה הממשית של ההסתדרות הציונית בארץ.  בתקציב מתגבש באופן חמרי המרץ וכשרון הפעולה של התנועה הציונית, הנשקעים אחר כך במפעלי הבניין והיצירה בארץ-ישראל.  בסידור התקציב ובחלוקתו משתקף ומסתמן הכיוון של כל הפעולה הציונית.  שאלת התקציב יש לה עניין מיוחד וחשיבות מיוחדת לתנועת הפועלים בארץ, שרוב יצירותיה המשקיות וההתיישבותיות ניזונות ומתקיימות בתקציב הציוני.  העלייה, ההתיישבות, הבריאות, החינוך והתרבות של העובדים תלויים בתקציבים הציוניים, לא ייפלא איפוא אם גם בהכנותינו לקונגרס תופסת שאלת התקציב מקום חשוב ומרכזי.

אולם יש סכנה רבה בהשקפה תקציבית זו המודדת את הקונגרס רק מבחינה תועלתית צרה, הרואה בענייני התקציב חזות-הכל של התנועה הציונית.  השקפה זו אינה רואה את היער מפני העצים, ומעידה על השגה שטחית וקצרת הרואי.  משל, למה הדבר דומה: לאיש הקובע ברז למים ואינו מחברו דרך צנורות למעיין, או אינו דואג שהמעיין לא יסתם.

תנועת הפועלים הסוציאליסטית אינה יכולה ואינה רשאית להגביל ולצמצם את השתתפותה בקונגרס רק בעניינים המעשיים, הנוגעים נגיעה ישרה ובלתי-אמצעית בפעולתנו בארץ.  ודאי ששאלת האמצעים לבניין מהיר ורחב-מידות של הארץ היא עכשיו שאלת השאלות של הציונות המתגשמת, ודרכי השימוש באמצעים הנאספים ואפני חלוקתם קובעים את גורל עבודתנו בארץ.  אולם תנועה כתנועתנו, שאינה באה רק לספק את צרכי השעה ואינה מצטמצמת רק בשמירת הקיים וטיפוחו, אלא עומדת על המשמר של צרכים היסטוריים וחרֵדה על גורל האין הגדול הדורש מאמצי אין סוף להפכו ליש, תנועה זו אינה יכולה לדאוג רק להשפעה על הכוחות והאמצעים שבעין ולהתכונן רק לתוצאות הקרובות הבלתי-אמצעיות של הפעולה.

מפעלינו הקיימים והצומחים בארץ, צרכי ההתיישבות והעלייה המתרחבים, הם אבני היסוד לכל הבניין שאת אשיותיו הראשונות אנו עמלים עכשיו להקים.  ביסוס המשקים והמוסדות הקיימים, יצירת אפשרות לאלף מתיישבים חדשים ולעשרים אלף עולי-עבודה חדשים הם התביעה המינימלית של שנת-הפעולה הקרובה.  אבל לעומת כל צרכי היש והקיים והמתהווה הבולעים את כל מעיינינו ודאגתנו אי אפשר שתוסח מלבנו אף רגע החרדה הגדולה למפעל האחד והשלם, שבלי ביצועו אין טעם ואין קיום לכל מאמצינו ומפעלינו הקטנים: המפעל העצום והענקי של העברת עם גולה, מדולדל, מפוזר ותלוש לחיי עבודה בארץ נשמה וחרבה.

המהפכה ההיסטורית חסרת-דוגמה בגורל עם וארץ מחייבת כוחות ואמצעים ומאמצים כאלה שרק תנועת-עם כבירה, ממריאה, אדירת-רצון, רבת-יכולת וגדולת-מעוף מסוגלת לעורר ולהוליד, בלי תנועת-עם אשר תערה את כל המקורות הנעלמים המפכים בסתר חביון האומה, אשר תגלה את כל המרץ הגנוז במעמקי השכבות העממיות, אשר תגייס ותפעיל את המיליונים, לא של פונטים כי אם של אנשים ותתן להם מטרת-חיים גדולה – לא יקום ולא יהיה הפלא הגדול הזה.

תנועת-עם זו עוד איננה, אבל היא צריכה להיות והיא מוכרחה להיות, אם הדבר הגדול והקשה קושי אין סוף שאנו עובדים וחיים בשמו אינו דבר-שפתיים וחזון-בדים.  תנועה זו זקוקה לכוח מוסרי אדיר אשר יחייה ויפרה אותה, ידריכה ויכוונה לקראת מטרתה; כוח מוסרי הפורץ ומתנכר עם כל צעד קדימה ושאינו נרתע לאחור מכל המכשולים והחתחתים, כוח המכיר את רצונו ויודע את דרכו והמסוגל להשקיע את עצמו, את כולו, בלי שיירים ובלי תנאים, במפעל אשר לשמו נוצר.

את הכוח הזה מיועד ומחוייב להוות הפועל העברי בארץ, הוא ולא אחר, עליו הוטל להיות לא רק נושא המפעל והמעשה, אלא גם המפעיל והמְעַשה, הדוחף והמניע בהגברת התנועה ובחישול רצונה, בגיוס הכוחות העממיים ובריכוזם סביב מפעל-העבודה בארץ.

בתנועה הציונית מופיע הפועל העברי לא רק כתובע אלא גם כנתבע הגדול.  עליו להספיק לתנועה את התקציב הנפשי, הרעיוני, המוסרי, האנושי, אשר בלעדיו תצומק, תדעך ותיכלה כי ייבש מקורה. ואף להכנת התקציב הזה עלינו להתכונן ולהתכשר בלכתנו לקונגרס הציוני.

 

ירושלים, כ סיוון תרפה [קונטרס רכ]

 

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה