_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

לקח המאורעות

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

בכינוס הועד‑הלאומי, תל‑אביב, 5 במאי 1936

אני רואה כינוס זה כנסיון מצד הישוב לברר את המצב, ועלי לומר לצערי, שלאחר ששמעתי את הויכוחים נדמה לי שהנאספים לא עמדו עדיין על כל חומר הסכנות. 

מאורעות אלה נעוצים קודם‑כל במתיחות הפוליטית העולמית.  סכנת מלחמה עולמית או לכל הפחות מלחמה בים התיכון עוררה מחדש תקוות הערבים לשינוי הסטטוס קווֹ הם קיווּ שיבּנו ממלחמה זו – גם בסוריה וגם בארץ‑ישראל.  אחר כך באו המהומות בסוריה, שודאי לא נערכו על‑ידי הממשלה הצרפתית, והסורים הצליחו להכריח את ממשלת המנדט להיכנע.  הנציב הצרפתי הבטיח משא‑ומתן בפריס על ביטול המנדט הסורי והחלפתו בחוזה דוגמת עיראק ואיני יודע מדוע אין מבינים שגם ערבי ארץ‑ישראל מסוגלים ללמוד דרכי הסורים – וסוף‑סוף יש קשרי דם ודת, ויש דוגמא מאלפת, ואין ערבי א"י צריכים לחכות להוראות ולהדרכה מצד הפקידות האנגלית, והם מסוגלים לפעול מתוך רצונם העצמי, אין זו אלא אונאה עצמית לראות במאורעות אלה אך ורק אצבע האדמיניסטרציה החורשת מזימות נגדנו ומקימה עלינו את הערבים.     

מה הן המסקנות?

קודם‑כל עלינו להסיק מסקנה פנימית.  הלקח הראשון והעיקרי שמאורעות אלה צריכים ללמד אותנו – אם עוד לא הספקנו ללמוד זאת מאז היות הישוב החדש ועד היום – הוא שעלינו להשתחרר מכל תלות כלכלית במכסימום האפשרי.  לא מעט קרבנות נפלו ביפו בשל תלות בלתי‑הכרחית ובלתי‑מוצדקת זו.  ומי יודע כמה קרבנות צפויים לנו במושבות.  אבל אין זו שאלת בטחון גופני בלבד.  זוהי שאלת‑היסוד של קיומנו ותקומתנו.  נקים בארץ משק יהודי רק אם הוא על‑ידינו ממש.  זוהי קדם‑כל שאלת עבודה עברית מלאה בכל ענפי המשק היהודי בכל נקודות הישוב היהודי. 

אבל אין זו רק שאלת העבודה העברית במובן המצומצם.  השתחררות כלכלית פירושה נמל יהודי, מוסדות ממשלתיים במרכזי ישובים יהודיים, תוצרת חקלאית יהודית להזנת כל היזוב, חמרי‑גולם יהודיים בשביל התעשיה – במידה שחמרי‑גולם אלה נמצאים בארץ.  אם אנו רוצים גאולה עברית במאה אחוז – נחוץ לנו ישוב עברי במאה אחוז, מושבה עברית במאה אחוז, נמל עברי במאה אחוז.  לא יתכן, שנימצא בארץ זו במצב כזה שאפשר יהיה לשונאינו להרעיב אותנו, לסגור בפנינו הדרך לים, למנוע מאתנו חצץ ואבן לבנין.  המלחמה לנמל יהודי – זהו אחד התפקידים המרכזיים בפעולתנו הפוליטית והמשקית.  נמל זה לא יוקם ביום אחד – כשם שהארץ לא תיבּנה ביום אחד, אבל עלינו עכשיו להניח יסוד ראשון.  בנו תלוי הדבר יותר מבכל גורם אחר. 

*

אינני יודע כמה זמן תימשך השביתה.  היא יכולה להיפסק מהר, והיא יכולה להימשך.  אין זה תלוי בנו.  נמל חיפה אינו שובת – כי בנמל זה יש פועלים יהודים, – אבל איני בטוח אם לא ישבות מחר או מחרתיים, כי איני יודע מה יקרה עוד בארץ ואם ישָפך עוד דם, ועל כן עלינו לבצר את עצמאותינו הכלכלית תוך כדי השביתה, וכשישובו הדברים לתיקונם עלינו להיות חפשים מכל תלות כלכלית.  אני חסיד של קואופרציה יהודית‑ערבית, גם בשטח הפוליטי וגם בשטח הכלכלי, אבל תלות אינה קואופרציה.  שיתוף‑פעולה פורה מחייב עצמאות ואי‑תלות.  האדמה שברשותנו צריכה להספיק ירקות ושאר מזונות לישוב היהודי.  המחצבות שלנו צריכות להספיק אבן וחצץ לבנינינו ולכבישינו.  אם נדע לעשות זאת לא נפחד משביתות פוליטיות של הערבים, ובמובן זה צדק ק. שאין בכלל סכנה בשביתה.  אם סכנה כלכלית אין האן – הרי סכנה פוליטית יש ויש.  והסכנה היא כפולה:  כלפי פנים וכלפי חוץ.  שביתה כזו כרוכה במהומות.  שביתה כזו מולידה מהומות.  ומשום כך אין אנו יכולים לקבל עמדת הממשלה שהשביתה היא חוקית.  – הממשלה חייבת לדעת שהשביתה תביא לידי מהומות וטירור.      – השביתה מסוכנת גם מבחינת עמדתנו הפוליטית.  המשכת השביתה תעורר דעת הקהל נגדנו.     

אחד מהמתווכים הצטער על ה"הבלגה".  הייתי מצטער אילו לא ידענו "להבליג".  אין אנו ערבים, ואותנו מודדים בקנה‑מידה אחר, ואתנו ידקדקו כחוט השערה.  כבר שילמנו פעם בעד אי‑הבלגה.  כל ההיסטוריה של 1929 היתה אולי אחרת אילו ידענו "להבליג".  ואין אני מצטער על הבלגתנו עכשיו.  יש בה הרבה יותר גבורה, ואין צריך לומר תבונה ובגרות פוליטית, מאשר בהתפרצות בלתי‑מרוסנת.  כלי‑המלחמה שלנו שונים מאלה של הערבים ורק בהם הערובה לנצחוננו.  לא נפסיד כלום אם תדע אנגליה וידע כל העולם שאנו מגינים ולא מתקיפים. 

    – חומר המצב וסכנתו אינם לא ביחס לישוב, אלא ביחס לעם היהודי. המלחמה שהערבים מנהלים עכשיו אינה מכוּונת נגד הישוב של ארבע מאות אלף, אלא נגד העם היהודי כולו וזכותו לשוב לארץ.  בכל רגע נוכל להשיג שלום גמור עם הערבים אם נאמר להם שרק אנו נישאר פה.  אנו נלחמים הפעם מלחמת העם היהודי.       

 

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה