_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

חטיבה יהודית לוחמת (ח.י.ל.)

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

בישיבת מזכירות הועד הפועל של ההסתדרות, 21 בספּטמבר 1944

­– – –­ ­ את תולדות החטיבה היהודית הלוחמת יש להתחיל מפנייתו של ח.  וייצמן לצ'מבּרלין ופנייתה של הסוכנות היהודית בירושלים –­ ערב המלחמה.  לפניות אלה לא היו כל תוצאות.  חזרנו על הפניה בדצמבר 1939.  לאחר התיעצות עם ראש המפקדה האימפּריאלית בלונדון, שהבטיח לתמוך בהצעתנו, הצענו הקמת דיביזיה יהודית בשביל חזית המערב שהיתה אז החזית היחידה.  על הצעה זו לא נתקבלה תשובה.

הפניה השלישית באה לאחר שצרפת נפלה ואיטליה הכריזה מלחמה וארץ-ישראל נכנסה באופן כזה לחזית המלחמה.  תביעתנו אז היתה לגייס את יהודי א"י להשתתף בהגנת הארץ –­ הן בארץ והן במזרח הקרוב.  זה היה אחרי נפילתו של צ'מברלין והליכתו של מלקולם מקדונדל ממיניסטריון המושבות.  במקומות נכנס לורד לויד והתביעה התנגשה תחילה בהתנגדות חזקה מצדו.  כשגבר הלחץ –­ והיה לחץ מוסרי חזק, כי דרשנו את זכותנו להגן על עצמנו ועל ארצנו ­– הסתיים העניין בפשרה אנגלית:  הסכמה להקמת יחידה יהודית;  היחידה כולה תהיה באנגליה;  רק גרעין קטן יגויס מארץ-ישראל.  להוציא מההחלטה את המזרח הקרוב.  זה היה השלב השלישי.

בינתים בא, מתוך לחץ המלחמה, הגיוס בארץ והנהלת הסוכנות עמדה על התנאי, שהיחידות המוקמות תהיינה יהודיות, לכל הפחות פלוגות יהודיות בפיקוד יהודי.  דבר זה נתקבל אחרי התנגדות רבה.  הגיוס בארץ התחיל, אבל דבר היחידה בלונדון, לאחר שהובטח באופן רשמי, נדחה משום-מה לששה חדשים (ההחלטה על יחידה יהודית נתקבלה בספּטמבר 1940, וכעבור 3 חדשים הודיעו על דחייתה לששה חדשים, מטעמים צבאיים).  כעבור ששה חדשים חידשנו את הלחץ.  בינתים מת לורד לויד ובמקומו בא לורד מוין, שהודיע שהענין בטל לגמרי מפני חוסר ציוד.  בארץ קמו בינתים פלוגות נוספות ונעשה לחץ על-ידי הסוכנות, בעיקר על-ידי מ.  שרתוק, להקים גדודי רגלים לוחמים.  אחרי מאמצים רבים נתקבל הדבר והוכרז על הקמת הרג'ימנט הארץ-ישראלי ובו גדודים יהודים לשירות בארץ.  זה היה השלב הרביעי.

הוברר מיד שגדודים אלה לא יהיו גדודי מלחמה, לא בציוד ולא באימון.  כל מחאותינו לא הועילו.  מאז ריכז שרתוק את מאמציו, שהגדודים היהודים ירוכזו לפחות ביחידה אחת.  מאמצים אלה הסתכמו בהסכמה להקמת יחידה יהודית לוחמת.  אין זו בריגדה כי אם "בריגיד-גרופּ", מושג שנתחדש במלחמה הזאת.  מקודם היתה דיביזיה יחידת מלחמה הקטנה ביותר ­– במלחמה זו חידשו וקבעו יחידה קטנה יותר, אבל גם עצמאית יותר ומספקת את עצמה, הכוללת כל מה שנחוץ כדי לנהל מלחמה ברשות עצמה בסקטור ידוע של המערכה הכללית.  לשם כך היא מצוידת בכל הנשק הדרוש ויש לה יחידות השירות הדרושות –­ הובלה, רפואה ואחרים.  זהו המושג של "בּריגיד-גרוּפּ" שתירגמו אותו:  חטיבה לוחמת.

אני יודע שמתיחסים בחשדנות רבה מאוֹד לכל מה שהאנגלים מבטיחים ליהודים. רבים מאוד מנסים למצוא בהחלטה על החטיבה איזו מזימה פוליטית:  עומדים לתת לנו מכה גדולה והדבר הזה בא כדי להמתיקה.  במידה שידוע לנו, אין למהר ולראות בזה תחבולה אלא להיפך ­– מסקנה מאוחרת קצת, מידי אלה שעשו חטאים רבים כלפי העם היהודי והנכונים למלא לכל הפחות בשטח זה בקשה קטנה על חשבון חוב שמגיע לו בלי שום ספק.

*

­ ­ ­– – – על קבלת ההחלטה האחרונה השפיע אולי המצב שנוצר בקרב יהדות הונגריה.  הידיעות על הטבח בפולין הגיעו אלינו במאוחר, וגם כאשר הגיעו ­– לא רצו להאמין לנו זמן רב.  אך על העומד להתרחש בהונגריה קיבלו אזהרה מראש כל שלושת בעלי הברית ­– אנגליה, ארצות הברית ורוסיה הסוביטית –­ ולא עצרו כוח למנוע את הטבח.  בקרב העם האנגלי המצפון מאוד לא שקט.  וכאשר נאמר להם:  המוני ילדים נשמדים ואתם אומרים שאינכם יכולים להציל אותם, עכשיו יש אלפי יהודים הרוצים להילחם ואתם מונעים זאת מהם ­– אמירה זו עשתה רושם.

אך הכריעו בעיקר שני דברים:  העובדה האחת –­ שהיתה פעם הבטחה;  העובדה השניה ­– שהיו גדודים, ולא סתם יחידות אלא גדודים.  לולא הובטח פעם לא היו לנו גדודים, ולולא הגדודים הקיימים לא היתה לנו חטיבה לוחמת.  צירוף הדברים הזיז את הענין שהוכנס לשלב פעיל בחודש מרס 1944.  בא-כוח הסוכנות פנה מחדש למוסד ממשלתי גבוה בלונדון וטען בין השאר:  "פעם נאמר לנו –­ באתם מוקדם מדי.  את זאת אמרו לנו, כאשר נימקו את הדחיה בהקמת הדיביזיה בחוסר ציוד.  עכשיו אתם עלולים לומר כי התעוררנו יותר מדי מאוחר.  להוי ידוע לכם כי תשובה כזו לא תתקבל על ידינו".  בשיחה זו צוטטו הפסוקים של אברהם אבן עזרא:

אשכים לבית השֹר –­ אומרים:  כבר רכב!

אבוא לעת ערב ­– אומרים:  כבר שכב!

או יעלה מרכב או יעלה משכב.

אויה לאיש עני, נולד בלי כוכב!

הרגיעו אותנו בזה שקץ המלחמה איננו קרוב.  אין ספק כי בקבלת ההחלטה על יצירת הבריגדה היה שיקול שלקח בחשבון את הצורך בנתינת אפשרות של הופעה בחזית.  לא ראינו בזה התחייבות מדינית כלפינו בעתיד.  ראינו בזאת פרעון חוב ופרעון מאוחר ומצומצם של חוב שהגיע לנו מכבר.  אין זאת אומרת שאין לאל ידינו לעשות מזאת בסיס למאבקנו הפוליטי.  ניתן לנו עוד מכשיר.

­ ­– – – ­ מובן, הרושם בקרב הגויים, ובקרב היהודים עצמם, היה חזק מאוד.  יש אומרים ששמעו את הידיעה על החטיבה היהודית הלוחמת ברדיו לובלין והידיעה בוַדאי הגיעה גם למחתרת שלנו בגולה.  הגיעו הדים גם מצרפת.

*

­ ­– – – ­ בהחלטה להקים את ה"בּריגיד-גרוּפּ" לא ניתן לנו המכסימום, אבל ניתן דבר חשוב מבחינת האפשרות להגשמה.  אמנם, כוחנו המגויס כולו מספיק בשביל דיביזיה גם לאחר שננכה את הקרבנות, השבויים והמשוחררים.  אולם יש שירותים צבאיים שבשום אופן לא נוכל להוציא משם את בחורינו ­– גם לא צריך.  השקעתנו הלאומית בחיל-התעופה המלכותי ובצי המלכותי חשובה.  גם אדמירלים יודעים עתה על ערכו של בחור ארצישראלי –­ הוא חדל להיות בשבילם יצור בלתי-נודע;  זה טיפוס אדם נאה למדי.  וכך גם בחיל-התעופה.  להקמת דיביזיה צריכים היינו לצרף יחידות של שירותים ואין זה דבר פשוט כלל וכלל.  השלטונות לא היו מסכימים לכך.  אי-הרצון לוותר על יחידות יהודיות לחץ לא במעט על המשא-ומתן.

*

­ ­ – – –­ כמו הגדודים מקודם כן גם החטיבה נמנית על הרגימנט הארצישראלי ­– לו יש כותפת שבני החטיבה הלוחמת צריכים לשאת אותה.  לגבי קישוט הזרוע עיבדנו הצעה שכנראה נתקבלה:  פס חקי בצורת קשת.  על הפס כתובת באותיות לבנות: ח.י.ל.  ולמטה באותיות יותר קטנות הכתובת המלאה באנגלית:  ג'ואיש בריגיד גרופּ.  למטה יהיה הסימן הקיים של הגדודים:  שלושה פסים מאונכים של תכלת-לבן בתוספת מגן דוד זהוב, לא במשטח אחד אלא בקוים.  על צורת הדגל טרם הוחלט.  הנטיה הגוברת היא:  דגל עברי טהור בלי כל תוספות.

*

­ ­ ­– – – שואלים:  כיצד זה ישפיע על אורך זמן השירות של בחורינו? –­ נאמר לנו בפירוש כי ענין החטיבה לא יעמוד בניגוד לכללים שיקָבעו לגבי הדמוביליזציה –­ כללים שהם זכותו של כל חייל וחייל.  אם יקָבע כלל שמשתחררים לפי ותק השירות או לפי הגיל או לפי איזה סימן אחר – הרי זו זכות בלתי נפגעת של החייל ללא תלות באיזו יחידה הוא משרת.  אין זאת אומרת שאיננה יכולה להתעורר השאלה בשבילנו – ­ בפנים –­ אם ננהוג בחטיבה זאת לפי כללי הדמובּיליזציה, שלפיהם חלק גדול מהחטיבה או מרביתה תצטרך לצאת מהשירות.  שיקולינו אנו בענין זה יהיו תלויים לא במעט מהנסיבות הכלליות ומהאפשרויות של מלואים שיעמדו לרשותנו כאשר השאלה תהיה אקטואלית.  החייל שלנו חותם בהתגייסותו על התחייבות כללית.  אין פורמולה מיוחדת בשביל חיילי החטיבה.  אולם ההתקשרות על החטיבה הנה בין מיניסטריון המלחמה ובין הסוכנות היהודית.  מכאן נובעות גם הערבויות להבטחת החטיבה משירות היכול לעמוד בניגוד למהותה של החטיבה ומטרתה.

­ ­– – ­ עשינו חשבון שדרושים עוד אלפיים איש כדי להקים את החטיבה על רגליה.  זה כולל גם יחידת המלואים.  כמה מאות יגויסו באנגליה.  הארץ תצטרך לגייס עוד 1500 איש.  אנחנו מעונינים שההופעה הראשונה של החטיבה היהודית הלוחמת תהיה מלאה.  שלטונות הצבא נוקטים עתה בקצב מהיר מאוד להקמתה של החטיבה.  הגדודים קיבלו כבר ציוד חדש והקצב הוא כמו בסיפורו של ש.  לביא:  "יום אחד".  המסקנה היא –­ גיוס בתנופה גדולה שלא יקום בלי הירתמות כפולה של ההסתדרות:  א) הירתמות המנגנון ההסתדרותי לכל הפעולה הזאת ברחבי הארץ ובתוך ציבור הפועלים;  ב) תרומת המשקים.  אמנם, אין המשקים המסגרת היחידה החייבת בתרומה מאורגנת.  מלבד התביעה לישוב העברי בכללו תופנה התביעה לארגונים שונים שתרומתם המאורגנת חשובה מבחינות שונות.

*

­ ­– – – ­ בחטיבה היהודית הלוחמת אני רואה את הסיפוק היהודי הראשון שקיבלנו מהעולם במשך חמש השנים האיומות האלה.  אני מדגיש את המילה יהודי, מתוך הכירי את מצב-הרוח בקרב קיבוצים יהודים רבים.  אמנם קיבוצים אלה לא היו תחת שלטון היטלר, אבל אני דן על פי קל-וחומר:  אם קיבוצים יהודים באמריקה ובאבסטרליה ככה ­– קיבוץ יהודי בפולין על אחת כמה וכמה.  ואם החטיבה תזכה (את המילה תזכה אני מקבל על אחריותי האישית) להשתתף גם בקרבות ­– ישמש הדבר גורם לחיזוק ההכרה העצמית היהודית כאשר לא עשה ולא יעשה שום דבר אחר, מלבד הקמת מדינה יהודית –­ הכרה עצמית של ציבור פּגוּע ונעלב עד עמקי נפשו בשנים אלה.  מבחינה ישראלית רחוק הדבר ממה שמגיע לנו, אבל זה הדבר הראשון שהעם היהודי ירגיש בו סיפוק לעצמו, ואלה אשר דבר זה עולה בזכותם ימַלאו שליחות יהודית כבירה.

*

אינני בטוח אם יש לדבר זה ערך ציוני-פּוליטי חיצוני.  מלבד הרושם בעולם, זה יצר רושם גם באדמיניסטרציה העוינת.  יש קצת יותר דרך-ארץ לנציגות היהודית.  אך בעיקר אני רואה בחטיבה הלוחמת ערך פנימי עצום בשביל הציונות.  השאלה המכרעת שלנו היא, אם הציונות תצליח לכבוש את נפש מיליון וחצי היהודים שנשארו לפליטה.  בפגישה עם מיניסטר מצרי אחד, נאמר על ידו:  "עכשיו אין הענין כל-כך רציני.  אני מצטער על כך שהושמדו מיליוני יהודים, אך מאחר שנשארו רק מעט יהודים ויהיה משטר ליברלי באירופה, לא יהיה צורך בעליה, ועל כך הריב בינינו איננו רציני כל-כך".  מגרונו דיברו פקידים אויבים –­ גבוהים ונמוכים –­  מהמזרח הקרוב, ואני חושש שלא רק מהמזרח הקרוב.  מיליון וחצי יהודים החושבים ומביעים בגלוי כי הדאגה העיקרית שלהם היא לעלות לארץ-ישראל –­ זוהי תעודת הציונות בדורנו.  מבחינה זו יש להופעת אנשינו ערך מכריע.  בחורינו ובחורותינו עבדו במחתרת בארצות הכיבוש של הנאצים.  אחד מהם חזר לא מזמן ושמעתי במשך שלוש שעות את סיפורו.  לא שמעתי בחיי הרבה סיפורים כאלה של גבורה אנושית מושכת ומרתקת.  בחורים אלה הצליחו להקים הגנה מאוחדת של הנוער החלוצי במקום ההגנות הנפרדות של תנועות הנוער השונות של ארץ-ישראל העובדת.  אנחנו יודעים על השפעתם החינוכית הציונית וכן על הערך הכביר שהיה לפלוגותינו באיטליה, ואני מקוה שגם בחורי החטיבה הלוחמת, אשר יספיקו להגיע לארצות אחרות, יצליחו למלא תפקיד גדול.  מלבד ערכה של החטיבה מבחינה יהודית ­ –חטיבה יהודית לוחמת על אדמת גרמניה שתלחם בגרמניה ותשותף אולי גם בחיל-המצב של צבא הכיבוש במשך זמן מסוים ­– אינני יכול לתאר לי גורם ציוֹני חשוב ממנה בשביל יהדות אירופּה.  חטיבה כזו היתה יכולה להיות גורם גם אילו באה מאמריקה.  אבל אין זה מקרה שחטיבה כזו באה מארץ-ישראל, ולא יהיה זה סוד בשביל יהדות אירופה.  אבל זה בלבד לא יקבע ואנחנו נצטרך להשקיע מאמצים להרמת הדגל הציוני על-ידי שארית יהודי אירופה.  אני בטוח שכל העם היהודי רואה בזאת שליחות יהודית גדולה.  ולבחורים אלה שיתגייסו ישָאר לכל חייהם זכר טוב כמשתתפים בדבר חשוב וגאוה על מלחמתם בהיטלר, כעין אותה גאוה שהזינה את הבחורים שלנו בעמדם בשמירה ועל המשמר גם כשלא השתתפו ישירוֹת בקרב.  עתה יש שלב עולה ­– חטיבה יהודית לוחמת.  אולם בלי שום ספק שעכשיו גדולה עוד יותר אחריותנו כלפי משפּחות החיילים –­ כלפי אשת החייל, אמו וילדיו.  הסוכנות היא כתובת לדאגה זו, אבל לא היחידה.  יש הכרח לצאת בתנופה מחודשת אל הישוב.  כי בני הישוב הם שהתנדבו.  ההיסטוריה הטילה עלינו תפקיד עוד יותר כבד, ואלה שאינם הולכים ונשארו בארץ, וביחוד אלה בארץ שעשו עושר מהמלחמה, עליהם להושיט עתה את מלוא העזרה למשפּחות החיילים.  אנחנו חייבים לשבעת אלפים הבחורים האלה דברי עידוד מוסרי, כי הם הולכים לשליחות קשה.  הם יוצרים בשליחות העם היהודי, המלַוה אותם בהכרה ובהוקרה.  נדרוש מאתנו פה כי ירגישו בעידוד המוסרי והנאמן שלנו שיחזק אותם ברגעים הקשים שהם עומדים ויעמדו בהם.  עלינו להגיד להם ששליחותם זו מגדילה את אחריותנו להם, למעמדם, לזכויותיהם, ליכלתם לשוב לארץ ­– נדרוש זאת גם בשביל אלה שיתוַספו אליהם מאנגליה, למען יוכלו להצטרף אליהם יהודים גם מארצות אחרות.  הכרחי שבין המגויסים מהארץ יהיה גרעין חלוצי מהמעולה ביותר שיש לנו, כי על החטיבה יוטל לא רק תפקיד חלוצי, אלא גם תפקיד ישראלי ­– הם שומרי כבוד ישראל כחיילים, כאנשים.  אין חשש להתנהגותם הצבאית ­– חיילים יהודים אינם גרועים מכל חייל אחר.  אך מבחינת התנהגותם האנושית הם צריכים להיות למופת.  הם יפָגשו עם אלפי חיילים יהודים בצבאות האנגלים, האמריקאים ובעלי ברית אחרים.  הם יפָּגשו עם חיילים לא-יהודים וגם זו פגישה חשובה.  והתנהגותם, הופעתם, דמותם האנושית זה ענין גדול מאוד בשביל העם היהודי, וביחוד בשביל הישוב העברי בארץ.  מובטחני שכל חייל יהודי מסוגל להיות מן המעולים גם מבחינה אנושית.  מובטחני שבתוך הגדודים הקיימים רבים הם מהיקר שבאדם, אבל יש הכרח בחיזוקם על-ידי גרעין נוסף מהארץ ­– מן המובחר שבתוכנו –­ שיסייע לקבוע במידה גדולה את הדמות הישראלית, האנושית, החלוצית של כל החטיבה.  יש כוחות בגדודים, אבל אין להסתפק בהם.  התפקיד חשוב והמעמד חשוב והאחריות היהודית גדולה:  הופקד בידיהם כבוד עם ישראל.

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה