_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

הקפא"י והמשרד הפועלי־ציוני בא"י

דוד בן-גוריון

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

 

ההסתדרות הציונית הכללית היתה רגילה להכריז על האחדות הגמורה של כל חלקי העם העברי וכפרה בחלוקה המעמדית שבתוך האומה, לכל הפחות עד כמה שזה נוגע לעבודה הציונית. עד שבאו החיים וטפחו על פניה. זמן קצר נמצאו הפועלים-הציונים בתוך ההסתדרות הכללית. אבל המציאות הוכיחה להם מהר, כי צרכיהם הכלכליים והתרבותיים, המיוחדים להם בתור פועלים, אינם מוצאים את סיפוקם בתוך ההסתדרות הכללית, והתבדלו בהסתדרות פּרוליטרית מיוחדת.

בתחילה יצאה התבדלות זו לפועל רק על יסוד העבודה הלאומית והסוציאלית בארצות הגלות, כי מתוך האינטרסים המקומיים צמח הפירוד הזה. בכל מה שנוגע לעבודה המעשית בארץ-ישראל הוסיפו פועלי-ציון ללכת יד ביד עם הציונים "הכלליים". אבל לאט לאט נתבלט הצורך בעבודה פרוליטרית מיוחדת גם בארץ-ישראל.

וההסתדרות הציונית הכללית הכשירה בעצמה את הקרקע לזה. הסתדרות זו שטענה תמיד להלכה, שלפניה אין בורגנים ופרוליטרים, ושאיפתה היא להכשיר את התנאים הנחוצים בשביל התפתחות הרכוש העברי והעבודה העברית בארץ-ישראל ולעזור לשניהם להתאַזרח ולהתערות בקרקע הארצישראלית – הסתדרות זו לא עשתה במעשה כלום בשביל הפועל העברי. כל פעולתה – עד כמה שפעלה בכלל בארץ-ישראל – נצטמצמה ביצירת תנאים מתאימים בשביל הרכוש העברי וביצור השדירות הבורגניות, ולא רק על-ידי הבנק, שנוֹצר לכתחילה למטרה זו ושהוא בעיקרו מוסד קפיטאליסטי, אלא גם על-ידי הקופה הלאומית, שיוֹצריה קבעו לה מטרה סוציאליסטית.

לפועלי-ציון הוברר, כי גם בנוגע לעבודה המעשית בארץ-ישראל ישנן לציוניות הפרוליטרית תעודות ניוחדות, הקשורות עם ביצור עמדתו הכלכלית והחברתית של הפרוליטריון העברי בארץ-ישראל, התפתחות הכרתו המעמדית והלאומית ולבסוף גם סידור הגירת הפועלים לארץ-ישראל.

ובכדי שהציונות הפרולטרית תוכל להגשים את התעודות הללו בחיים, ולא תהא תלויה בעבודתה בדעת אחרים – היתה צריכה לברוא מוסד כספי, שייתן לה את האמצעים הדרושים בשביל עבודה זו. מוֹסד זה הוא – קופת הפועלים הארצישראלית (קפא"י).

רק שנה וחצי עברו על הקפא"י, וכבר הספיקה זו לעורר אצל כל חברינו בארץ ובחוץ-לארץ התעניינות ופעולה נמרצה בשבילה. לפי שעה עוד אמצעיה מצומצמים, אך גם הם מספיקים כבר להתחלת העבודה. לפנינו עומדת השאלה, מה יכולה וצריכה קפא"י לעשות בעתיד היותר קרוב? כי לפני גישתה לעבודה אנו צריכים לקבוע את המַהלך, האוֹפי, היסודות הראשיים ואופן-ההסתדרות של פעולת הקפא"י וצעדיה הראשונים.

מה צריכה הקפא"י לעשות, ואיך עליה לעבוד? קודם כל שני עיקרים ראשיים, אחד בנוגע למהוּתה, ושני ביחס לאיכוּתה של פעולת הקפא"י בזמן היותר קרוב.

מהי עבודת הקפא"י הראשונה?

שתי תעודות עומדות לפני הציוניות הפרולטרית בארץ-ישראל. אחת, לבסס את מצב הפועלים הנמצאים כבר בארץ, ושנית, משיכת פועלים חדשים מן החוץ. איזו מהן קודמת? היה זמן, שעסקני המפלגות בארץ-ישראל היו תולים את מבטיהם כל הימים בספינות, לראות אם באו מהגרים חדשים, וכל העבודה הציונית עמדה על קבלת האורחים. להלכה יחס כזה להגירה – צודק. מכיוָן שכל עתידנו תלוי רק בהגדלת היישוב והתרבוּתוֹ, הרי נעשית ההגירה לתוך הארץ עיקר התגשמוּתוֹ של האידיאל הציוני. אבל במה דברים אמוּרים? בכניסה שאין עמה יציאה. כשהנכנסים נשארים בארץ. אבל אם המון המהגרים אינו יכול להסתגל לתנאי הארץ וחוזר כלעוּמת שבא – מה הרוַחנו כאן? מה לנו מהפועלים החדשים, אם הישנים עוזבים את הארץ? והילכך העבודה הראשונה והעיקרית, שהקפא"י צריכה להתחיל בה, היא העבודה הפנימית, סידור הפועלים הנמצאים כבר בארץ והטבת מצבם. – איך צריכה הקפא"י לעבוד?

ראשית, עלינו להיזהר מהשגיאה שעשו – ועושים – בעבודתם ה"ציונים", היושבים בקלן, ברלין, אודיסה ומנהלים מוֹסדים, שכל פעולתם מתרכזת בארץ-ישראל; לא בחוץ-לארץ, רחוק ממקום המעשה, מחיי ארץ-ישראל, צרכיה ומחסוֹריה היום-יומיים – פה בארץ גופא צריכים לשבת מנהלי הקפא"י. אך זה מעט. יושבים בארץ-ישראל הרבה באי-כוח של חברות מחוץ-לארץ שאינם זקוקים כלל לדעת הקהל הארצישראלי, אינם אחראים לפניו ואת רצונו ומישאלותיו אינם צריכים להתחשב גם בעבודות הנוגעות לכל הקהל – כי אל פקודות מנהליהם מחוץ-לארץ הם כפוּתים. בפעולתנו אנו צריכים להניח יסוד אחר לגמרי. הקפא"י אינה מוֹסד פילנטרוֹפי, בהנהגתו לא יהא גם צל של אפיטרוֹפסוּת. לא בשביל – אלא על ידי הפועלים תוציא הקפא"י  לפועל את כל מעשיה, לא לעזור לפועלים מבחוץ תפקידה של הקפא"י – אלא לעורר ולתמוך את הפעולה העצמית של הפועלים. כל מוֹסד שייברא על ידיה או יקבל ממנה סיוּע – צריך להתנהל על ידי הפועלים עצמם. ולא עוד אלא שבהנהלת הקפא"י גופא צריכים להשתתף באי-כוח הפועלים המסודרים בלי הבדל מפלגה.

עבודתה של הקפא"י צריכה להתאים המיוחדים של חיי הפועל העברי בארץ-ישראל בשני מקצועות המשק, העירוני והחקלאי. הקפא"י לא תפתור את שאלת הפועל הקרקעי דהאידנא, מחמת שכאן אין שאלת הטבת התנאים ותיקונם בעיקר, אלא שאלת החומר האנושי. רק חלק קטן של הפועלים החדשים יישארו פועלים קרקעיים בעתיד. הרוב המכריע יעזוב את עבודתו ויתאכּר, או יסתגל למצב אחר בארץ-ישראל, או גם יעזוב לגמרי את הארץ. ובכל זאת אין זה פוֹטרנוּ מלהיטיב את מצבו. כל זמן שהפועל עובד, סובל ונלחם – הרינו מחוייבים לתקן את תנאי חייו ועבודתו.

הדבר הראשי החסר לפועלי המושבות זה דירות ובתים לשבת. בהרבה מושבות מעלים את שכר הדירה מאוד. ויש גם מושבות, שאפילו בכסף לא ישיג הפועל דירה, כי הבתים הבנויים מספיקים רק לאיכרים. הדירות יש להן ערך גדול גם לפועלים רוָקים, אך לפועל בעל משפחה הרי זו שאלת הקיום. בלי בית של עצמו אין פועל בעל משפחה יכול להתקיים במושבה.

אולם דבר זה דורש אמצעים מרובים שאין ברשות הקפא"י לפי שעה. ולכן תפקידה של הקפא"י במקצוע זה יכול להיות רק איניציאַטוֹרי, זאת אומרת, לעורר את הפועלים והחברות היישוביות השונות להתעסק בפתרון שאלת הבתים במושבה.

אך מלבד הבתים יש שורה שלימה של צרכים, שחסרונם מורגש מאוד בחיי הפועל, ובשביל סיפוקם דיה הפעולה המסודרה של הפועלים בעצמם וסיוע מאת הקפא"י, כגון: עזרה מדיצינית, שהפועל יוּכל בשעתו ובזוֹל, או גם בחינם, לקבל עזרת רופא ובשעת הצורך מקום בבית החולים; מטבח משותף, שׂייתן לו מאכל בריא ולא ביוקר; קופת מילוה, שתעמוד לו בשעת דחקוֹ; ואינפוֹרמציה פנימית, שתיתם לפועל העובר ממקום למקום, ידיעות מדוייקות על דבר העבודה, וכדומה.

לא פעם ניסו הפועלים לסדר את כל הדברים הללו, אך לרוב לא הצליחו מחסרון אמצעים חמריים מספיקם, והעיקר מהעדר הסתדרות מעוּלה, כללית, מקיפה ובלתי-מפלגתית.

בכדי שאיזה מוֹסד של פועלים במושבה יתקיים ויצליח – צריך שיימצא תחת השגחתם של כל הפועלים. מפלגתיות כלשהי, בין של אחת המפלגות ובין של אחת האגודות או הקבוצות, שאינן מקיפות את כל הפועלים שבתוך המושבה – הריהי כבר מזיקה למוֹסד, הבא לספק את הצרכים של כל הפועלים. ולכן צורת-ההסתדרות היותר מתאימה לפועלי המושבות זהו ועד-הפועלים. ועד זה נבחר על ידי כל הפועלים בלי הבדל מפלגה. הוא בא-כוחם של הפועלים במושבה, הוא מנהל את כל המוֹסדים המשותפים, מסדר את האינפוֹרמציה וממציא עבודה לפועלים. כל הועדים הללו צריכים להתחבר לברית כללית של הפועלים החקלאיים.

הקפא"י תוכל לפעול במושבות, רק אם הפועלים יהיו כבר מסודרים.

כר יותא נרחב יש לפעולת הקפא"י בעיר. הפועל העירוני יותר טבעי, מבוּצר בעבודתו, תנאי חייו יותר נוחים וקבועים. כאן יש מקום לא רק לפעולת הספקה, אך גם לסידור של הטבת תנאי העבודה.

הפועל העירוני ניסה כמה פעמים להסתדר באגודות אומנותיות, ולא עלה בידו. מובן, שאת הסיבה העיקרית צריך לבקש בתנאים החיצוניים, במדרגה הנמוכה של התפתחות התעשיה. אבל פעלו כאן גם סיבות פנימיות, הנובעות מתוך מצבו הנפשי והרוחני של הפועל. הקפא"י צריכה לעורר את פעולתו, מירצו ויוזמתוֹ, ולסייע לו להסתדר ולשבח את תנאי חייו בין בתוך פועל, היוצר נכסים חמריים והחי לפי יחסים חברתיים קבועים, ובין בתור צרכן, איש המספק צרכים חמריים ורוחניים ידועים. בתור פועל הואמיטיב את תנאי-עבודתו, (כגון קיצור יום העבודה, הרמת משכורתו) על יד פעולתם ומלחמתם המשותפת של כל חבריו. את שאר צרכיו הוא מספק על ידי עזרה עצמית והדדית, כגון חנות משותפת, קופות מילוה וחסכון וכדומה.

בשביל זה צריך הפועל לייסד אגודות אומנותיות וקלובי פועלים. הקלוב משמש לפועלים מרכז ציבורי-תרבותי, והוא בא לספק את הצרכים הכלליים, המשותפים לכל הפועלים, ובעיקר את צרכיהם החברתיים-תרבותיים. האגודה האומנותית מספקת את הצרכים המיוחדים לפועלים של אומנות זו או אחרת, ופעולתה היא בעיקר כלכלית-חברתית.

הקפא"י צריכה לייסד אגודות וקלובים שכאלה בכל מקום שאינם עדיין, ולתמוך בקיימים מכבר, בכדי שיוכלו להרחיב את חוג עבודתם.

עד כאן רק על העבודה הכלכלית הפנימית, הנוגעת לביצור מצבם של הפעולים היושבים כבר בארץ. לפי שעה זוהי העבודה העיקרית. בנוגע לעבודה החיצונית, הקשורה עם ההגירה, יכולה הקפא"י לעת-עתה לסדר את שני הדברים האלו: האינפוֹרמציה ובתי-מהגרים לפועלים. שני המוסדות הללו אפשר לחבר יחד עם פעולת הקלובים שבערי החוף: יפו, חיפה (וגם בירות). בקלובים תתרכז האינפורמציה הפנימית, ולכן יוכלו תמיד להמציא גם למהגרים ידיעות שלימות, מפורטים ומדוייקות על דבר העבודה ותנאיה השונים בעיר ובכפר. וגם בתי-המהגרים, שהפועלים החדשים ימצאו תיכף לעלייתם על החוף סביבה קרובה לרוחם ומקום נוח לבלות את הימים הראשונים – יכולים להיוָסד ולהתנהל על ידי הקלובים.

כל העבודות המנויות כאן רובן כלכליות, אבל הקפא"י לא צימצמה את פעולותיה במקצוע הכלכלי בלבד. ביצור עמדתו החמרית של הפרולטריון העברי בארץ-ישראל – זוהי רק אחת משאיפותיה. המטרה השניה היא – לפתח את הכרתו הלאומית והמעמדית ולחנך אותו במובן המדיני-חברתי. לזה צריך לברוא סיפרות ועתונות סוציאלית עברית. הקפא"י צריכה גם כאן לעזור באמצעיה. אין הקפא"י צריכה להתחיל בעבודה זו – כי כבר התחילו בה פועלי-ציון בארץ-ישראל. הקפא"י צריכה רק לסייע ולתמוך בפעולה הזאת. זאת אומרת, שהקפא"י צריכה לקבוע תמיכה תמידית לעתון "האחדות" ולהוצאת "אחדות". – ובכן האם הקפא"י מוסד מפלגתי?

צריך להבדיל בין המפלגתיות מהבחינה ההסתדרותית ובין מפלגתיות מהבחינה התכליתית. מטרות הקפא"י הן מטרותיהם של יוצריה – פועלי-ציון. מבחינה זו הקפא"י מפלגתית. אבל פעולותיה של הקפא"י, אף על פי שהן לפי רוח המפלגה, מתבטאות הן בצורה אי-מפלגתית ויוצאות לפועל מחוץ למסגרת המפלגה. כל הפועלים, בלי הבדל הכרה והשקפת-עולם, המרגישים את צרכיהם היום-יומיים ורוצים לספקם על יד פעולה משותפת ומסודרת של כל חבריהם – הריהם נעשים שותפים לעבודת הקפא"י, והם לוקחים חלק בהנהלתה על ידי באי-כוחם בועדי הפועלים, הקלובים, האגודות האומנותיות ואגודות הפועלים המעורבות. אבל לפנינו עומדות מטרות יותר רחוקות, יותר רחבות – לפתור את שאלת הפועל העברי בארץ-ישראל בכל היקפה ועומקה בין מן הצד הלאומי ובין מהצד החברתי. למטרה זו שואפים לעת-עתה רק חלק קטן של הפרולטריון העברי – זה שנסתדר במפלגת הפועלים (פועלי-ציון), והקפא"י, בתור מוֹסד, שנוֹצר לכתחילה לשם הגשמת מטרותיהם של פועלי-ציון, צריכה לתמוך גם בפעולה זו של מפלגת הפועלים.

ובכדי שהקפא"י תוכל לגשת לפעולה – צריך תיכף להיוָסד המשרד הפועל-ציוני בארץ-ישראל, שינהל את עבודת הקפא"י ויעמוד בראשה.

הנהגת הקפא"י מורכבה: א) ממוּרשה הסרית העולמית של פועלי-ציון, בתוך בא-כוחו של הפאוליטריון העברי העולמי, המקשר את גורלו ועתידו עם גורלה של ארצנו ועוזר לתחייתה ושיחרורה. ב) ממוּרשה מפלגת הפועלים בארץ-ישראל (פועלי-ציון), שהיא היא הנושאה האמיתית בפועל של השאיפות והאידיאלים הציונים הפאוליטרים. ג) מבא-כוחם של כל הפועלים המסודרים בארץ-ישראל בלי הבדל מפלגה. העיקר הראשי של הקפא"י, בין בעבודתה האיניציאַטוֹרית ובין בעבודתה המסייעת, הוא – הפעולה העצמית של המוני הפועלים, ולכן צריך בא-כוחם להשתתף גם בהנהגה העליונה של הקפא"י.

מה הם הגבולים שבין פעולת המשרד ובין פעולת המוֹסד העליון של מפלגת הפועלים, כלומר, הועד המרכזי של פועלי-ציון?

הועד המרכזי מנהל את כל העבודה החברתית, המדינית, והתרבותית, הטבוּעה בחוֹתם המפלגה, כמו התעמולה הסוציאלית והלאומית, עתון "האחדות" והוצאת "אחדות", ההשתתפות בחיים המדיניים והציבוריים ודומיהן. המשרד מנהל את פעולת הקפא"י ואת כל העבודה של הברית העולמית, עד כמה שהיא קשורה בארץ-ישראל ותוגרמה.

עדיין לא הגיעה השעה, שכל פעולתה של הציונות הפרוליטרית תתרכז בארץ-ישראל. העבודה הלאומית בארצות הגולה, צריכה גם להבא להישאר בידי המשרד שבחוץ-לארץ של הברית העולמית. היחסים עם העולם הסוציאלי הרחב ועם עולמנו העברי יותר קלים ונוחים באחת מארצות אירופה, מאשר בארץ- ישראל.

אבל כל עבודתה של הברית העולמית בשביל ארץ-ישראל ועל דבר ארץ-ישראל – צריכה להתרכז בידי המשרד הפועל-ציוני בארץ-ישראל גופא.

 

"האחדות" מספר 4, ט"ז חשון תרע"א

 

© כל הזכויות שמורות.  מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה