_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

בּעתּוֹנוּת ("סיוּע")[1]

ברל כצנלסון

לתוכן הענינים

 

אמריקה עוֹשֹה את עבוֹדת-הסיוּע בּרחבוּת אמריקאית.  אוּלם הרחבוּת מתגלה לא רק בּכמוּת הנתינה, כּי אם גם באוֹפן סידוּרה והוֹצאתה.  "ועד הסיוּע המאוּחד"[2] אינוֹ יכוֹל, כּמוּבן, לסמוֹך על ה"מקבּלים" שהם יֵדעוּ לסדר את עיני העזרה כּהלכה.  היש לסמוֹך על "מקבּל"?  וּלפיכך שוֹלח "הועד" את אנשיו-נאמניו, בּני-אמריקה כּשרים, אשר בּהם יִבטח לב כּל בּן-ארץ-קוֹלוּמבּוּס.  "המקבּלים" הנם אמנם כּפוּיי-טוֹבה, מקבּלים וקוֹבלים וּמבקרים.  והעתוֹנוּת, גם הוַרשאית והניוּ-יוֹרקית, עוֹזרת על ידיהם.  אוּלם "ועד הסיוּע" יוֹדע, כּמוּבן, כּי לביקוֹרת זוֹ אין לשֹים לב, וכי האמצעי היחידי לסדר את עניני הסיוּע – הרי זה לשלוֹח "משלחת" חדשה.

לפי דברי העתוֹנים האמריקאיים יצאה עכשיו לפּוֹלין "משלחת" חדשה, "יוּניט" בּת 26 איש, בּראשוּתוֹ של הד"ר בּוֹגן, שנתפּרסם בּשעתוֹ.  חברי המשלחת אינם אנשים פּשוּטים.  בּהם מי שהיוּ קפּיטנים בּצבא האמריקאי, סגני-רבּנים רֶפוֹרמיים, דירקטוֹרים, פּקידי מוֹסדוֹת ציבּוּריים.  וכוּלם לבוּשים בּגדי-שֹרד (יוּניפוֹרם בּלע"ז) אמריקאיים, ונוֹסעים הם בּרשיוֹן וּבסיוּע הממשלה האמריקאית.

העתוֹנים מַרבּים לספּר, כּיצד מתכּוֹנן הד"ר בּוֹגן לסדר את עבוֹדת המשלחת:  "את הארץ הוּא יחלק ל-17 מחוֹזוֹת.  וּבכל מחוֹז יהיה "אוֹפיס", וּבראש כּל האוֹפיסים יעמוֹד האוֹפיס הוַרשאי, אשר בּוֹ יֵשב הוּא, הד"ר בּוֹגן.  הכּספים והחבילוֹת המתקבּלים מאמריקה ישָלחוּ לכל מקוֹם בּאוֹטוֹמוֹבּיל.  בּכל מחוֹז יקָבע מנהל ראשי, מתוֹך אלה המלוים עתה את הד"ר בּוֹגן.  על יד המנהל יהיוּ שנים אוֹ

שלוֹשה סגנים, אשר יקוּבּלוּ שם, על המקוֹם יהיו 100 אוֹטוֹמוֹבּילי-משֹא גדוֹלים, כּמוֹ אלוּ של הצלב האדוֹם, כּלוֹמר 5 אוֹטוֹמוֹבּילים לכל מחוֹז, ולמחוֹזוֹת אחרים עוֹד יוֹתר.  אפשר יהיה לשלוֹח 150,000 חבילוֹת בּחוֹדש".

כּמה זה מרהיב!  האוֹטוֹמוֹבּילים, וגם המחוֹזוֹת, והאוֹפיסים, וּמספּר החבילוֹת.  אוּלם הד"ר בּוֹגן אינוֹ מסתפּק בּזה.  הוּא מוֹצא כּי "סדר הסיוּע בּפּוֹלין אינוֹ די דמוֹקרטי.  וּבעזרת המשלחת יכניס הוּא שם סדרים דמוֹקרטיים וצוֹדקים, וגם את העשירים המקוֹמיים, אשר התרגלוּ כּי כּל החוֹבוֹת מוּטלוֹת רק על אמריקה, יכניס לאט-לאט בּעוֹל האחריוּת והסיוּע.  ה"יוּניט" תשהה בּוַרשה מ-4 עד 6 שבוּעוֹת, ואחר כּך ישָלח כּל אחד לעירוֹ.  לפני נסיעתם סוּדרוּ בּשביל השלוּחים שיעוּרים מיוּחדים, להכשירם לתפקידם.  מרצים מיוּחדים הקריאוּ לפניהם על המצבים המדיניים והגיאוֹגרפיים החדשים, על חיי היהוּדים וּפעוּלוֹתיהם בּפּוֹלין, על הנהלת משֹרדים ועל הפּעוּלוֹת של ועד הסיוּע המאוּחד". 

והעתוֹנוּת היהוּדית אינה מרוּצה.  ה"טאג" טוֹען, כּי נוֹסעים אנשים, אשר אף לדבּר יהוּדית אינם יוֹדעים, אנשים, אשר העזרה הדרוּשה, עזרת-אחים, אינם יוֹדעים להביא, כּי העיקר הוּא לא מה אוֹמרים לעשֹוֹת, כּי אם כּיצד יֵעשֹה הדבר, ועוֹד מיני טענוֹת, אשר רק אנשים החשוּדים על קרבת-משפּחה למקבּלים עלוּלים לטעוֹן.

ו"צביוֹן" של ה"פוֹרבֶרסט" כּוֹתב:  "לאנשי "ועד-הסיוּע" יש כּבר מַסלוּל נוֹשן של פּעוּלה פילַנטרוֹפּית, ועל פּיו הם מנהלים גם את עבוֹדתם בּפּוֹלין.  יש להם כּל מיני "מוּמחים" לעבוֹדוֹת פילַנטרוֹפּיוֹת, מוּמחים ליתוֹמים, מוּמחים לאלמנוֹת, מוּמחים לעגוּנוֹת, מוּמחים ל"סוֹשיל ווֹרקֶרס" ועוֹד מוּמחים ממוּמחים שוֹנים.  והעיקר הוּא להעביר את כּל מיני המוּמחים האלה לפּוֹלין, – ועם ישֹראל יוָשע תשוּעת עוֹלמים.  אני מפקפּק בּכל הצוֹרך של משלחת ה"יוּניט" הזאת לפּוֹלין.  יש למצוֹא בּין יהוּדי פּוֹלין די אנשים מוּכשרים וּראוּיים לעבוֹדה זוֹ, תחת השגחת בּאי-כּוֹחוֹ של "ועד-הסיוּע".  ואם "ועד-הסיוּע" רוֹצה להחזיק את כּל פעוּלת הסיוּע תחת השגחתוֹ, ורוֹצה לשלוֹח דוקא אנשי-אמריקה, היה צריך, לפּחוֹת, לבחוֹר בּאנשים הראוּיים לכך.  אבל רוֹב השליחים אין להם אפילוּ כּל השֹגה בּחיי יהוּדי פּוֹלין.  ישנם כּאלה שאינם יוֹדעים לדבּר יהוּדית.  ואת אלה שוֹלחים להיוֹת המתַקנים והמקִימים את הריסוֹת החיים בּפּוֹלין.  אני מתאר לי, מה יחשבוּ יהוּדי פּוֹלין בּראוֹתם את השליחים החדשים.  הם יחשבוּ, כּי טוֹב להם מאד ליהוּדי אמריקה, והנה חמדוּ להם לצוֹן, והם משַטים בּהם, בּאוּמללי פּוֹלין".    

כּכה כּוֹתב עתוֹנאי יהוּדי בּאמריקה.  ועתוֹן יהוּדי המוֹפיע שם, בּבּיַליסטוֹק – "דאס נייע לעבּען" – כּוֹתב:  "אמריקה יוֹדעת לתת לנוּ כּסף, אבל לא איניציאַטיבה.  אדרבּא, האיניציאַטיבה שלנוּ נמצאת בּפּרוֹפּוֹרציה הפוּכה לכּספים השלוּחים, שוּם.  שוּם אוֹצרוֹת, אפילוּ אוֹצרוֹתיה של אמריקה, לא יספּיקוּ לכסוֹת את הגרעוֹן של האוֹצר שדָלל:  אוֹצר האֶנרגיה העממית והאיניציאַטיבה העממית". 

כּכה תוֹפס את הגבר עתוֹן יהוּדי, בּארץ הזקוּקה לסיוּע.  אבל כּיצד להסבּיר דברים כּאלה לא רק לפרנסיו של "ועד הסיוּע המאוּחד", כּי אם גם למנהיגים אחראים של תנוּעה לאוּמית?

 

"בּדרך הנכונה"

ה"בּעפרייאוּנג", כּלי-מבטא של "צעירי-ציוֹן השֹמאליים" בּפּוֹלין, מעריך בּגליוֹנוֹ הכ"ח את דבר המשֹא-וּמתן שניהלוּ החברים נ. סירקין, א.  בלוּמנפֶלד, בּ. כּצנלסוֹן וי. שוֹחט עם בּאי-הכּוֹח של פּוֹעלי אנגליה בּשם "בּדרך הנכוֹנה":  "פּועלי ציוֹן שבּאמריקה, אשר הצטיינוּ תמיד בּהשקפה יוֹתר ריאַלית על דרכי הגשמת הציוֹנוּת, ו"אחדוּת-העבוֹדה", המבקשת את הסינתיזה של ציוֹנוּת בּריאה, איתנה בּתוֹך הסוֹציאליוּת היהוּדית, העממית בּאמת, מצאוּ סוֹף סוֹף את הדרך הנכוֹנה – את הדרך אל הדמוֹקרטיה העוֹבדת האנגלית.  מפּעם לפעם אנוּ מתחזקים בּהכּרתנוּ, כּי רק אז כּשהאימפּריאַליוּת הקפּיטליסטית תמוּגר לעד – רק אז תהיה אפשרית אוֹתה עבוּדת-הבּניה הציוֹנית בּארץ-ישֹראל, המַתאימה לענינים ולאידיאַלים של כּל תנוּעת-העבוֹדה היהוּדית.  דרך אחרת אַיִן.  ושוּם מליצוֹת, ושוּם קידוֹת בּפני שליטי-העוֹלם של זמננוּ לא יחַפּוּ על הtמת המרה הזאת.  ואת זאת מיטיבים לדעת ולחוּש על כּתפיהם חברינוּ שבּארץ-ישֹראל..."

נעים הדבר, כּידוּע, לקבּל ציוּן טוֹב, וּביחוּד מצד אשר אין עליו כּל חוֹבה רשמית לחלוֹק מַחמאוֹת.  ואף על פּי כן, עלינוּ, למען האמת, להעביר את המַהלָלים על פּי כּתוֹבת אחרת.  את המשֹא-וּמתן ניהלוּ אמנם חברי ארץ-ישֹראל ואמריקה, אבל לא על דעת עצמם בּלבד עשֹוּ הם מה שעשֹוּ, כּי אם על דעת "משֹרד הבּרית העוֹלמית של פוֹעלי-ציוֹן", הרוֹאה בּמשֹא-וּמתן זה רק חוּליה אחת בּשלשלת עבוֹדתה.  עבוֹדה מדינית זוֹ, ציוֹנית-סוֹציאלית, נהל משֹרד-הבּרית כּל ימי קיוּמוֹ, וכמדוּמה שתוֹצאוֹתיה צריכוֹת להיוֹת ידוּעוֹת לכל מי שאינוֹ מַאפיל בּכוָנה על עיניו לבלתי ראוֹת.  גם המפלגה המקוֹמית של "פּוֹעלי-ציוֹן" יש לה חלק חשוּב בּעבוֹדה מַתמידה לפרסוּם שאיפוֹתינוּ בּתוֹך תנוּעת-הפּוֹעלים האנגלית. 

הדבר היחידי הראוּי להיזָקף על חשבּוֹנה של "אחדוּת-העבוֹדה" דוקא, הוּא, אשר זאת הפּעם הראשוֹנה התנהל המשֹא-וּמתן בּין שליחי הפּוֹעל היהוּדי וּמנהיגי הפּוֹעל האנגלי, בּלשוֹנוֹ, בּעברית.  אבל את הדבר הזה, כּמדוּמה, אינם מוֹצאים לנחוּץ לציין לא המפלגוֹת השוֹנוֹת הנמצאוֹת בּתוֹך הבּרית העוֹלמית של "פּוֹעלי-ציוֹן" ולא העוֹמדוֹת מחוּצה לה.

ואוּלי יש ליטוֹל רשוּת, אגב אוּרחא, ולשאוֹל את אנשי ה"בּעפרייאוּנג":  אם בּאמת וּבתמים אתם יוֹדעים להעריך כּכה את הערך של הפּגישה והתחלת-קשרים בּינינוּ ובין פּוֹעלי אנגליה, למה זה איפוֹא לא תבוֹאוּ גם אתם למלא את החוֹבה הלאוּמית הגדוֹלה וּלהגבּיר את כּוֹחוֹ של הפּוֹעל היהוּדי בּתוֹך תנוּעת העבוֹדה העוֹלמית, וּלהיענוֹת לתביעה הציוֹנית-הסוֹציאַלית, אשר החברים בּארץ-ישֹראל קוֹראים אליה?

ועד מתי תבחרוּ לכם בּענין זה, בּענין השתתפוּתוֹ  של הפּוֹעל היהוּדי בּאינטרנַציוֹנַל, להסתפּק רק בּהבּעת סימפּטיה גרידא?

 

שבט תר"פ.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] "קוּנטרס" כ"ו, שבט תר"פ, עמוּד 16.  החתימה:  א.

[2] "ועד הסיוּע המאוּחד".  זהוּ "ועד החלוּקה היהוּדי המאוּחד" (ג'וֹינט), הסתדרוּת-הסיוּע יהוּדית בּאמריקה לעזרת יהוּדים נגוּעי מלחמה וּרדיפוֹת , מגוֹרשים וּפליטים.  נוֹסד בּשנת 1914, התחלת מלחמת-העוֹלם הקוֹדמת.  בּשנוֹת המלחמה האחרוֹנה הִרבּה לפעוֹל לעזרת יהוּדים בּארצוֹת ההשמד הנַאצי.