_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

על מה נזעקוּ "בּעלי התּעשׂיה"[1]

ברל כצנלסון

לתוכן הענינים

 

על פּני קצף החיים הציבּוּריים מתנשׂא יצוּר חדש, וּשמוֹ – "התאַחדוּת בּעלי התעשׂיה".

על כּוֹחה הכּלכּלי של התאחדוּת זוֹ ועל יצירתה המשקית טרם שמענוּ עד היוֹם.  על אִרגוּן חבריה לעזרה הדדית, ליצירת אַשראי וכיבּוּש עבוֹדוֹת, לרכישת שוָקים, ליצירת תנאים יוֹתר נוחים לתעשׂיה בּארץ– לא הגיעה לציבּוּר כּל ידיעה.  דברים מעין אלה מַשאירה ה"התאחדוּת", כּנראה, ל"ציבּוּר הפּוֹעלים, ההוֹלכים בּעינים עצוּמוֹת אחרי חבּורה קטנה של מוֹרים מַתעים", לאלה שאחזוּ בּ"שיטה של הרס".  יעסקוּ הם בּבּנקים, בּקבּלנוּיוֹת, בּכיבּוּש שוּק לתעשׂיה, בּמכירת תוֹצרת חקלאית.  ההתאַחדוּת כּוֹחה בּדבר אחד – בּ "מלחמת המעמדוֹת".

וּבכל פּעם שמַזלם הרע של פּוֹעלי יפוֹ יַשיאֵם להתגָר מלחמה ולצאת בּשביתה – ישׂישׂו בּעלי ה"התאחדוּת" אלֵי קרב, יחוּשוּ אל המערכה, ימלאוּ את חוֹבתם המַעמדית, יוֹסיפוּ עצים למדוּרה וישׂאוּ עין מפללת לשוֹטר הגוֹאל.

כּכה מוֹפיעה אלינוּ ה"התאחדוּת" לא פּעם.  בּמקוֹם יכוֹלת כּלכּלית, בּמקוֹם יצירה מעמדית, היא מגלה אתה המַשׂטמה המַעמדית, העיורת, צרת-העין.  כּך היה בּימי לֶוינשטיין-שוּלמן[2] וכך היה גם הפּעם בימי גוֹרַלסקי-קְרִינִיצִי[3].

סכסוּך כּלכּלי רגיל.  הבּעלים רצוּ להוֹריד את המַשׂכּוֹרת.  הפּוֹעלים לא הסכּימוּ.  פּרצה שביתה, שביתה הכי-רגילה.  שביתה שאין בּה כּל סכּנה חס ושלוֹם למשטר הקפּיטליסטי.  אַדרבּא, כּל בּעל-תעשׂיה סתם, בּלי מרכאוֹת, יבין, כּי בּמציאוּתנוּ הכּלכּלית כּיוֹם אין שביתה איזוֹ שהיא מן הדברים הנוֹחים בּיוֹתר לפּוֹעל, ואין כּל ערוּבּת נצחוֹן עמה.   וּמאידך גיסא, בּעלים המתאוֹננים תדיר על יוֹקר-העבוֹדה, על חוֹסר-שוּק, על הפסדים, וּמקבּלים בּשעת שביתה "מוֹרטוֹריוּם" על שטרוֹתיהם, כּלוּם אין כּוֹחם של הבּעלים יפה לגמוֹר בּעצמם את הסכסוּך עם פוֹעליהם, כּלוּם אין "ההתחָרוּת הכּלכּלית החפשית", אשר אוֹתה דוֹרשים תמיד הבּעלים, מספּיקה לגמוֹר את הענין בּכי-טוֹב?

סכסוּך כּזה ממעשׂי יוֹם יוֹם הוּא בּכל מדינה וּמדינה, וּבכל מקוֹם הוּא נפתר בּנקל בּין הצדדים המעוּנינים בּדבר, בּהתחשבוּת עם המצב המקוֹמי, מבּלי לגרוֹם הפסדים וּסקַנדַלים.

כּך נהוּג הדבר בּעוֹלם, וּמכּל שכּן שכּך צריך היה להיוֹת בּארצנוּ שכּולנוּ מחוּיבים וּמעוּנינים בּבנינה התכוּף.

אבל "חבוּרה קטנה של מסיתים לקחה את הסכסוּך הזה בּתוֹר אמצעי-תעמוּלה".

נכוֹנים הדברים כּנכוֹן היוֹם.  אוּלם היכן הם כּתוּבים?  בּכרוּז "אל הקהל" של "התאחדוּת בּעלי-התעשׂיה ונוֹתני-העבוֹדה וּמרכּז בּעלי-המלאכה".

נכוֹנים הדברים.  אילוּ היינו מסַדרים מחקר מדעי על השביתוֹת בּארץ, סיבּוֹתיהן, מַהלכן ותֹוצאוֹתיהן (דבר רצוּי ונחוּץ מאד!) היינו ודאי מוֹצאים, כּי כּל שביתה שאין עמה התערבוּת של "התאַחדוּת בעלי-התעשׂיה", נגמרת בּאוֹפן הרבּה יוֹתר פּשוּט ויוֹתר מהיר.  איני יוֹדע אם התערבוּת זוּ עוֹזרת לבּעלים, אוֹ חוֹסר-ההתערבוּת מיטיב לפּוֹעלים.  בּזה אני מַרשה לעצמי לפקפּק, אוּלם שהתערבוֹת זו עוֹזרת להפיח קִריה, לסכסך בּענינינוּ את המשטרה, להרעיש את העוֹלם וּלמרר את דעת הקהל – זה בּרי.

כּל שביתה היא חרב-פּיפּיוֹת, ולא על נקַלה מחליט מוֹסד פּוֹעלים אַחראי לאחוֹז בּנשק זה.  שביתה בּארץ-ישׂראל ודאי שאין נצחוֹנה מוּבטח בּצדה.  וטוֹבי-המוֹרים של תנוּעת-הפּוֹעלים היהוּדים בּארצוֹת, אשר משם יצאנוּ, הזהירוּ דוקא  על ריבּוּי  השביתוֹת בּרחוֹב היהוּדי.  גם בּרוּכוֹב בּמחקריו הסטַטיסטיים המוּפלאים[4], גם מֶדֶם[5] בּהסתכּלוּתוֹ החיה עמדוּ על נטיה מוּפרזה זוֹ לשביתוֹת ועל תוֹצאוֹתיה הנפסדוֹת לכל החיים הכּלכּליים.  "המוֹרים המַתעים" שבּארץ-ישׂראל פּחוֹת מכּל להוּטים הם אחרי שביתוֹת, פחוֹת מכּל נוֹטים הם לראוֹת בּשביתה את גוּלת הכּוֹתרת של תנוּעת הפּוֹעלים.  ורוֹב השביתוֹת הפוֹרצוֹת בּארץ, מוּצלחוֹת אוֹ בּלתי-מוּצלחוֹת, זהירוֹת אוֹ נמהרוֹת, בּאוּ מתוֹך לַחַץ.  מתוֹך לחץ התנאים וגם מתוֹך לחץ בּעלי-התעשׂיה, המביאים, אם מתוֹך אינטרסים שלהם ואם מתוֹך קַפּריזה וּשרירוּת-לב, לידי שביתה.  ולא פּעם זקוּקים דוקא "המוֹרים המַתעים" להזהיר את הפוֹעלים מלהילָכד בּפח זה טוֹמנים להם בּעלי-התעשׂיה אוֹ עוֹשי-רצוֹנם.

עוֹד לפני זמן-מה, בּימי הועידה החקלאית בּפתח-תקוה[6], היינוּ עדים למעשׂה-פּרסוּם של שביתה.  פּקיד שהביא את בּית-החרוֹשת לידי בַנקרוֹט, ידע לזַכּוֹת אח אָרחוֹ וּלהצדיק את מַפּוֹלת בּית-החרוֹשת שהוּפקד בּידוֹ בּשביתת-פּוֹעלים.  מה עשׂה?  הלך והוֹריד את משכּוֹרתם מ-18 גרוּש ליוֹם ל-15, והריץ טלגרמה לפּריס:  שביתה.  בּית החרוֹשת נסגר.  פּוֹעלים עברים!  הכרוֹניקר של "דוֹאר היוֹם" שירתוֹ, כּמוּבן, בּאמוּנה.

"התאחדוּת בּעלי-התעשׂיה" פּירסמה כּרוֹז.  בּפַּתוֹס נהדר.  "אליכם, ראשי הציוֹנוּת;  אליכם, הועד הלאוּמי;  אליך, הישוּב כּוּלוֹ!  הישוּב, פּקח עיניך והשמַע קוֹלך!  כּי הסכּנה גדוֹלה מאד!"

איני יוֹדע כּמה בּעלי-תעשׂיה סוֹלידיים עוֹמדים בּאמת בּתוֹך תחוּמיה של התאחדוּת זוֹ.  אוּלם סימן רע הוּא לבעלי-תעשׂיה, אם הם עוֹסקים בּכרוּזים.  הסתדרוּת פּוֹעלי ארץ-ישׂראל אינה עוֹסקת בּכרוּזים פּוֹלֶמיים.  מלאכה זוֹ השאירה ל"פרַקציַת-הפועלים" וּל"התאחדוּת בּעלי-התעשׂיה":  יֶערב להם.  וה"התאחדוּת", כּנראה , לקחה לה את כּתיבת הכּרוּזים והשאירה לפּוֹעלים, ה"הוֹרסים" את המשׂרד לעבוֹדוֹת ציבּוריוֹת, את בּנק-הפּוֹעלים ואת "המשבּיר".

"יש להם קוּפוֹת, קרנוֹת, פּתקאוֹת המשבּיר" –  מפעפּע בּכּרוז ארס הקנאה.  טוֹב להם, לפּוֹעלים, יש לקנא בּהם.  להם "פּתקאוֹת המשבּיר", להם גם הרגשה עצמית מעוֹררת קנאה.  קנאת-"יוֹרדים".  איני יוֹדע את מצבם החָמרי של "בּעלי-התעשׂיה".  יש מִדַבָּריהם שהם דוקא בּבחינת "עוֹלים".  התחילוּ בּתוֹר שוּליוֹת, בּתוֹר פּוֹעלים צַעקנים וקוֹראים לשביתוֹת, ועוֹמדים היוֹם בּ"מרוֹמי-התעשׂיה", בּין ראשי בּוֹני הישוּב.  אוּלם "יוֹרדים" הם בּבחינַה אחרת.  כּל אלה " מי שהיוּ", כּל אלה בּעלי האַמבּיציוֹת להיוֹת משהוּ, ויחד עם זה קטַני ההשׂגה החברתית וּלקוּיי החוּשים לפעוּלה ישוּבית בּת-מעוֹף, הם הם הקוֹבעים את אָפיה של המלחמה המַעמדית מרת-הנפש וּזעוּמת-העין, אשר בּעלי ה"התאחדוּת", מאֵין יכוֹלת לקלוֹע בּהסתדרוּת הכּללית וּבמוֹסדוֹתיה המרכּזיים, מנהלים בּפּוֹעל היפוֹאי.

וּמשׂטמה עיורת זוֹ, חַסרת כּוֹח מַעמדי, היא שעוֹשׂה מלחמה זוֹ לנלעגת כּל כּך.  ההכרזוֹת ש"אנוּ לא בּאנוּ הנה לשם ניצוּל" בּפי בּעלי-תעשׂיה, והקוֹמדיוֹת הפּוֹליטיוֹת עם הדרישוֹת ה"מַקיפוֹת" ועזיבת האוּלם[7] – כּמה זה עוֹשה לקלס את התעשׂיה הדלה שלנוּ.

עד כּאן בּעלי ה"התאחדוּת".  אוּלם "מרכּז בּעלי-המלאכה" מה ראה הוא להצטרף למַקהלה זוֹ?  מה ראה הוּא להיגָרר בּזנבם של "בּעלי-התעשׂיה"?  מה ענין לציבּור יהוּדים עמֵלים להכניס ראשם בּסכסוּך שבּין גוֹרַלסקי-קריניצי וּפוֹעליהם?  מה ל"מרכּז" שגדל כּל הימים בּקרבתוֹ של ציבּור הפוֹעלים, מה לוֹ ולמפירי-שביתה, למפיחי-מדָנים וּלמַכניסי שוֹטרים ערבים בּינינוּ?  האוּמנם זהוּ בּאמת רצוֹן הציבּור של בּעלי-המלאכה, אוֹ זוֹהי רק "חבוּרה קטנה" של גַבּאים המשתמשת בּחוֹתמת המרכּז ומנַבּלת את שמוֹ?

ואתם, הפּוֹעלים, אם לעצת ידידכם, "נוֹתני לחמכם" תשמעוּ – חדלוּ לכם מן ה"מוֹרים המַתעים", השליכוּ אחרי גֵוכם את "קוּפּוֹתיכם, קרנוֹתיכם וּפתקאוֹת מַשבּירכם" וריחמוּ  אתכם "בּעלי-התעשׂיה", והוֹאילוּ אז האדוֹנים גוֹרַלסקי-קריניצי, שוֹשני וכּספי, לֶוינשטין ושוּלמן להדריככם לטוֹב לכם ולבניכם עד עוֹלם.

 

אייר תרפ"ג

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] "קוּנטרס" קכ"ד, ד' אייר תרפּ"ג, עמוּד 13. 

"לקט", ד'.  החתימה: ירוּבּעל.

[2] בּימי לוינשטיין-שוּלמן.  מכוּוָן לשביתה שפּרצה בּהתחלת שנת תרפּ"א בּבית-החרוֹשת לסוּכּריוֹת של השוּתפים לוינשטיין ושוּלמן בּתל-אביב, אשר נמשכה כּמה שבוּעוֹת והיתה מלוּוָה בּהבאת מפירי-שביתה והכּאת הפּוֹעלים שעמדוּ בּמשמרת וּמאסרם.

[3]  בּימי גוֹרלסקי-קריניצי.  מכוּוָן לשביתה שפּרצה בּאדר תרפ"ג בּנַגריה המכנית הגדוֹלה של השוּתפים גוֹרלסקי וּקריניצי בּתל-אביב, שהיתה מלוּוָה אף היא בּמפירי-שביתה והתערבוּת המשטרה.

[4] בֶּר בּרוּכוֹב.  ז' בּתמוז תרמ"א – ב' בּטבת תרע"ח (21.6.1881–17.12.1917).

בּמחקריו הסטטיסטיים.  מכוּוָן למאמרוֹ של בּרוּכוֹב "תנוּעת הפּוֹעלים היהוּדית בּמספּרים".  עיין כּתבים נבחרים, כּרך א'.  הוֹצאת "עם עוֹבד", תל-אביב, תש"ד, עמוּד 147.

[5] מֶדֶם.  עיין כּרך א', הערוֹת וּמילוּאים, עמוּד 371.

[6] בּימי הועידה החקלאית בּפתח-תקוה.  היא הועידה השניה של הסתדרוּת הפּוֹעלים החקלאים.  נפתחה בּכ"א בּשבט תרפ"ג בּפתח-תקוה, ערב הועידה השניה של ההסתדרוּת הכּללית, ונמשכה בּכ"ג בּשבט בּתל-אביב.

 

[7]עם הדרישוֹת ה"מקיפוֹת" ועזיבת האוּלם.  מטעם הועד הלאוּמי וההנהלה הציוֹנית נשלחה וַעדה לתל-אביב לשם מציאת מוֹצא לשביתת גוֹרלסקי-קריניצי.  הרכּב הוַעדה: קוֹלוֹנל פ. ה. קיש, ח. קלוַריסקי, י. בּן-צבי, י. שפּרינצק.  בּאי-כּוֹח התאחדוּת בּעלי התעשיה וּמרכּז בּעלי-המלאכה טענוּ נגד השתתפוּתם של בּן-צבי וּשפּרינצק בּוַעדה, בּאשר הם אנשי מפלגוֹת הפּוֹעלים, וּמלבד זאת דרשוּ שיפתרוּ בּכלל את שאלת היחסים בּין נוֹתני עבוֹדה וּמקבּליה.  אחר שדרישוֹתיהם לא נתקבּלוּ עזבוּ את הישיבה.