_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

מוֹעצת ישוּבי העמק[1]

ברל כצנלסון

לתוכן הענינים

 

בּגליוֹן י״א של ״דבר״ מסוּפּר על דבר התאַרגנוּתוֹ הישוּבית של העמק:  בּמרחביה נתכּנסוּ בּאי-כּוֹחם של ששה-עשׂר משקים וקיבּוּצים והחליטוּ להתאַחד לשם עזרה הדדית, הגנה משפּטית וּמדינית, יצירה כּלכּלית משוּתפת והרמת החיים התרבּוּתיים.  ראוּיה היא החלטה זוֹ כּי יוּשׂם אליה לב.

היטיב אשר אמר אחד החברים האיניציאַטוֹרים:  אין זה אִרגוּן הסתדרוּתי של פּוֹעלי העמק בּלבד, אין זה אִרגוּן כּלכּלי של משקי העמק בּלבד.  זהוּ אִרגוּן ישוּבי הכּוֹלל את כּל אלה יחד:  2000 חברי ההסתדרוּת המאַכלסים כּיוֹם את העמק – בּין בּעבוֹדה חקלאית, בּין בּעבוֹדה ציבּוּרית וּבנין – מהוים כּיוֹם את הפּינה העברית האיתנה בּיוֹתר בּכל הארץ.  וּמרכּז ישוּבי זה, אם כּי הנהוּ עדיין בּראשית גידוּלוֹ, הריהוּ השטח העברי המגוּבּש בּיוֹתר שבּארץ.  וסוֹד בּנין הארץ העוֹבדת – בּריכּוּז, בּרציפוּת.

הפּעוּלוֹת הראשוֹנוֹת אשר הוּחלט עליהן בּראשוֹנה הן ״מקוֹמיוֹת״ בּיוֹתר, ״חָמריוֹת״ בּיוֹתר.  לא בּרק ולא זוֹהר:  סידוּר מִמְכַּר התוֹצרת של המשקים לפּוֹעלים העוֹבדים בּעמק, חלוּקת העבוֹדה ה״צדדית״ בּין המשקים השכנים, הקמת מַחסן משוּתף לשמירת התבוּאה, כּדי שלא להזדקק למכירת היבוּל בּעוֹדוֹ בּגוֹרן, פּתיחת סניף ״המשבּיר״ בּעמק המערבי.  כּל ה״קטנוֹת״ הללוּ בּעיני ״זר לא יבין״, הן הן גוּפי-הלָכוֹת לביצוּר הישוּב החקלאי.  ונאמנים עלינוּ חברינוּ בּעמק כּי יבַצעוּ את אשר החלוּ.  ואף ימשיכוּ.

אִילוּ היה אִרגוּן זה בּא רק לשם מטרוֹת משקיוֹת, גם אז היינוּ מקַדמים אוֹתוֹ בּברכה.  אוּלם בּרוּר הדבר שמפעל משקי זה נוֹשׂא בּקרבּוֹ גם הגבּרת הכּוֹח הציבּוּרי והמדיני, כּלפּי פְּנים וּכלפּי חוּץ.  בּפנים הוּא מביא לנוּ את ההגבּרה ההסתדרוּתית בּעמק ואת הגבּרת העמק בּהסתדרוּת.  וּשניהם דרוּשים לנוּ:  רב הצוֹרך להגבּיר את כּוֹחוֹ של הכּפר בּהסתדרוּת, וּמה שלא היוּ יכוֹלים לעשׂוֹת המשקים הבּוֹדדים, המפוּזרים וּמעוּטי-האוּכלוֹסין שלנוּ – יעשׂה השטח החקלאי, המרוּכּז והמאוּרגן.  יש גם צוֹרך להחליש את זיקתוֹ של הכּפר אל העיר, להגבּיר את כּוֹח עמידתוֹ בּרשוּת עצמוֹ, למַעֵט בּטלטוּל החברים מדי פּעם בּפעם העירה.  התאַרגנוּת זוֹ ודאי תביא לידי פּתיחת שוּרת סניפים של מוֹסדוֹתינוּ המרכּזיים בּעמק (״המשבּיר״, קוּפּת-חוֹלים, בּנק-הפּוֹעלים, ועדת-התרבּוּת), והם גם על חיי העמק יָקֵלוּ, וגם יגבּירוּ בּוֹ את כּוֹח ההסתדרוּת המאוּחדת.

המוֹעצה המעיטה לדבּר על תפקידיה כּלפּי חוּץ.  אוּלם כּל אשר יִגדל כּוֹחה הישוּבי הפּנימי, כּן יצמח משקלה המדיני.  והענינים המדיניים האלה מה רבּים:  הגָנַת עניני החקלאוּת, הקמת התאים האוֹטוֹנוֹמיים של השלטוֹן המקוֹמי, הלחץ הבּלתי-פּוֹסק על הממשלה בּעניני העליה, זכוּת הלשוֹן, הַברָאה, חינוּך ואַדמיניסטרציה מקוֹמית.  צריך להתחיל בּדרישת אישוּר חוּקי של המוֹעצוֹת המקוֹמיוֹת.  ולא רחוֹק היוֹם אשר העמק, המיוּשב, המאוּכלָס והמאוּחד מבּפנים, יוֹפיע גם כּחטיבה משפּטית-אַדמיניסטרטיבית בּת-משקל כּלפּי חוּץ.

 

סיון תרפ״ה.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] "דבר", גליוֹן 13, כ"ג בּסיון תרפ"ה, 15.6.1925.  דבר היוֹם.