_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

פתיחה לקובץ "הקבוצה"[1]

ברל כצנלסון

לתוכן הענינים

 

פּגישוֹת הקבוּצוֹת אשר נסתדרוּ בּתרפ"ג ותרפ"ד הביאוּ לידי הקמת ועדת הקבוּצוֹת, וגם עוֹררוּ בּקרב החברים את הרצוֹן להמשיך בּבירוּר השאלוֹת בּכתב.  כּכה עלה בּמחשבה רעיוֹן הקוֹבץ, אשר ישכּן את עבוֹדת המחשבה המפַעמת בּקבוּצוֹת.  עבוֹדת הליקוּט והכּינוּס של דברי-חברים וסידוּרם לדפוּס נמסרה מטעם ועדת הקבוּצוֹת ליד החתוּם מטה, אשר מילא אוֹתה בּסיוּעוּ של החבר מ. קוּשניר.  פּרי עבוֹדה זוֹ שנעשׂתה קמעה קמעה לסירוּגין, בּמשך כּמה חדשים – ניתן עכשיו לידי החברים.

אוֹסף זה של בּירוּרים וּסקירוֹת בּא מתוֹך תוֹכה של חיי הקבוּצה, ואף פּניו מוּעדוֹת בּיתה.  למרוֹת שעת הקטרוּג מסביב, לא בּא הקוֹבץ "לדבּר את אוֹיב בּשער", אף לא ללַמד זכוּת בּפני מקטרגים, אוֹ לשם צידוּק הקיוּם בּעיני הקהל.  תכליתוֹ – בּירוּר עניני החיים לחיים בּהם, חיפּוּש הנתיבוּת, חישׂוּף הפּגימוֹת, בּקשת התיקוּן.  יתּכן ויתּכן, כּי בּגילוּי-לב זה של חברי הקבוּצה יסתייעוּ אוֹיביה ושוֹלליה, אוּלם חשש זה לא גרם לנוּ להתעלם ממַדוי-הקבוּצה אוֹ לחַפּוֹת על ליקוּייה.  הצוֹרך בּבצרוֹן, בּחיזוּק הפּנימי, הוֹליד את הקוֹבץ, והוּא המחייב לִרְחַק מדברי רמוֹת, מחגיגיוּת מליצית וּמרגשנוּת רפת-אוֹנים.  חישוּלה של הקבוּצה זקוּק להכּרה בּהירה בּהויתה, להבּטה נכוֹחה בּפוּרענוּיוֹתיה, מצוּקוֹתיה וכיבּוּשיה.

חתימתוֹ של הקוֹבץ חלה בּימים שבּהם מלאוּ ט"ו שנים למפעל הקבוּצתי-הישוּבי הראשוֹן:  עליית אוּם-ג׳וּני (נסיוֹנוֹת עבוֹדה קיבּוצית כּבר קָדמו לה:  הסַתתים בּירוּשלים[2], "הקוֹלקטיב" בּסֶגֶ׳רה[3]) ולמרוֹת התאריך ה"היסטוֹרי" עוֹדנה חיה הקבוּצה בּהרגשת-בּראשית, עוֹד אינה פּנוּיה לטיפּוּל בּ"עָבר".  והמשתתפים בּקוֹבץ, גם אלה אשר ראוּ רבּוֹת, לא מלָאָם לבּם לספּר מִקוֹרוֹת הקבוּצה, מאשר עבר עליהם.  שקדוּ בּעיקר לציין לא את אשר הוּשׂג, כּי אם את אשר טרם הוּשׂג.  ואף על פּי כן דוֹמה, כּי הקוֹבץ אשר אינוֹ מכיל כּמעט שוּם זכרוֹנוֹת על הימים הראשוֹנים, ואינוֹ מטפּל בּסיכּוּמים, מעיד על דרך ארוכּה, אשר עברה הקבוּצה.  מן ההזָיה אל ההוָיה, מן המפעל הקבוּצתי האַרעי והבּוֹדד אל ראשית התהווֹת כּלל-­קיבּוּצי-פּוֹעלי בּארץ.

רק בּמקצת מן השאלוֹת המנַסרוֹת כּיוֹם בּחיי הקבוּצה, עלה לדוֹבב את החברים.  כּמה שאלוֹת ההוָי הקבוּצתי, כּמה שאלוֹת חברתיוֹת חשוּבוֹת (הקיבּוּציוּת בּעיר;  הקיבּוּציוּת בּקשר עם שכוּנוֹת-עוּבדים;  מגמוֹת הקיבּוּצים הארציים) נעדר כּאן מקוֹמן מחוֹסר מבטאים.  אוּלם גם בּאוֹתוֹ חלק השאלוֹת, אשר הוּצג כּאן לבירוּר:  המשפּחה, החינוּך, החוּקה, המשק הגדוֹל, יחסי הקבוּצוֹת זוֹ לזוֹ, היחסים לציבּוּר ולהסתדרוּת – בּכל אלה השאלוֹת, בּאוֹפן וּבקנה-המידה אשר בּה נדוֹנוּ, יראה הרוֹאה, כּי אין כּאן דברים שבּהַפשָטה, כּי אין כּאן פּרי המצאוֹת שׂכליוֹת מחוּדדוֹת, אלא הוָיה חברתית, ישוּת של תנוּעה חברתית.

1600 נפש-אדם נקלטוּ בּקבוּצוֹת הישוּביוֹת.  כּמספּר הזה – חברי הפּלוּגוֹת והקיבּוּצים המתכּוֹננים לחיי משק.  עם הכּמוּת החדשה נתרחבוּ אפקים;  נתחדשוּ תכנים, נתגלוּ זרמים, מגמוֹת, מרחקים, הנראים פּרקים כּתהוֹמוֹת.  אוּלם דברי החברים, כּשהם מכוּנסים יחד, מעידים על אַחדוּתה הפּנימית של התנוּעה הקבוּצתית, הפּוֹעמת וחיה וּמפלסת לה נתיב מתחת להבדלי-הסגנוֹנים וחילוּקי-הדעוֹת.

להגבּרת הכּרה זוֹ של אחדוּת התנוּעה הקבוּצתית רוֹצה הקוֹבץ לסַייע.

חשון תרפ"ה.

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה

 



[1] "הקבוּצה", מאסף לעניני הקבוּצה וחייה, תל-אביב, חשון תרפ"ה.  הפּתיחה ניתנה בּראש הקוֹבץ בּכותרת.  החתימה: בּ. כּצנלסוֹן.

[2] הסתתים בּירוּשלים.  בּשנת תרס"ו נתאַרגנה בּירוּשלים בּיזמתוֹ של הפּרוֹפסוֹר ב. שץ, מיסד "בּצלאל", קבוּצת פּוֹעלים מבּני העליה השניה לשם לימוּד מלאכת הסתתוּת, אשר היתה רוּבּה בּידי ערבים וּמיעוּטה בּידי יהוּדים מעדוֹת המזרח.  חברי הקבוּצה חיוּ חיי קוֹמוּנה.  בּיניהם היוּ אלכּסַנדר זייד, גד ויגדוֹרוֹב, יוסף בּרץ, נחוּם לוין, החברוֹת צפּוֹרה (נישׂאה אחרי כן לזייד) וקיילה (נישׂאה אחרי כן לישׂראל גלעדי) ואחרים.  רוּבּם עברוּ כּעבוֹר זמן לעבוֹדה חקלאית וּלשמירה בּגליל, אחדים מהם נצטרפוּ ל"קוֹלקטיב" בּסג'רה והיוּ בּין מיסדי "השוֹמר".

[3] הקוֹלקטיב בּסג'רה.  בּראשית שנת תרס"ח קיבּלה קבוּצת פּוֹעלים עברים, בּיזמת החברה מַניה וילבּוּשביץ (אחר כּך – שוֹחט), את עבוֹדת הפּלחה והרפת בּחַוַת סג'רה מידי מנהל החוה אליהוּ קראוּזַה בּהנהלה עצמית שלה וּבאחריוּתה.  בּעת ההיא היתה נפוֹצה בּמוֹשבוֹת הגליל שיטת עבוֹדה בּאריסוּת.  ה"חרָת" הערבי – האריס היה מקבּל מאת האכּר את האדמה, האינוֶנטר, זרעים וּמפרעה מסוּימת, היה עוֹבד על חשבּוֹן עצמוֹ, וּבסוֹף השנה היה מוֹסר לאִכּר חוֹמש אוֹ רבע מהיבוּל.  היוּ גם מתי מספּר פּוֹעלים עברים אשר עבדוּ אצל אִכּרים כּאריסים.  ה"קוֹלקטיב" קיבּל מהנהלת החוה בּאריסוּת כּאלפּיִם דוּנם אדמה, בּהמוֹת-עבוֹדה, כּלי-עבוֹדה וּמפרעוֹת להוֹצאוֹתיו בּמשך השנה תמוּרת חוֹמש מהיבוּל.  הקוֹלקטיב היה הנסיוֹן הראשוֹן של עבוֹדה חקלאית שיתוּפית של פּוֹעלים בּתקוּפה ההיא ללא מנהלים וּפקידים.  בּו היוּ כּעשׂרים חברים וחברוֹת, בּיניהם: מַניה וילבּוּשביץ, סעדיה פּז, ישׂראל גלעדי, אלכַּסנדר זייד, מנדל פּוֹרטוּגלי, יחזקאל ניסנוֹב, צבי בֶּקר, האחיוֹת קיילה וצפּוֹרה בּקר, האחיוֹת שפרה, שׂרה ואסתר שטוּרמן.  רוּבּם היוּ בּין מיסדי "השוֹמר" שנוֹצר בּאוֹתוֹ חוֹרף בּסג'רה, עם כּיבּוּש השמירה העברית שם.  זוֹ היתה ראשית התקוּפה ההירוֹאית של התלכּדוּת אוֹתה משפּחת "השוֹמר" בּארץ אשר כּרתה בּרית-דמים עם הארץ לשמירת החיים והרכוּש היהוּדי, להגנה על כּבוֹד ישׂראל וּלרקימת חלוֹמוֹת על יצירת כּוֹח עברי בּארץ.  עיין "מסילה", הוֹצאת ועדת התרבּוּת, ירוּשלים, תרפ"ד, עמוּד 112; "דברי פּוֹעלות", הוֹצאת מוֹעצת הפּוֹעלות, תל-אביב, תר"ץ, עמוּדים 3, 10; קוֹבץ "השוֹמר", הוֹצאת אַרכיוֹן העבוֹדה, תל-אביב, תרצ"ז, עמוּדים 3, 99, 431; "איש האדמה", קוֹבץ מוּקדש לאליהוּ קראוּזה, תל-אביב, תרצ"ט, עמוּד 55.