יַלְדוּת

 

צִפֳּרִים חֲדָשׁוֹת – זְמִירוֹת חֲדָשׁוֹת –

מָה רַב הָרַעַשׁ שָׁם בָּרָמָה!

הֲזֹאת הִיא  עֶ צֶ ם  הַמִּלְחָמָה?

אִם רַק  הַ תְּ כ וּ נָ ה  לַמִּלְחָמָה?

 

וְאוּלַי זֶה כָּל-הַנִּצָּחוֹן? –

אִם-כֵּן – קוּם, נֵלְכָה לְדַרְכֵּנוּ!

אִם-כֵּן, אַל-נֵבוֹשׁ כִּי זָקַנּוּ,

אִם-כֵּן, לֹא עָבְרָה עוֹד עִתֵּנוּ!

 

הַנַּח לָהֶם וִישַׂחֲקוּ לָמוֹ!

הַשְּׂחוֹק יְיַגְּעֵם וִייַשְּׁנֵמוֹ,

וּבְפִזְמוֹנֵינוּ הַנּוֹשָׁנִים

עוֹד נָבֹא נָנִיד אֶת-עַרְשֵׂימוֹ.

 

וְעַד-יָקוּמוּ יִנָּעֵרוּ,

וְיֵצְאוּ מְלֵאֵי כֹחוֹת חֲדָשִׁים

לְתַקֵּן לָנוּ סְעֻדַּת שְׁלֹמֹה –

נְגַלְגֵּל יַחְדָּו בַּעֲדָשִׁים.

 

וּבְבוֹא הָעֵת הַהִיא הַמְקֻוָּה –

בְּרָצוֹן נָכֹף קָדְקֳדֵנוּ,

וְעַל-קָרַחְתּוֹ הָעֲלוּבָה

יִשָּׁפֵךְ לַעַג יְלָדֵינוּ.

 

תרנ"ז.