_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

תִּקְוַת עָנִי

 

הוֹי, כְּבָר בָּאָה הָעֵת,

כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה,

שֶׁאָנוּחַ גַּם-אָנִי,

לֵיזֶר-מֶנְדֶּל הַמְלַמֵּד,

מֵעֲמָלִי הַקְּלֹקֵל

הַמְיַבְּשֵׁנִי כַשָּׁחִיף

וְהַמְלַחֵךְ שְׁאֵרִי.

אֵל יוֹדֵעַ לְבָבִי

כִּי נִלְאֵיתִי מִנְּשֹׂא עוֹד,

אֵין הַכֹּחוֹת הַקּוֹדְמִים,

גּוּפִי פוֹחֵת, מִתְנַוְנֶה,

עֲמַל חֲמוֹר אֲכָלָהוּ.

זֶה-לִּי "זְמַנִּים" שְׁמוֹנָה,

מֵאָז סַפְסַל הַמְּלַמְּדוּת

יִשַּׁח תַּחְתַּי, וִימַעֵט

דַּם תַּמְצִיתִי וְחֶלְבִּי;

זֶה-לִּי "זְמַנִּים" שְׁמוֹנָה,

אַרְבַּע שָׁנִים רְצוּפוֹת,

לֹא פָקַדְתִּי אֶת-נָוִי:

אִשְׁתִּי, בָּנַי, שֶׁיִּחְיוּ –

וֵאלֹהִים הוּא יוֹדֵעַ,

מַה-יִּתְעַטֵּף לְבָבִי,

הֲמוֹן מֵעַי, גַּעְגּוּעַי

עַל-מַחֲמַדֵּי בַת-עֵינִי –

עַל-אֶפְרֹחַי הַקְּטַנִּים,

עַל-זוּגָתִי הַצְּנוּעָה

מָרַת צִפָּה שֶׁתִּחְיֶה.

אַךְ מָה אוּכַל עֲשֹׂה?

וּבַמְּרוֹמִים שָׂהֲדִי

כִּי לֹא-אוּכַל, לֹא-אוּכַל,

לִרְאוֹת רֵיקָם אֶת-פְּנֵיהֶם,

טֶרֶם אֶקְבֹּץ עַל-יָדִי

שְׁקָלִים תַּ"'ק בִּמְזֻמָּנִים,

הוּא הַסָּךְ שֶׁהִתְנֵיתִי,

בְּהִפָּרְדִי מִבֵּיתִי,

עִם-זוּגָתִי הַצְּנוּעָה

תְּנָאי מְפֹרָשׁ מִתְּחִלָּה,

תְּנַאי בְּנֵי-גָד וּבְנֵי-רְאוּבֵן.

 

עַתָּה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם,

עוֹד שְׁנֵי "זְמַנִּים", רַק שְׁנָיִם,

אַטֶּה שִׁכְמִי לַסֵּבֶל,

אֶתְפֹּשׂ רְצוּעַת הַמְּלַמְּדוּת,

עַד-יִצְטָרֵף הַמִּנְיָן –

שְׁקָלִים תַּ"ק בִּמְזֻמָּנִים –

אַחַר-כָּךְ – תַּם וְנִשְׁלָם,

שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

וְכָעֵת חַיָּה לַמּוֹעֵד,

אִם-הַשֵּׁם יְחַיֵּנִי,

עוֹד לִפְנֵי בִעוּר חָמֵץ,

עִם-דִּמְדּוּמֵי הַחַמָּה,

לִכְשֶׁיִּקְרָא הַגֶּבֶר –

וְהַמִּסְפָּר הַנִּצְרָךְ

עַל-מְלוֹאוֹ יַעֲמֹד

וְהִגִּיעַ עַד-תַּ"ק –

אָז – עֲמֹד, לֵיזֶר-מֶנְדֶּל!

קוּם וּכְתֹב סֵפֶר כְּרִיתוּת

גַּם-לָרְצוּעָה, לַסַּפְסָל,

גַּם-לַמְּלַמְּדוּת – לִצְמִיתוּת!

קוּם וּמְכֹר שְׁלָשְׁתָּם יַחַד

אַגַּב-חָמֵץ בִּפְרוּטָה,

וּמֵעַכְשָׁו עַד-עוֹלָם

מְכִירָה גְמוּרָה וַחֲלוּטָה.

רַב-לָךְ רָב, לֵיזֶר-מֶנְדֶּל,

חַיֵּי פְרִישׁוּת וּנְדוּדִים,

לְהִתְעַנּוֹת בַּנֵּכָר

הַרְחֵק הַרְחֵק מִקִּנָּךְ.

עַבְדוּת, טִלְטוּל, יִסּוּרִים,

כְּבָר שָׂבַעְתָּ – דַּיֶּךָּ!

שְׁקָלִים תַּ"ק בִּמְזֻמָּנִים

אִם-אָצַרְתָּ – אַשְׁרֶיךָ!

קוּם וּבְרַח, אַל-תַּעֲמֹד,

עוּף וּדְאֵה אֶל-קִנֶּךָ!

שָׁם תְּחַכֶּה יוֹנָתְךָ,

אֶפְרֹחֶיךָ הַקְּטַנִּים –

כָּכָה אֹמַר אֶל-נַפְשִׁי,

עִם-לְבָבִי אָשִׂיחָה,

בְּהַעֲמִיקִי אֶל-כִּיסִי,

צְרוֹר הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן,

בְּיוֹם חָבְשִׁי תַרְמִילִי,

אֶל-הַדֶּרֶךְ מְתֻקָּן –

וּכְעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים

אֵדֶא אֶל-אֲרֻבָּתִי –

אִשְׁתִּי, יַלְדֵי נִחוּמַי,

מַה-יַּעַלְזוּ לִקְרָאתִי!

אֲנִי מְשַׁעֵר בְּנַפְשִׁי

אֶת-חֶדְוָתָם הָרַבָּה:

– "מָה הֵבֵאתָ-לִּי, בַּעְלִי?"

– "מָה הֵבֵאתָ לִּי, אַבָּא?"

כֹּה עָלַי יִתְמַלָּאוּן,

יַקִּיפוּנִי בִשְׁאֵלוֹת.

"לֹא-הֵבֵאתִי מְאוּמָה,

אִשְׁתִּי, בָּנַי הַטּוֹבִים!

לֹא-הִסְפִּיקָה הַשָּׁעָה

הָכֵן מָנוֹת וּתְשׁוּרָה

לְכָל-אֶחָד וְאֶחָד.

אוּלָם הָבֵא הֵבֵאתִי

מָנָה אַחַת לְכֻלְּכֶם,

מָנָה יָפָה, נֶחְמָדָה,

מָנָה אַחַת אַפָּיִם,

הִיא תְגָרֵשׁ הַדַּלּוּת

מִכָּל-פִּנּוֹת בֵּיתֵנוּ,

הִיא תְשַׁלֵּם נִחֻמִים

לָנוּ חֵלֶף רִישֵׁנוּ –

הֵן הֵבֵאתִי צְרוֹר כֶּסֶף,

שְׁקָלִים תַּ"ק בִּמְזֻמָּנִים!

שְׁקָלִים קַנְטְרִין גְּדוֹלִים,

כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר!"

. . . . . . . . . . . . . . . . . .

 

וַאֲנִי מְשַׁעֵר בְּנַפְשִׁי

כָּל-הַזִּיו וְהַזֹּהַר

שֶׁיִּתְמַלֵּא הַחֶדֶר

וּמַעֲרֶכֶת הַשֻּׁלְחָן

בַּהֲסִבִּי לַ"סֵּדֶר"

עוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה,

לֵיל הִתְקַדֵּשׁ הַפֶּסַח.

לִכְשֶׁיַּזְהִיר הַיַּיִן

מִן-הַכּוֹסוֹת הַטְּהוֹרוֹת,

וּקְטֹן בָּנַי יְחִיאֵל

יִשָּׂא קוֹלוֹ הַצָּלוּל,

וּבְהַבִּיטוֹ אֶל-עֵינַי

יַקְשֶׁה לִשְׁאֹל: "הוֹ, אַבָּא,

מַה-נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה?"

 

וּמִיָּד אַחַר פֶּסַח,

אִם-הַשֵּׁם יְחַיֵּנִי,

כְּשֶׁיָּפוּחַ הָאָבִיב

וְהַבִּצֹּאת תִּיבַשְׁנָה,

בְּשָׁעָה טוֹבָה מֻצְלַחַת,

חֲנוּת גְּדוֹלָה אֶפְתָּחָה

בְּעִירֵנוּ הַקְּטַנָּה,

חֲנוּת לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה,

חֲנוּת – כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר!

 

וַאֲזַי – אֵינִי חָסֵר

בִּלְתִּי מַזָּל, הַצְלָחָה

וּמְעַט רַחֲמֵי שָׁמָיִם –

הֵן אֲנִי, לֵיזֶר-מֶנְדֶּל,

כְּבָר עָבַרְתִּי בָאָרֶץ,

מַדּוֹתִיהָ בַּשְּׁעָלִים,

רָאוֹת רַבּוֹת רָאִיתִי

מֵהֲוָיוֹת הָעוֹלָם

וּמֵעִנְיַן פְּרַקְמַטְיָא –

הַאֲנִי, לֵיזֶר-מֶנְדֶּל,

קַבְּצַן רִמָּה, בִּמְחִילָה,

אָעֵז פָּנִים לְכַחֵשׁ

בְּהַשְׁגָּחָה, חָלִילָה?

הַאֵין אָב בַּשָּׁמָיִם?

אִם-בַּלֵּב אֵין אֱמוּנָה?

הַאִם אִשְׁתִּי צִפֹּרָה

אֵשֶׁת חַיִל אֵינֶנָּה? –

הוֹי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל-עוֹלָם!

מָתַי, מָתַי יַגִּיעַ

זֶה-הַיּוֹם אֲקַוֶּנּוּ –

לֹא בְכִלְיוֹן עֵינַיִם –

כִּי בְלֵב נָמֵק וּבָלֶה.

זֶה-כְּבָר אָחוּשׁ מַדְקֵרוֹת

כְּעֵין מַדְקְרוֹת מַחַט

מִצַּד חָזִי הַשְּׂמָאלִי,

כְּמוֹ תּוֹלַעַת זוֹלֵלָה

שָׁם מוֹצֶצֶת, מוֹצָצֶת –

אוּלָם אֵין בְּכָךְ כְּלוּם;

לִכְשֶׁאָבֹא אֶל-בֵּיתִי,

לִי אָכִינָה תִּרְיַקָּה

וּמֵעִזִּי אֵשְׁתְּ חָלָב –

וַהֲסִירוֹתִי כָל-מַכָּה

וַאֲתַקֵּן כָּל-מוּם – –

 

הָהּ, כְּבָר בָּאָה הָעֵת,

כְּבָר הִגִּיעָה הַשָּׁעָה,

שֶׁאָנוּחַ גַּם-אָנִי,

לֵיזֶר-מֶנְדֶּל הַמְלַמֵּד,

מֵעֲמָלִי הַקְּלֹקֵל;

שֶׁיָּבֹאוּ מְזוֹנוֹתָי –

יִהְיוּ מְרוֹרִים כַּזַּיִת –

רַק-מִיָּדְךָ, כִּבְיָכוֹל,

רַק-מִיָּדְךָ, אָב רַחוּם.

 

תרנ"ט.