לַמְנַצֵּחַ עַל-הַמְּחוֹלוֹת

 

                                 מֻפִּים וְחֻפִּים!  הַכּוּ בַתֻּפִּים!

                           מִלֲלַי, גִּלֲלַי!  חָלִיל אֶל-פִּיכֶם!

                                 נַסְּרוּ, כִּנּוֹרוֹת, מֵיתְרֵיכֶם הַמְרֻפִּים!

                                 קוֹל אוֹמֵר: חֲזָק!  יָבֹא שֵׁד בַּאֲבִיכֶם!

                                                                              (מעין שיר עם)

 

לֹא-בָשָׂר, לֹא-דָגָה, לֹא-חַלָּה, לֹא-לָחֶם –

וּמָה כָּל-הַדְּאָגָה? – הַיָּד עַל-הַשָּׁכֶם!

 

יֵשׁ אֵל בַּשָּׁמַיִם, וְהוּא הַכֹּל יָכֹל,

לִשְׁמוֹ נָרִים רֶגֶל, נַגְבִּירָה הַמָּחוֹל!

 

וַחֲמַת כָּל-נַפְשֵׁנוּ, לִבֵּנוּ הַבּוֹעֵר,

תִּשָּׁפֵךְ כַּיּוֹם בִּמְחוֹלֵנוּ הַסּוֹעֵר.

 

וְעָלָה הַמָּחוֹל בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים

לְהַחֲרִיד הָאָרֶץ וּלְהַרְגִּיז הַשְּׁחָקִים.

                                 מפים וחפים...

 

לֹא-דְבַשׁ וְלֹא-חָלָב, לֹא-טִפָּה שֶׁל-יַיִן –

אַךְ-כּוֹס הַתַּרְעֵלָה הֵן מְלֵאָה עֲדַיִן.

 

אַל-תֶּחֱרַד הַזְּרוֹעַ – בְּשַׁאֲגַת "לְחַיִּים"

עַד-תֻּמָּהּ גְּמָאוּהָ – וְדַלְיוּ שׁוֹקַיִם!

 

וְהָלַךְ וְחָזַק וְגָבַר מְחוֹלְכֶם,

וּפְנֵיכֶם הַצְהִילוּ וְצַהֲלוּ קוֹלְכֶם,

 

וְאַל-יֵדַע אוֹיִבְכֶם וְאַל-יֵדַע אוֹהַבְכֶם

אֶת-כָּל-הַמִּתְחוֹלֵל בְּקֶרֶב לְבַבְכֶם!

                                 מפים וחפים...

 

לֹא-כְתֹנֶת, לֹא-נַעַל, לֹא-בֶגֶד וּמְכַסָּה –

מָה-רַעַשׁ? – אֵין רָע!  מַרְבֶּה כְסוּת – מַרְבֶּה מַשָּׂא!

 

עֵירֻמִּים וִיחֵפִים, כַּנְּשָׁרִים נֵקַלָּה,

נִתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה, לְמַעְלָה, לְמַעְלָה!

 

נָעוּפָה בְּסוּפָה, נַעְבְּרָה בִסְעָרָה

מִמַּעַל לְיַמִּים שֶׁל-פְּגָעִים וְצָרָה.

 

בַּנְעָלִים, בְּלֹא-נְעָלִים, הַאֵין הַכֹּל אַחַת?

אִם-כֹּה וְאִם-כֹּה – סוֹף כָּל-מָחוֹל לַשַּׁחַת!

                                 מפים וחפים...

 

לֹא-אָח וְלֹא-קָרוֹב, לֹא-דוֹד וְלֹא-גוֹאֵל –

עַל-מִי אַתָּה נִשְׁעָן?  מִמִּי אַתָּה שׁוֹאֵל?

 

נִתְלַכְּדָה-נָּא יַחַד, אִישׁ בְּאָחִיו יִתְמַזָּג –

חֲזַק וַחֲזַק וַחֲזַק וְנִתְחַזָּק!

 

וִיהִי עֵרֶב אֶחָד:  רַגְלַיִם, סַנְדַּלִּים,

וְשֵׂיבַת הַזְּקָנִים וּשְׁחֹר הַתַּלְתַּלִּים.

 

וְיִסֹּב הַגַּלְגַּל, בְּלִי-סוֹף וּבְלִי-תְחִלָּה,

גַּם-יָשָׁר וְגַם-הָפוּךְ וְחָזַר חֲלִילָה.

                                 מפים וחפים...

 

לֹא-נַחֲלַת אֲחֻזָּה, לֹא-גַג וְצֵל קוֹרָה –

וּמַה כָּל-הַחֲרָדָה?  וּמַה כָּל-הַמּוֹרָא?

 

הָאָרֶץ רְחָבָה, וְאַרְבַּע לָהּ רוּחוֹת –

וּבָרוּךְ שֶׁהִמְצִיא לְעַמּוֹ מְנוּחוֹת!

 

וּבָרוּךְ שֶׁבָּרָא אֶת-גַּג הָרָקִיעַ,

וּלְנֵר לָנוּ – שִׁמְשׁוֹ עַל-מַסְמֵר הוֹקִיעַ;

 

וּבָרוּךְ עַל-שְׁאָר כָּל-טוֹבוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת –

הַלְלוּיָהּ בַּחֲצוֹצְרוֹת, הַלְלוּיָהּ בִּמְחוֹלוֹת!

                                 מפים וחפים...

 

לֹא-הוֹד, לֹא-יְסוֹד, לֹא-תִפְאֶרֶת וּתְהִלָּה,

הֲנִסְתְּמוּ כָל-הַצִּנּוֹרוֹת? – חָלִילָה!

 

שׁוֹמְרֵנוּ לֹא-יִישַׁן, לֹא-יִשְׁכַּח עֲנָוָיו,

וִיפַרְנֵס אוֹתָנוּ כְּעוֹרְבָיו וּכְלָבָיו.

 

וַאֲנַחְנוּ בְּכִרְכּוּר כִּרְכּוּרִים וּבְשִׁירָה

נְתַקֵּן כָּל-מַה-שֶּׁפָּגַמְנוּ בִסְפִירָה.

 

וִיהִי מְחוֹל הַמָּוֶת וְשִׁירַת הַפְּגָעִים

כַּפָּרָה גְמוּרָה לְכָל-הַחֲטָאִים.

                                 מפים וחפים...

 

לֹא-דִין וְלֹא-רַחֲמִים, לֹא-נָקָם וְשִׁלֵּם –

וְלָמָּה תַחֲרִישׁוּ? – פֶּה שִׂימוּ לְאִלֵּם!

 

פֶּה שִׂימוּ לָרֶגֶל וְיִז לַהַב קִצְפָּהּ –

וְתַגִּיד חֲמַסְכֶם לְאַבְנֵי הָרִצְפָּה!

 

וְהָיָה מְחוֹלְכֶם מְחוֹל עִוְעִים וּגְבוּרָה,

לְהַצִּית אֶת-כָּל-סְבִיבוֹתֵיכֶם כַּמְּדוּרָה.

 

וּבְסוּפַת הַמָּחוֹל וּבְנַהַם הַזְּמִירוֹת –

יְנֻפְּצוּ רָאשֵׁיכֶם אֶל-אַבְנֵי הַקִּירוֹת.

 

                                 מֻפִּים וְחֻפִּים!  הַכּוּ בַתֻּפִּים!

                           מִלֲלַי, גִּלֲלַי!  חָלִיל אֶל-פִּיכֶם!

                                 נַסְּרוּ, כִּנּוֹרוֹת, מֵיתְרֵיכֶם הַמְרֻפִּים!

                                 קוֹל אוֹמֵר: חֲזָק!  תִּפַּח רוּחַ אֲבִיכֶם!

 

אב, תרע"ה, ביער מאלין.