(אַגָּדַת עַם, נֹסַח חָדָשׁ)

וְאִשּׁה אַחַת, עֲיֵפָה וּרְצוּצָה מְאֹד לְמַרְאֶה וְשׂוֹחָה בִדְמָעוֹת כֻּלָּהּ, בָּאָה בִזְעָקָה וַתִּתְנַפֵּל לִפְנֵי שְׁלֹמה וַתֹּאמַר:

“אֲהָהּ, אָבִי וּמַלְכִּי, הֲלֹא תִשְׁפְּטֵנִי מִיַּד הָרוּחַ, הֲלֹא תָרִיב אֶת-רִיבִי.”

וַיֵּצֵא לֵב הַמֶּלֶך לְמַרְאֶה הָאִשָּׁה וּלְקוֹלָהּ, וְאוּלָם הִשְׁתָּאָה לִדְבָרֶיה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בְרַחֲמִים:

“הָרוּחַ? מָה עוֹלֵל לְנַפְשֵׁךְ, בִּתִי? דַּבְּרִי דְבָרַיִךְ וְאֶשְׁמָעָה.”

וַתְּדַבֵּר הָאִשָּׁה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחְיָהּ, לֵאמֹר:

"אִשּׁה אַלְמָנָה וְגַלְמוּדָה אָנֹכִי, אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, וּלְאֲמָתְךָ אֵין כֹּל, בִּלְתִּי אִם סֻכַּת-עֵץ רְעוּעָה עַל שְׂפַת הַיָּם, מַחְסֶה לְרֹאשִׁי, וְעֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹתַי הָרָזוֹת, אֲשֶר אֲחַיֶּה בָהֶן אֶת-נַפְשִׁי בְּאָרְגִי רְשָׁתוֹת וּמִכְמָרוֹת לְדַיָּגֵי הַיָּם. אָז יָבֹאוּ יְמֵי הַסּוּפוֹת הַחֲזָקוֹת בַּיָּם, וְהֵם אָרְכוּ מְאֹד, וַיִּשָּבֵר גַּם מַטֵּה לַחְמִי הַדָּל. הַדַּיִג שָׁבַת, פּוֹרְשֵׂי מִכְמָרוֹת חָדֵלוּ וְלִמְלֶאכֶת יָדִי אֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ. וָאֵרֶא בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה תַּם הַקֶּמַח מִכַּדִּי, וְהַיָּם עוֹדֶנּוּ הוֹלֵך וְסוֹעֵר – וַיַּעַזְבֵנִי לְבָבִי מִפַּחַד רָעָב, וָאֵצֵא עִם דַלַּת הָעָם לְלַקֵּט בִּשְׂדֵה אַחַד הַנְּדִיבִים מֵאַחֲרֵי הַקּוֹצְרִים. כָּל-הַיּוֹם הָלַכְתִּי בַשּׂדֶה כְּפוּפָה וּשְׁחוֹחָה וּפָנַי כְּבוּשִׁים בַּקַּרְקַע, כִּי שָׁבְרָה הַחֶרְפָּה אֶת-לִבִּי, וָאֶרְחַץ אֶת-שִׁבֳּלֵי לִקְטִי בְדִמְעָתִי הַנַעֲלָמָה. אֲהָהּ, מַלְכִּי אָבִי! אָכֵן דַּלָּה וְרָשָׁה אֲמָתְךָ מִנֹּעַר, וּמַאֲכָלָהּ לֶחֶם צַר כָּל-יָמֶיהָ, וְאוּלָם לֶחֶם חֶסֶד לֹא יָדְעָה מֵעוֹדָהּ. וְאלֹהִים רָאָה גַם רָאָה אֶת-כָּל-עֱנוּתִי וַיְבָרֶך אֶת-יְגִיעִי בַּיּוֹם הַהוּא וּלְמָחֳרָתוֹ, וָאֲמַלֵּא אֶת-חָצְנִי מִן הַשִּבָּלִים; וְגַם נָתֹן נְתָנַנִי אֱלֹהִים לְרַחֲמִים בְּעֵינֵי בַעַל הַשָּׂדֶה וּנְעָרָיו וַיּוֹסִיפוּ לִי עַל הַלֶּקֶט בְּעַיִן טוֹבִה, וַאֲנִי לֹא שָׁאָלְתִּי. בַּיוֹם הַשֵּנִי לִפְנוֹת עֶרֶב חָבַטְתִּי אֶת-לֶקֶט יָדִי וָאֶטְחָנֵהוּ וַיְהִי כַּחֲצִי הָאֵיפָה קָמַח. וָאָצֹר אֶת-הַקֶּמַח בְּמִטְפַּחַת וָאֶשָּׂאֵהוּ לְהָבִיאוֹ אֶל סֻכָּתִי. אֲנִי בַדֶּרֶךְ וְהָרוּחַ דּוֹפֶקֶת אוֹתִי מֵאֲחוֹרַי בְּיָד חֲזָקָה, דָּפֹק וְהָדֹף – וְהִנֵּה אִישׁ לִקְרָאתִי, כֻּלוֹ פַּחֲדֵי אֱלֹהִים וּבִעוּתֵי מָוֶת. אָמַרְתִּי נְטוֹת מִפָּנָיו וְאוּלָם הָאִישׁ הֶחֱזִיק בִּי וַיִּקְרָא:

‘הוֹשִׁיעִי, הָאִשָּׁה! אֵש נָפְלָה מִשָּׁמַיִם וַתְּלַהֵט אֶת-כָּל-כְּפַר מוֹשָׁבִי מִסָּבִיב וַתֹּאכְלֵהוּ כֻלּוֹ, מִנֶּפֶשׁ וְעַד רְכוּשׁ, לְלֹא שְׁאֵרִית וּלְלֹא פְלֵיטָה. רַק אֲנִי לְבַדִּי נִמְלַטְתִּי מִתּוֹךְ הַלֶּהָבָה, וְזֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּי. הֲלֹא תַצִּילִינִי מִמּוּת בָּרָעָב.’

פָּנָיו עָנוּ בוֹ כִּי לֹא יְשַקֵּר. וָאֲמַהֵר וָאֶתֶּן-לוֹ כִשְׁלִישִׁית מִן הַקֶּמַח אֲשֶר בִּצְרוֹרִי וַיֵּלַךְ, וַאֲנִי בֵרַכְתִּי בְלִבִּי אֶת-הָאֱלֹהִים אֲשֶר הִקְרָה לְפָנַי מַעֲשֵׂה צְדָקָה וָחֶסֶד, לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ אִישׁ בָּרָעָב, כַּחֶסֶד אֲשֶר עָשׂוּ עִמָּדִי גַּם הַיּוֹם גַּם תְּמוֹל אֲנָשִׁים זוּלָתִי.

עוֹד לֹא הִרְחַקְתִּי מִשָּם, וּבְעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ בֵּינִי וּבֵין סֻכַּת מְלוֹנִי, וְהִנֵּה אִישׁ עוֹד אֶחָד בָּא וְהוּא מְבֹהָל וְדָחוּף, כְּמֻרְדָּף עַל צַוָּאר, כָּל-עוֹד נַפְשׁוֹ בּוֹ, וְאֵשׁ זָרָה, אֵשׁ הָרָעָב, בְּעֵינָיו. וּבְטֶרֶם אֶתְבּוֹנֵן וְהָאִישׁ חֲסָמַנִי פִתְאֹם וַיִּצְעַק:

‘לֶחֶם! הָבִי פַת לָחֶם! מַחֲנֵה עַרְבִיאִים פָּשַׁט עַל אֹהָלַי וְעַל עֲדָרַי הָרַבִּים, אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ הִכְרִיעוּ לַטֶּבַח, וְאֶת-כָּל-הָרְכוּשׁ בָּזְזוּ, וָאִמָּלֵט אָנֹכִי לְבַדִּי מִן הַמַּטְבֵּחַ, וְזֶה שְׁלֹשָׁה יָמִים לֹא טָעַמְתִּי טַעַם לָחֶם. הֲלֹא תָשִׁיבִי אֶת-נַפְשִׁי, הָאִשָּׁה.’

עֵינֵי אִישׁ עֵדֵי פִיהוּ – וָאֲחַלֵּק גַּם לָאִישׁ הַזֶּה כִשְׁלִישִׁית מִקִּמְחִי, וָאוֹדֶה אֶת-אֱלֹהִים עַל בָּחֳרוֹ בִי לְתִתֵּנִי כְּמַלְאָכוֹ לְהַחֲיוֹת נֶפֶשׁ אִישׁ מִמָּוֶת זֶה פַּעֲמָיִם.

וְהָרוּחַ עוֹדֶנָּה הוֹלֶכֶת וַחֲזָקָה.

כִּמְעַט נִגַּשְׁתִּי אֶל דֶּלֶת סֻכָּתִי וְאַךְ נָגְעָה יָדִי בְּכַפַּת הַמַּנְעוּל, וַיִּפֹּל פִּתְאֹם גַּל רוּחַ, גַּל אַדִּיר וְחָזָק מְאֹד, וַיַּךְ עָלַי בְכֹחַ וַיְהֻמֵּנִי, וּבְטֶרֶם אֶמְצָא אֶת-יָדַי וְאֶת-רַגְלַי, וְהִנֵּה הַצְּרוֹר, צְרוֹר הַקֶּמַח, שְׁאֵרִית לִקְטִי הָאַחַת, נִתַּק מִיָּדִי בְּחָזְקָה – וְאֵינֶנּוּ. יַד נַעֲלָמָה חֲטָפַתּוּ וַתִּשָׂאֵהוּ אֶל עֵבֶר פְּנֵי הַיָּם. רֶגַע אֶחָד רְאִיתִיו עוֹד נִשּׁא כְנוֹצָה עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ וַאֲנִי דָלַקְתִּי אַחֲרָיו בְּזַעֲקַת שָׁבֶר, כַּפַּי שְׁטוּחוֹת אֵלָיו כְּכַפּוֹת הָאֵם אֶל עוֹלָלָהּ הַנָּשׂוּא בְצִפָּרְנֵי הַנָּשֶׁר. וְאוּלָם אֶת-שַׁאֲגָתִי בָלְעָה נַהֲמַת הַיָּם וּזְרוֹעוֹתַי הַשְּלוּחוֹת שָׁבוּ רֵיקָם. כְּעוֹף לָיְלָה הִתְעוֹפֵף הַצְּרוֹר – וְאֵינֶנּוּ. רְצוּצָה וּשְׁבוּרָה מִהַרְתִּי אֶל סֻכָּתִי, לְהִסָּתֵר-בָּהּ בִּיגוֹנִי, וְהִנֵּה סֻכָּתִי מַחְסִי וּמְלוּנָתִי, מוּטֶלֶת גַּם הִיא לְעֵינַי שְׁבָבִים וּרְסִיסִים. יַד הָרוּחַ הָיְתָה גַּם בָּהּ וַתַּהַפְכֶנָּה וַתְּהִי לְמַפֵּלָה כֻלָּהּ. מֵאֵין כֹּחַ נָפַלְתִּי עַל הַהֶרֶס וָאֱהִי מוּטֶלֶת בָּאֲפֵלָה כָל-הַלַּיְלָה כְּאֶבֶן דּוּמָם. וְעַתָּה הִנֵּה בָאתִי, כָּל-עוֹד נַפְשִׁי בִּי, לָשִׂים אֶת-צַעֲקָתִי לִפְנֵי הֲדוֹם רַגְלֶיךָ, אָבִי וּמַלְכִּי שָׁפְטָה מִשְׁפּטִי! רִיבָה רִיבִי."

וּכְכַלּוֹת הָאִשָּׁה לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָהּ וַתְּהִי לְנַחַל דִּמְעָה, וְגַם רַבִּים מִן הַנִּצָּבִים עָלֶיהָ בְּאוּלָם הַמִּשְׁפָּט בָּכוּ לְקוֹלָהּ כִּי נָגְעוּ דִבְרֵי הָאִשָּׁה הַנֶּאֱמָנִים בְּלִבָּם. וַיִּכָּמְרוּ רַחֲמֵי הַמֶּלֶך עַל הָאִשָּׁה וַיֹאמֶר אֵלֶיהָ:

“קוּמִי, בִּתִּי, וְסוּרִי מִזֶּה הַצִּדָּה, וַאֲנִי אֲצַוֶּה עָלָיִךְ, וְיָשַׁבְתְּ מְּעַט וְנָפַשְׁתְּ, וּכְשׁוּב רוּחֵךְ אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי אֶת-מִשְׁפָּטֵךְ לָאוֹר.”

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה אֶת-עֲבָדָיו עַל הָאִשָּׁה וַיָּבִיאוּ לָהּ לֶחֶם וְיַיִן לְהָשִׁיב נַפְשָׁהּ. עַד כֹּה וְעַד כֹּה וּשְׁלֹשָׁה בְּנֵי נֵכָר בָּאוּ אֶל חֲצַר הָאוּלָם וְעִמָּם שְׁלֹשָׁה פְרָדִים עֲמוּסִים שְׁלֹשָׁה שַׂקִּים מְלֵאִים, וְהֵם מְבַקְשִׁים לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל.

הָאֲנָשִׁים הוּבְאוּ הָאוּלָמָה, וְהַמֶּלֶךְ שָׁאַל לְחֶפְצָם. וַיִּשְׁתַּחֲווּ בְּנֵי הַנֵּכָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אַפַּיִם אָרְצָה וַיֹּאמֵרוּ:

"אֲנָשִׁים סוֹחֲרִים אֲנַחְנוּ, אֲשֶר נִקְרִינוּ אִישׁ מֵאַרְצוֹ ואִישׁ מֵעַמּוֹ אֶל מָקוֹם אֶחָד. וַנַּעַשׂ שְׁלָשְׁתֵּנוּ יַד אַחַת וַנְּפָרֵשׁ יַחְדָּיו בִּסְפִינָה אֶחָת, וּסְחַר יָדֵנוּ אִתָּנוּ, צָרוּר כֻּלוֹ בְּשַׂקִּים, מַעֲשֵׂה כֶסֶף וְזָהָב מְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת, אַבְנֵי חֵפֶץ וַעֲדָיֵי יְקָר וְכָל-רָאשֵׁי בְשָׂמִים. וַיְהִי אֲנַחְנוּ שָׁטִים בַּיָּם, וְסוּפָה עַזָּה הִתְחוֹלְלָה וַתָּשֶׂם אֶת-הַיָּם כַּמֶּרְקָחָה וַתְּטַלְטֵל אֶת-הַסְּפִינָה בֵין מִשְׁבָּרָיו לְלֹא נָתִיב וּלְלֹא דָרֶךְ. כֹּה תָעִינוּ בַיָּם הַסּוֹעֵר עֵת אֲרֻכָּה, וַנַעֲמֹד בִּגְבוּרָה לִפְנֵי מִשְׁבְּרֵי הַמַּיִם וְגַלֵּי הַסּוּפָה. וְאוּלָם מִקֵּץ יָמִים לְטַלְטֵלָתֵנוּ, לִפְנוֹת עֶרֶב, נִבְעָה פֶרֶץ בְּקַרְקַע הַסְּפִינָה, חֹר רָחָב כִּמְלֹא טְפָחַיִם, וְהַמַּיִם בָּקְעוּ בְכֹחַ אֶל הַסְּפִינָה וַיָּבֹאוּ אֶל חֵיקָהּ. לְהַוָּתֵנוּ לֹא נִמְצָא עִמָּנוּ דָבָר אֲשֶר נִסְתֹּם בּוֹ אֶת-הַחֹר, לֹא חֵמָר וְלֹא כֹפֶר וְלֹא מוֹך וּבְלוֹיִים וְלֹא כָל-דְּבַר סֶתֶם זוּלָתָם. וַנְּנַס לְסַתְּמוֹ בִּבְגָדִים אֲשֶר פָּשַׁטְנוּ מֵעַל בְּשָׂרֵנוּ, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל, כִּי חָזְקָה עֲלֵיהֶם הַשִּׁבֹּלֶת וַתְּחַלְּצֵם כְּרֶגַע וַתִּגְרְפֵם הַיָּמָּה. וְהַסְּפִינָה הוֹלֶכֶת וּמִתְמַלֵּאת בֵּינָתַיִם מַיִם, עוֹד מְעַט וְכִסַּתְנוּ שִׁפְעָתָם וְהַמְּצוּלָה תִבְלָעֵנוּ. אֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלֵינוּ, וּבְחֶרְדָתֵנוּ הַגְּדוֹלָה הֲרִימוֹנוֹ קוֹל וַנְּשַׁוַּע לְעֶזְרָה, וְאוּלָם אֶת-שַׁוְעָתֵנוּ קָרְעָה הַסּוּפָה לִקְרָעִים. אָז הָיִינוּ בְּכָל-רָע. רָאִינוּ עַיִן בְּעַיִן אֶת הַמָּוֶת. וּבַצַּר לָנוּ מְאֹד, וַנַּעֲמֹד בַּסְּפִינָה עַד טַבּוּרֵנוּ בַּמַּיִם, וַנִּקִרָא לֵאלֹהִים בְּחָזְקָה וַנִּדֹּר נְדָרִים. אִישׁ לֵאלֹהָיו קָרָא, וְגַם לֵאלֹהֵי כָל-יֶתֶר הָעַמִּים וְהָאֲרָצוֹת אֲשֶר יְדַעְנוּם ואֲשֶר לֹא שָׁמַעְנוּ בִלְתִי-אִם שִׁמְעָם, צָעַקְנוּ: לֵאלֹהֵי כְנַעַן וְלֵאלֹהֵי צִידוֹן, לֵאלֹהֵי עַמּוֹן וְלֵאלֹהֵי מוֹאָב וְלֵאלֹהֵי אֱדוֹם, לֹא הָיָה אֱלֹהִים אֲשֶר לֹא שָׁעִינוּ אֵלָיו וְלֹא הִרְבִּינוּ לוֹ נְדָרִים. וְאוּלָם כָּל-תְּפִלוֹתֵינוּ וּנְדָרֵינוּ שָׁבוּ רֵיקָם. הַסְּעָרָה לֹא שָׁכְכָה וְהַיָּם לֹא עָמַד מִזַּעְפּוֹ. וּבְבוֹא הַמַּיִם עַד נֶפֶשׁ, וַנִּזְכֹּר פִּתְאֹם אֶת-אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַנִּקִרָא אֵלָיו בְּכָל-כֹּחַ וַנִּדֹּר בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר: ‘אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אִם תּוֹשִׁיעֵנוֹ הַיּוֹם הַזֶּה, וְהָיָה כָּל-הָרְכוּשׁ הַצָּרוּר בַּשַׂקִּים הַאֵלֶּה וּנְתָנוּהוּ כֹפֶר נַפְשׁוֹתֵינוּ’.

הַדָּבָר אַךְ יָצָא מִפִּינוּ, וְהַסְּעָרָה הִכְּתָה בְּאַחַת מִכְּנָפֶיהָ מַכָּה אַדִּירָה מְאֹד, כִּמְעַט נֶהֶפְכָה סְפִינָתֵנוּ עַל פִּיהָ, וְהִנֵּה דְבַר-מָה כְּעֵין צְרוֹר, נוֹפֵל מִמָּרוֹם אֶל הַסְּפִינָה וַיָּבֹא מֵאֵלָיו כִּמְגוּפָה אֶל הַחֹר וַיִּסְתְּמֵהוּ.

וְהַסְּעָרָה שָׁכְכָה פִתְאֹם וַתֶּחְדָּל. הַיָּם רָגַע וַיִּשְׁקֹט. וַאֲנַחְנוּ נוֹשַׁעְנוּ נוֹשַׁעְנוּ.

אָז רָאִינוּ עָיִן בְּעַיִן כִּי אֵין כְּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֵל לְמוֹשָׁעוֹת. חַשְׁנוּ וְלֹא הִתְמַהְמַהְנוּ, וַנַּחְתְּרָה וַנָּבֹאָה אֶל הַיַּבָּשָׁה, וַנְּמַהֵר לַעֲלוֹת יְרוּשָׁלַיְמָה עִיר אֱלֹהֵיכֶם לְשַׁלֵּם לוֹ אֶת-נְדָרֵינוּ, כֹּפֶר נַפְשׁוֹתֵינוּ, בְּיוֹמָם וּבְעִיר קָדְשׁוֹ וְהֵיכָלוֹ. הִנֵּה הַפְּרָדִים עוֹמְדִים בְּשַׁעַר הֶחָצֵר, עֲמוּסִים שְׁלֹשָׁה שַׂקִּים מְלֵאִים מִבְחַר סְחַר יָדֵינוּ: כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב וְאַבְנֵי חֵפֶץ וּפְּנִינִים וּבְשָׂמִים יְקָרִים לָרֹב. כֻּלָּם קֹדֶש לְאֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וּלְבֵיתוֹ. וְעַתָּה יְצַוֶּה-נא הַמֶּלֶךְ וְשָׁקַלְנוּ אֶת-כָּל-הַמּוּבָא עַל-יַד אֲשֶר יְצַוֶּה, וּמִּי יִתֵּן וְעָרְבָה הַמִּנְחָה לֵאלֹהֵיכֶם כִּי-עַל-כֵּן בְּנֵי נֵכָר אֲנַחְנוּ, וּמֵרָחוֹק בָּאנוּ, וְלֹא נֵדַע בַּמֶּה נִתְרַצֶּה אֵלָיו וְאֵיכָה נַעַבְדֶנּוּ. וִיהִי שֵׁם אֱלֹהֵיכֶם מְבֹרָךְ גַּם עַל זֹאת, כִּי נְתָנָנוּ לִרְאוֹת אֶת-פְּנֵי מַלְכּוֹ וּמְשִׁיחוֹ מִקָּרוֹב פָּנִים אֶל פָּנִים."

וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמה שָׁמַע אֶת-דִּבְרֵי הַבָּאִים מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית, וּכְכַלּוֹתָם לְדַבֵּר וַיִּשְׁאָלֵם הַמֶּלֶך:

“הַרְאִיתֶם אֶת-הַצְּרוֹר אֲשֶר סָתַם אֶת-הַחֹר מָה הוּא?”

וַיַּעֲנוּ הָאֲנָשִׁים וַיֹּאמֵרוּ:

“רָאֹה רָאִינוּ אֶת-הַצְּרוֹר וְגַם בְּדַקְנוּהוּ. אֵינֶנּוּ בִּלְתִי-אִם צְרוֹר קֶמַח קָטֹן וָדָל. נִפְלָאת הִיא מִמֶּנוּ, מֵאַיִן בָּא? אֵין זֹאת כִּי-אִם יַד אֱלֹהִים הִפִּילַתּוּ מִמָּרוֹם, בְּחֶמְלָתוֹ הָרַבָּה עָלֵינוּ, וּלְמַעַן הַצִּיל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִמָּוֶת. הִנֵּה הַצְּרוֹר בְּיָדֵנוּ, רְאֵהוּ הַמֶּלֶך. שָׁמוּר יְהִי עִמָּנוּ לְמַזְכֶּרֶת עוֹלָם.”

וְהָאֲנָשִׁים הִנִּיחוּ אֶת-הַצְּרוֹר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

וַיִּקְרָא אֵלָיו הַמֶּלֶךְ אֶת-הָאַלְמָנָה וַיֹּאמַר:

“הַכִּירִי-נָא הַצְּרוֹרֵך הוּא?”

וַתַּכֵּר הָאִשּׁה אֶת-צְרוֹרָהּ וַתְּחִי רוּחָהּ וַתֹּאמַר:

“אָכֵן הוּא הוּא הַצְּרוֹר אֲשֶר חֲטָפַתוּ הַסְּעָרָה מִיָּדִי. צְרוֹרִי הוּא, שְׁאֵרִית קִמְחִי.”

אָז אֹרוּ פְנֵי הַמֶּלֶךְ וְעֵינָיו הִזְהִירוּ וַיִּפֶן אֶל שְׁלוֹשֶׁת הַסּוֹחֲרִים וַיֹּאמַר:

“אֶת-הַשַּׂקִּים הַמְּלֵאִים אֲשֶׁר הֲבֵאתֶם תְּנוּ לָאִשּׁה הַזֹּאת. לָהּ הֵם. בְּצִדְקָתָהּ וּבְעֱנוּת נַפְשָׁהּ זָכְתָה בָּהֶם. אָכֵן יַד אֱלֹהִים עָשְׂתָה לָכֶם אֶת-הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה, אַךְ הָאִשּׁה הַזֹּאת הָיְתָה מַלְאָכוֹ.”

וְאֶל הָאִשּׁה אָמַר:

“קְחִי אֶת-שַׂקֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב וְלָךְ יִהְיוּ. גְּמוּלֵךְ הֵם מֵאֱלֹהִים חֵלֶף צְרוֹרֵך. וִיהִי שֵׁם הָאֱלֹהִים מְבֹרָךְ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. בְּיָדוֹ הָאַחַת יוֹצִיא מִיַּד אַלְמָנָה צְרוֹר קִמְחָהּ הַיָּחִיד וִיטִילֵהוּ אֶל לֵב-יָם סוֹעֵר, לְמַעַן חַלֵּץ שָׁלֹשׁ נְפָשׁוֹת מִמָּוֶת; וּבְיָדוֹ הַשּׁנִיָּה יָשִׁיב לָהּ שְׁלֹשָׁה שַׂקִּים כֶּסֶף וְזָהָב מֻצָּלִים מִמְּצוּלָה לְמַעַן נַחֵם לֵב אַלְמָנָה וּמְחוֹת דִּמְעָה מֵעַל פָּנֶיהָ. יְהִי שֵׁם הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל מְבֹרָךְ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.”

וְאוּלָם הָאִשּׁה בְצִדְקָתָהּ נָעֲרָה כַפֶּיהָ מִן הכֶּסֶף וּמִן הַזָָּהָב וַתֹּאמַר:

“חָלִילָה לַאֲמָתְךָ מִּקַּחַת מְאוּמָה מִקָּדְשֵׁי אֱלֹהִים, וַאֲנִי לֹא כֹהֶנֶת וְלֹא בַת-כֹּהֲנִים, כִּי בַּת אַחַד הָעָם אָנֹכִי. בִּגְדֹלוֹת לֹא אֵלֵךְ וְעַל יְגִיעַ כַּפַּי אֶחְיֶה מֵעוֹדִי. לוּ אִיטַב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְהִקְרָה לִי עֲבוֹדָה כְּחֵפֶץ כַּפַּי וּכְדֵי מִחְיָתִי – וּמָצָא לִי. הַכּוֹשׁ וְהַכִּרְכָּד, הַמַּחַט וְהַצִּנּוֹרָה – הֵם מִשְׂלָח יָדִי וְהֵם מִשְׁעַן לַחְמִי מֵעוֹדִי וְעִמָּם לֹא אֶחְסַר דָּבָר.”

וַיִּיטְבוּ דִבְרֵי הָאִשָּׁה בְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וַיְצַו לְהָבִיא אֶת-שַׂקֵי הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב בְּמִסְפָּר וְּבְמִשְׁקָל אֶל אוֹצַר בֵּית אֱלֹהִים. וְאֶת-הָאִשָּׁה צִוָּה לְהוֹשִׁיב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית עִם הַנָּשִׁים הַכְּשֵׁרוֹת וְהָאוֹרְגוֹת אֶת-הַפָּרֹכוֹת וְעָשְׂתָה עִמָּן בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וְכִלְכְּלוּהָ בְּכָבוֹד כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ.

וַתֵּשֶׁב הָאִשָּׁה בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, אוֹרֶגֶת פָּרֹכוֹת וְשׁוֹקֶדֶת עַל מְלַאכְתָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְהַפָּרֹכוֹת אֶרֶג יָדָהּ וְרִקְמַת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ נִפְלְאוּ בַהֲדָרָן וּבְחִנָּן מִכָּל-אֲשֶר רָאֲתָה עַיִן מֵעוֹלָם וּכְעֵין אוֹר זָרַח מֵהֶן, כִּי שָׂמָה הָאִשָּׁה בְּבָתֵּי נִירֵיהֶן אֶת-כָּל-תְּבוּנוֹת כַּפֶּיהָ וְחָכְמַת לִבָּהּ וְאֶת-כָּל-טָהֳרַת רוּחָהּ וְצִדְקָתָהּ. וַיֵּצֵא לָהֶן שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל כְּשֵׁם הָאִשָּׁה לֵאמֹר:

הַפָּרֹכוֹת אֲשֶר לְצִפּוֹרָה אוֹרֶגֶת הָרְשָׁתוֹת.