א    🔗

בַּת חֲמוּדוֹת יְפֵהפִיָּה הָיְתָה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר אֵין בְּכֹל-הָאָרֶץ מָשְׁלָהּ, וַיֶּאֱהָבֶנָּה הַמֶּלֶך כְּנַפְשׁוֹ, וַיִּצְרֶנָּה כְּבָבַת עֵינוֹ, וְהַנַּעֲרָה נִפְלָה וְזָרָה מֵעוֹדָהּ בִּדְרָכֶיהָ מִכָּל- בְּנוֹת גִּילָהּ, וַתִּמְאַס בִּשְׁאוֹן הֵיכְלֵי עֹנֶג, וַתִּבְחַר לְהִתְהַלֵּךְ בּוֹדֵדָה וְדוֹמֵמָה בְגַן הַמֶּלֶך אוֹ לְהַשְׁכִּים לַכְּרָמִים וְלִתְעוֹת בְּמִשְׁעוֹלֵיהֶם, וְנַפְשָׁהּ הוֹמָה וְעֵינֶיהָ נְשׂוּאוֹת לְמֵרָחוֹק, וַתְּהִי כְּחוֹלֶמֶת בְּהָקִיץ כָּל-הַיָּמִים וְאִישׁ לֹא יָדַע אֶת-לִבָּהּ. וּבְהַגִיעַ לָהּ עֵת דּוֹדִים, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי-הַמְּלָכִים מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק לְדַבֵּר בָּּה אֶל אָבִיהָ, וְאוּלָם הַנַּעֲרָה בַת הַמֶּלֶך הִסְתּירָה פָנֶיהָ מֵהֶם וְלֹא שָׁעֲתָה לְדִבְרֵיהֶם, וַיָּשוּבוּ כֻלָּם אֶל אַרְצָם נִכְלָמִים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ.

וַיְהִי כִּי אָרְכוּ הַיָּמִים וְהַנַּעֲרָה הִכְבִּידָה אֶת לִבָּהּ, וַיִּוָּאֲשׁוּ מִמֶּנָּה בְּנֵי-הַמְּלָכִים וְלֹא יָסְפוּ לְשַׁחֵר פָּנֶיהָ. וַיִּדְאַג לָהּ הַמֶּלֶך וַיִּתְעַצֵב אֶל לִבּוֹ, וַיַּעַל בַּלַּיְלָה הַגָּגָּה, וַיַּבֵּט בכּוֹכָבִים, לִרְאוֹת מִי יְהִי בֶּן-הַמֶּלֶך אֲשֶׁר הוֹכִיחַ אֱלֹהִים לְבִתּוֹ וּמָתַי יָבֹא? וַיָּבֶן בְּאוֹתוֹת הַשָּמַיִם וַיַּרְא – וְהִנֵּה לֹא מֶלֶך וְלֹא בֶן-מֶלֶך נָכוֹן לְבִתּוֹ מֵעִם הָאֱלֹהִים, כִּי-אִם נַעַר עָנִי וְאֶבְיוֹן מִדַּלַּת הָעָם, הוּא יָבֹא אֵלֶיהָ לַמּוֹעֵד וּלְקָחָה לוֹ לְאִשּׁה.

וַיֵּרַע לַמֶּלֶךְ מְאֹד, וַיְּבַקֵּשׁ תַּחְבּולָה לְהָפֵר עֲצַת הַשָּמַיִם, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אַצְפִּינָה נָא אֶת-הַנַּעֲרָה יָמִים עַד עֲבוֹר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר רָאִיתִי בַכּוֹכָבִים – וְעָבְרָה הַגְּזֵרָה. וַיָּתָר לוֹ אִי בּוֹדֵד בְּתוֹך הַיָּם, הַרְחֵק מִמְּקוֹם מַעֲבָר אֳנִיּוֹת, וַיִּבֶן שָׁם מִגְדָּל גָּבֹהַ, וְאוּלַמִּים וַחֲדָרִים רַבִּים בּוֹ, וַיַּקִּיפֵהוּ חוֹמָה בְצוּרָה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתָיו סָבִיב, וַיּוֹשֶׁב אֶת-בִתּוֹ בְתוֹךְ הַמִּגְדָּל, וְשִׁבְעִים סָרִיסִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל הוֹשִׁיב עִמָּה לְשָׁמְרָה וּלְשָׁרְתָה, וְצֵידָה לָרֹב הֵכִין שָׁמָּה מִכָּל מַאֲכָל וּמִכֹּל מַשְׁקֶה וּמִכֹּל מַעֲדַנֵי אֶרֶץ, אֵין מַחְסוֹר דָּבָר, וַיִּסְגֹר אֶת-כָּל- שַׁעֲרֵי הַמִּגְדָּל וְדַלְתֹותָיו בִּבְרִיחֵי בַּרְזֶל וּבְמַנְעוּלִים, עַד לְאֵין מוֹצָא וּמָבוֹא, וַיֹּאמַר: עַתָּה אֶרְאֶה פֹעַל אֱלֹהִים וּמַעֲשֵׂהוּ, הֲתָקוּם עֲצַת הַכּוֹכָבִים אִם לֹא.

וַתֵּשֶׁב בַּת הַמֶּלֶךְ בַּמִּגְדָּל הַהוּא, וְשִׁבְעִים הַסָּרִיסִים שׁוֹמְרִים אוֹתָהּ מִכָּל מִשְׁמָר וְשׁוֹקְדִים עָלֶיהָ יוֹמָם וָלַיְלָה וַחֲרֵדִים לְמַלֹּאת אֶת-הַקְּטַנָּה וְאֶת-הַגְּדוֹלָה בְּמִשְׁאֲלוֹתֶיהָ. וְגַם מִכָּל שִׂמְחָה לֹא מָנְעוּ לִבָּהּ, כִּי כֵן צִוָּה הַמֶּלֶך, לְהַרְבּוֹת שַׁעֲשׁוּעִים לְנַפְשָׁהּ וְלֹא תִשּׁוֹמֵם בִּבְדִידוּתָהּ. וְרַק אֶת-הָאַחַת קָצְרָה יָדָם מִתֵּת לָהּ: לְהוֹצִיאָהּ מִפֶּתַח הַמִִּגְדָּל וָחוּצָה, כִּי הָיָה הַמִּגְדָּל סָגוּר וּמְסֻגָּר מִכָּל עֵבֶר, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. וְהָיָה מִדֵּי יֵצַר לְרוּחָהּ בַּבַּיִת פְּנִימָה – וְעָלְתָה אֶל גָּג הַמִּגְדָּל וְהִתְהַלְּכָה שָׁם לְרוּחַ הַיּוֹם, אוֹ אֶל מַעֲקֵה הַגָּג תִּשּׁעֵן, וְהִבִּיטָה אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם אֲשֶׁר מִסָּבִיב וְהִקְשִׁיבָה לַהֲמוֹן גַּלָּיו וְהָיְתָה לָהּ הָרְוָחָה.

וְצוֹפֶה עָמַד עַל הַחוֹמָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְעֵינָיו פְּקוּחוֹת עַל הַיָּם מִסָּבִיב, וַיִּשְׁמֹר עַל הָאִי מִגֶּשֶׁת כָּל-סְפִינָה וּמִדְרֹךְ כַּף רֶגֶל בְּכָל- גְּבוּלוֹ סָבִיב; רַק פַּעֲמַיִם בַּיוֹם, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, תּוֹפִיעַ סִירָה קַלָּה עַל פְּנֵי הַיָּם, הַרְחֵק מֵהָאִי כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, וּדְמוּת אָדָם בְּתוֹךְ הַסִּירָה, צִיר שָׁלוּחַ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹם הַנַּעֲרָה. וְנָטָה הָאִישׁ מֵרָחוֹק בַּנֵּס הַלָּבָן אֲשֶׁר בְּיָדוֹ, לֵאמֹר: “הֲשָׁלוֹם לְבַת הַמֶּלֶך?” וְנוֹפֵף הצוֹפֶה לְעֻמָּתוֹ גַּם הוּא נֵס לָבָן, לֵאמֹר: “שָׁלוֹם!” – וְהָפְכָה הַסִּירָה כְּרֶגַע וְנֶעֶלְמָה בִקְצֵה הַשָּמַיִם.

וּכְכֹל אֲשֶׁר קָרַב הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר אוֹתוֹ יָגֹר הַמֶּלֶךְ, כֵּן הוֹסִיפוּ הַסָּרִיסִים מִשְׁמָר עַל מִשְׁמָר, וַיִּשְׁקְדוּ עַל מִשְׁמְרוֹתָם אֵצֶל הַשְּעָרִים וְהַדְּלָתוֹת הַסְּגוּרִים, וְעֵינֵיהֶם פְּקוּחוֹת, וְאָזְנֵיהֶם נְטוּיוֹת, וְאַפָּם מֵרִיחַ, וַיֶּחֶרְדוּ לְקוֹל זְבוּב מִתְדַּפֵּק בַּחַלוֹן ולְקוֹל חֻלְדָּה חוֹתֶרֶת בַּקִּיר, כִּי כֵּנִים הָיוּ הָאֲנָשִׁים וְאֶת-מְלֶאכֶת הַמֶּלֶך לֹא יַעֲשׂוּ רְמִיָּה.

 

ב    🔗

וְנַעַר רָש בֶּן טוֹבִים מִמִּשְׁפַּחַת סוֹפְרִים יָצָא מֵעִירוֹ מֵעַכּוֹ, כִּי צַר לוֹ פִתְאֹם הַמָּקוֹם בְּבֵית הוֹרָיו הָאֶבְיוֹנִים, וַיִּשָׂא נַפְשׁוֹ לְמֶרְחָקִים. וַיֵּצֵא הַנַּעַר מִבֵּיתוֹ וְיָדָיו רֵיקוֹת, אֵין לוֹ כֹל, בִּלְתִּי אִם מַקְלוֹ וּגְוִיָּתוֹ, וּבְכָל-זֹאת לֹא נָפַל רוּחוֹ עָלָיו וּדְאָגָה לֹא יָדַע, כִּי עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עֲלוּמִים, וּלְבָבוֹ חָזוֹן וְתִקְוָה, וּקְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים, וַתְּפַעֲמֵהוּ בְּכָל-הַדֶּרֶךְ רוּחַ טוֹבָה וַיֵּלֶךְ הָלֹךְ וְרַנֵּן. וּבְעָבְרוֹ בַּשָׂדֶה וַיֵּט לִבּוֹ אַחֲרֵי הֶחָגָב הַמְנַתֵּר וְאַחֲרֵי הַצִּפּוֹר הַנַּעֲלָסָה וְאַחֲרֵי שְׁפַן הַסֶּלַע וְאַחֲרֵי הַלְּטָאָה הַמְתַפֶּשֶׂת, וַּתִּמְשְׁכֵהוּ אֵלֶיהָ כָּל-אֵלָה רַעֲנַנָה וכָל-מְלוּנָה רֵיקָה בַעֲזוּבַת הַכָּרֶם. וַיְחַיֶּה אֶת-נַפְשׁוֹ כַּצִפּוֹר בַּלֶּקֶט מֵאֲשֶר מָצָא בִשְׂדוֹת אַנְשֵׁי חֶסֶד, וַיִּישָׁן עַל הָאָרֶץ וְהָאֶבֶן מְרַאֲשׁוֹתָיו. וּבְשׁוּטוֹ בָאָרֶץ, וּבְהִתְהַלְּכוֹ בֶעָרִים וּבַכְּפָרִים, וַיַּט אָזְנוֹ לְשִׂיחוֹת עוֹבְרֵי דְרָכִים, וַיִּשְׁמַע לֶקַח וּמָשָׁל מִפִּי הָעָם וּזְקֵנָיו וַּיְּצְפְּנֵם בְּלִבּוֹ, וַיִּהְיוּ לוֹ לְנֶחָמָה בְעָנְיוֹ וְלִמְשִׁיבֵי נֶפֶשׁ בִּימֵי נְדוּדָיו.

וַיְהִי הַיּוֹם וַתָּבֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ בַּשּׂדֶה בְּמָקוֹם עָזוּב וְשָׁמֵם, וְהַיָּמִים יְמֵי סַגְרִיר וָקֹר, וְהָעֶלֶם רָעֵב וְצָמֵא, עָרֹם וְיָחֵף, וַיֹאכְלֵהוּ הַקֶּרַח וְכֹחוֹ עֲזָבוֹ. וַיַּרְא וְהִנֵּה שֶׁלֶד שׁוֹר מֻשְׁלֶכֵת עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וַיֵּשְׂמַח הָעֶלֶם וַיֹּאמַר: “בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֲשֶׁר הִמְצִיא לִי מִטָּה בַּמָּקוֹם הַזֶּה! הָבָה אֶשְכְּבָה בָהּ, אוּלַי יֵחַם לִי מְעָט”, וַיָּבֹא אֶל בֵּין צַלְעוֹת הַשֶּׁלֶד וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדֵם.

הוּא יָשֵׁן וְנֶשֶׁר עַז וְגָדוֹל יָרַד בַּלַּיְלָה עַל הַשֶּׁלֶד וַיְרִימֶהָ, וַיִּשּׂאֶנָּה בְּפִיו, אוֹתָהּ וְאֶת-הַשּׁוֹכֵב בָהּ, וַיָּעָף עִמָּם וַיְבִיאֵם אֶל מִגְדַּל בַּת הַמֶּלֶךְ וַיַּנַּח שָׁם אֶת-מַשָּאוֹ עַל הַגַּג וַיַּעֲמֹד לְנַקֵּר אֶת-שְׁאֵרִית הַרָקָב מֵעַל הָעֲצָמוֹת. וַיֵּצֵא הַנַּעַר וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּשֶׁב עַל הַגַּג כָל-הַלַּיְלָה, וְהוּא עָיֵף מְאֹד וּמַרְעִיד מִן הַקֹּר וּמֵהַגְּשִׁמִים.

הַבֹּקֶר אוֹר וְהַשָּמַיִם הִטֶּהָרוּ, וּבַת הַמֶּלֶך עָלְתָה עַל הַגַּג, כְּמִשְׁפָּטָהּ יוֹם יוֹם, וַתֵּרֶא אֶת-הַנַּעַר הַזָּר, וַתַּעֲמֹד מֵרָחוֹק וַתִּשְׁאַל:

" מִי אַתָּה וּמִי הֶבִיאֲךָ הֲלֹם?"

וַיַּעַן הַנַּעַר בְּתָם-לִבּוֹ:

“אַל נָא תִּירְאִי, הַנַּעֲרָה וְאַל נָא יִחַר לָךְ עָלָי. עִבְרִי אָנֹכִי, בֶּן עֲנִיִּים מִתּוֹשָׁבֵי עַכּוֹ, וַיִּדְבָּקַנִי אֶמֶשׁ הַגֶּשֶׁם בַּשָּדֶה, וַאֲנִי רָעֵב וְצָמֵא וּכְסוּת אֵין לִבְשָׂרִי, וָאֶשְׁכַּב בַּשֶּׁלֶד, וַיִּשָׂאֵנִי הַנֶּשֶׁר וַיַּנִיחֵנִי בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וְעַתָּה לֹא אֵדַע אֵיכָכָה אֵצֵא מִפֹּה, כִּי הַיָּם מִסָּבִיב וסְפִינָה אֵין בְּכָל-גְּבוּלוֹ.”

וַתַּחְמֹל עָלָיו בַּת הַמֶּלֶךְ, וַתּוֹרִידֵהוּ בַּלָּאט אֶל חַדְרָהּ, וַתִּרְחָצֵהוּ וַתַּלְבִּישֵׁהוּ, וַתַּאֲכִילֵהוּ וַתַּשְׁקֵהוּ, וַיָּשוּבוּ אֵלָיו כְּרֶגַע זִיו פָּנָיו וְרוּחוֹ הַטּוֹבָה. וַתִּרְאֵהוּ וְהִנֵּה הוּא יָפֶה אַף נָעִים, וַתִּשְׂמַח עָלָיו מְאֹד וַתִּמְתַּק לָהּ שִׁבְתּוֹ עִמָּה. וַתִּצְפְּנוֹ אִתָּה בְּחֶדְרָהּ, וְהַסָּרִיסִים לֹא יָדְעוּ, כִּי הֶעְלִימָהּ מֵהֶם אֶת-דְּבַר בּוֹאוֹ, וְהֵם גַּם הֵם לֹא יָבֹאוּ אֶל חֶדְרָהּ פְּנִימָה בִּלְתִּי אִם נִקְרָאוּ. וַתְּהִי מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה יוֹצֵאת פַּעֲמַיִם בַּיוֹם וְהִגִּידָה לָהֶם אֶת-שְׁלוֹמָהּ, וְהַזְּקֵנִים לֹא שָׂמוּ אֶל לֵב, כִּי אָמְרוּ: אַךְ מִקְרֶה הוּא. וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁקֹד עַל מִשְׁמְרוֹתָם שְׁקִידָה נִמְרָצֶת, וַיַּעֲמֹד אִישׁ עַל כַּנוֹ ואִישׁ עַל פְּקֻדָּתוֹ, וְעֵינֵיהֶם מְשׁוֹטְטוֹת וְאָזְנֵיהֶם זְקוּפוֹת וְאַפָּם מֵרִיחַ, כִּי הָיוּ הָאֲנָשִׁים כֵּנִים בִּמְאֹד מְאֹד וַיַּעֲשׂוּ אֶת-מְלֶאכֶת הַמֶּלֶך בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵב שָׁלֵם.

 

ג    🔗

וּבַת הַמֶּלֶך רָאֲתָה אֶת-חָכְמַת הַנַּעַר הַמִּסְכֵּן וְאֶת-שִׂכְלוֹ הַטּוֹב וְאֶת-בֹּר לְבָבוֹ, וַתֶּאֱהָבֵהוּ בְּכָל-לְבָבָהּ וּבְכָל- נַפְשָׁהּ. וַיְהִי הַיּוֹם וַתֹּאמֶר אֵלָיו:

“הַטּוֹבָה אֲנִי בְעֵינֶיךָ לָקַחַת אוֹתִי לְאִשּׁה?”

וַיֹּאמֶר הַנַּעַר:

“לָמָּה תִּשְׁאָלִי עֶבֶד אֲנִי לִרְחֹץ אֶת-רַגְלָיִךְ.”

אָז הִגִּידָה לוֹ הַנַּעֲרָה מָה עַזָּה אַהֲבָתָהּ לוֹ, כִּי טוֹב וְיָקָר הוּא לָהּ מִכָּל בְּנֵי-הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ, וְכִי מֵאֱלֹהִים הָיְתָה זֹאת לְהָבִיאוֹ הֵנָּה עַל כַּנְפֵי נֶשֶׁר, וְכִי מֵאָז רָאַתְהוּ דָבְקָה נַפְשָׁהּ אַחֲרָיו, וְכִי בִּלְעָדָיו אֵין חַיֶּיהָ חַיִּים, וְעוֹד דְּבָרִים רַבִּים כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה דִבְּרָה אֵלָיו הַנַּעֲרָה בְחֹם לְבָבָהּ, וְהוּא גַם הֵשִׁיב לָהּ דִּבְרֵי אַהֲבָה שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה, וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית אַהֲבַת עוֹלָם. וַיָּקָם הַנַּעַר וַיַּקִּז דָּם מִיָּדוֹ, וַיִּכְתֹּב בְּדָמוֹ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית בַּסֵּפֶר, כָּתֹב וְחָתֹם, וַיְאָרְשֶׂנָה לוֹ כַּמִּשְׁפָּט, וַיֹּאמַר: עֵד יְיָ וְעֵדִים מַלְאָכָיו מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל.

וְהַסָּרִיסִים לֹא יָדְעוּ מִכָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה קְטַנָּה וּגְדוֹלָה, כִּי אֵין כְּמוֹהֶם אֲנָשִׁים יְשָׁרִים וְנֶאֱמָנִים, וַיָּשִׂימוּ לֵילוֹת כַּיָּמִים וַיִּשְׁקְדוּ עַל מִשְׁמַרְתָּם בִּמְאֹד מְאֹד.

 

ד    🔗

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כַּעֲבֹר הַמּוֹעֵד אֲשֶׁר הָרְאָה שְׁלֹמֹה בַכּוֹכָבִים, וַיִּזְכֹּר אֶת-בִּתּוֹ הָעֲצוּרָה בַמִּגְדָּל, וַיֹּאמֶר לְהֲשִׁיבָה אֶל בֵּיתוֹ. וַיֵּרֶד בָאֳנִיָּה וַיָּבֹא אֶל הָאִי וְאֶל הַמִּגְדָּל, וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל הַבְּרִיחִים וְאֶל הַמַּנְעוּלִים אֲשֶׁר על הַשְּעָרִים וְעַל הַדְּלָתוֹת מִחוּץ, וַיַּרְא כִּי שְׁלֵמִים הֵם וְלֹא נָגְעָה בָהֶם יָד, וַיְצַו לְגַדְּעָם, וְהַשְּעָרִים וְהַדְּלָתוֹת נִפְתָּחוּ. וַיָּבֹא הַמֶּלֶך אֶל הַמִּגְדָּל פְנִימָה, וַיֶּחֶרְדוּ הַזְּקֵנִים לִקְרָאתוֹ וַיְבָרְכוּהוּ לְשָׁלוֹם.

וַיִּשְׁאָלֵם הַמֶּלֶך: “הֲשָׁלוֹם לְבִתִּי? אַיָּהּ?”

וַּיאמְרוּ הַזְּקֵנִים: “שָׁלוֹם לָהּ, אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶך, וְהִנֵּה הִיא בְּחֶדְרָהּ.”

וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶך אֶל חֲדַר הַנַּעֲרָה וְהַזְּקֵנִים הוֹלְכִים אַחֲרָיו. וַיְהִי כְּפָתְחָם אֶת-הַדֶּלֶת – וְהִנֵּה עֶלֶם יְפֵה תֹאַר עִם הַנַּעֲרָה בֶחָדֶר.

וַיִּתְחַלְחֲלוּ הַזְּקֵנִים מְאֹד וַיָּמָת לִבָּם. וְהַמֶּלֶךְ נָתֵן בָּהֶם עֵינֵי זַעַם וַיִּשְׁאָל:

“מִי זֶה?”

וְלֹא יָכְלוּ הַזְּקֵנִים לַעֲנוֹת, כִּי נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיִּהְיוּ לְאָבֶן. וַיַּעַמְדוּ מַחֲרִישִׁים וְחִוְרֵי פָנִים וְרָאשֵׁיהֶם מֻשְׁפָּלִים אַרְצָה.

וַיִּרְקַע הַמֶּלֶךְ בְּרַגְלוֹ וַיִּקְרָא בְזָעַם:

“הֲלֹא תַעֲנוּנִי, וְאִם אַיִן נְתָחִים תֵּעָשׂוּ!”

וַיִּפְּלוּ הַזְּקֵנִים אַפַּיִם אָרְצָה, וְהֵמָּה יְרֵאִים וַחֲרֵדִים מְאֹד, וַיֹאמֵרוּ:

“אֲהָהּ, אֲדוֹנֵינוּ הַמֶּלֶך. מַה-נֹאמַר וּמַה-נְדַבֵּר. חַי אֱלֹהִים, כִּי בְכָל-כֹּחֵנוּ שָׁמַרְנוּ אֶת-בַּת הַמֶּלֶךְ, וְגַם אֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע אֵי-זֹה הַדֶּרֶך בָּא הָעֶלֶם הֲלֹם.”

וַיִּפֶן הַמֶּלֶך אֶל הַנַּעֲרָה וַיִּשְׁאָלֶנָּה בָּחֲרִי אַף:

“סוֹרֵרָה, הַגִּידִי מַה-לָּעֶלֶם הַזֶּה פֹה?”

וַתִּפֹּל הַנַּעֲרָה לְרַגְלֵי הַמֶּלֶך וַתֹּאמַר:

“אַל בְּאַפְּךָ, אָבִי הַמֶּלֶך! כִּי רַק עם אֱלֹהִים הָיָה הַדָּבָר. הוּא שָׁלַח אֶת-מַלְאָכוֹ הַנֶּשֶׁר וַיָּבֵא אֵלַי עֶלֶם חֲמוּדוֹת, וָאֱהִי לוֹ לְאִשּׁה. קָחֵהוּ אֵלֶיךָ וּבָרְכֵהוּ אָבִי!”

וַיִּשְׁאַל הַמֶּלֶך אֶת-הַנַּעַר:

“מִי אַתָּה? ואֵי-זֹה הַדֶּרֶך בָּאתָ הֲלֹם?”

וַיַּעֲמֹד הַנַּעַר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲנֵהוּ בְלִי פָחַד, וַיְסַפֵּר-לוֹ אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת. וַיַּרְא הַמֶּלֶך אֶת-הַנַּעַר כִּי טוֹב, ויַטֵּ אֵלָיו חָסֶד. וַיְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּמְצָאֵהוּ עֶשֶׂר יָדוֹת בְּכָל-דְּבַר חָכְמָה וּמָשָׁל עַל כָּל-הַסּוֹפְרִים הַחֲכָמִים אֲשֶר בְּכָל מַלְכוּתוֹ. וַיּוֹסֶף וַיִּשׁאָלֵהוּ לִשְׁמוֹ וּלְעִירוֹ וּלְבֵית אָבִיו וְאִמּוֹ, וַיַּעֲנֵהוּ הָעֶלֶם עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָיו דִּבְרֵי אֶמֶת וָתֹם. וַיְסַפֵּר לוֹ עַל עָנְיוֹ וְעַל נְדוּדָיו, וְאֶת אֲשֶׁר הֱבִיאוֹ הַנֶּשֶׁר בְּאֹרַח פֶּלֶא אֶל גָּג הַמִּגְדָּל וְאֶת אֲשֶׁר חָמְלָה עָלָיו הַנַּעֲרָה וַתַּאַסְפֵהוּ אֵלֶיהָ וַתִּגְמְלֵהוּ חָסֶד. וַיּוֹצֵא לִשְׁלֹמֹה אֶת-סֵפֶר הַכְּתֻבָּה אֲשֶר כָּתַב וְחָתַם בְּדָמוֹ, אות בְּרִית אַהֲבַת עוֹלָם בֵּינוֹ וּבֵין בַּת הַמֶּלֶךְ. וַיִּשְׁמַע שְׁלֹמֹה אֶת-דִּבְרֵי הַפְּלָאוֹת וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה, וַיָּבֶן כִּי הוּא הַנַּעַר הֶעָנִי אֲשֶר הָרְאָה בְּמַרְאוֹת הַכּוֹכָבִים, וַיֹּאמַר:

“עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי אֵין חָכְמָה וְאֵין תְבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד יְיָ?”

וְהַזְּקֵנִים רָאוּ כִּי שָׁבָה חֲמַת הַמֶּלֶךְ מֵעֲלֵיהֶם וַתְּחִי רוּחָם, וַיָּקוּמוּ מִן הָאָרֶץ וַיִּשְׂאוּ כַּפֵּיהֶם הַשָּׁמַיְמָה וַיֹּאמֵרוּ: " בָּרוּךְ אֱלֹהִים הַנּוֹתֵן אִשּׁה לָאִישׁ."

 

ה    🔗

וַיִּקַּח שְׁלֹמֹה אֶת-בִּתּוֹ ואֶת-אִישָׁהּ וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלַיְמָה, וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים וַיָּשֶׂש אִתָּם מָשׂוֹש. וּכְתֹם יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וַיִּקְרָא שְׁלֹמֹה לְחֲתָנוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ:

“הִנֵּה חֲתַן הַמֶּלֶךְ אַתָּה וּמַמְלַכְתִּי גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, וְעַתָּה שְׁאַל לְךָ מִשְׂרָה כְבוּדָה כִלְבָבְךָ וּנְתַתִּיהָ לָךְ.”

וַיַּעַן חֲתַן הַמֶּלֶךְ:

אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ! אִישׁ-סֵפֶר וּבֶן-עֹנִי אָנֹכִי מִנְעוּרָי, וְגַם אֲבוֹתַי כֻּלָּם הָיוּ סוֹפְרִים וְלִמּוּדֵי יְיָ. בִּגְדֹלוֹת לֹא הָלָכוּ והֵיכְלֵי עֹנֶג לֹא יָדָעוּ. וְעַתָּה אִם טוֹב אֲנִי בְעֵינֶיךָ, יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ נָוֶה בּוֹדֵד וְשַׁאֲנָן עַל שְׂפַת הַיָּם וְיָשַׁבְתִּי שָׁם אֲנִי וְאִשְׁתִּי, וְהָגִיתִי כְּכָל- אֲבוֹתַי בְּפָעֳלֵי אֱלֹהִים וּבְדַעַת דְּרָכָיו."

וַיִּתֶּן-לוֹ הַמֶּלֶךְ כִּשְׁאֵלָתוֹ, וַיִּפְקִידֵהוּ עַל סוֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב חֲתַן הַמֶּלֶךְ בְּנָוֵהוּ וַיֶּאֱגֹר אֶת-כָּל-מִשְׁלֵי הַחָכְמָה, אֲשֶר הִשְׁמִיעַ שְׁלֹמֹה דָבָר דָּבָר בְּעִתּוֹ, וַיַּעֲלֵם עַל סַפֶר. וְגַם מְּעַט מִדִּבְרֵי חָכְמָתוֹ הוּא, אֲשֶר יָדַע וַאֲשֶר הָגָה מִלִּבּוֹ, אָסַף חֲתַן הַמֶּלֶךְ וַיְשִׂימֵם עַל מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה בָאַחֲרוֹנָה. הֲלֹא הֵם דִּבְרֵי אָגוּר בֶּן-יָקֶה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

עַל כֵּן יֹאמַר בִּמְשָׁלָיו:

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי / וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים:

דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּמַיִם / דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר.

דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְּלֶב-יָם / וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה.