ב. חוּב

* 1, ש"ז, מ"ר חוּבִים, — חוב האילן, גזע האילן עד התחלת הענפים, כמו אוּב: ושאר כל האילנות מן חובו2 של אילן ולא מן חודו (ב"ק פא.). 



1 לא נתברר מקורו,  ועי' הערה לקמן.

2 גרסת הערוך וכ"י (ד"ס). בנוסחא' איבו, ועי' ערך אִב.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים