חוֹרֵג

* 1, ש"ז, לנק' חוֹרֶגֶת, מ"ר חוֹרְגִים, חוֹרְגוֹת, — בן אשתו של אדם מבעל אחר, Stiefsohn; beau-fils; step-son: וחמיו וגיסו הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו (סנה' ג ד). אף אחי אביו יהא אסור באשתו הואיל ומותר באשת חורגו וחורגו מותר באשתו (ספרא אחרי ט יג). ומותר האדם באשת חמיו ובאשת חורגו ואסור בבת חורגו וחורגו מותר באשתו ובתו ואשת חורגו אומרת לו אני מותרת לך ובתי אסורה לך (יבמ' כא.).  והוא ממהר אליו (אל הממון) ומשתדל עליו ואפשר שיקבצנו לבעל אשתו אחריו ולחורגו ולגדול שבשונאיו (חו"ה, הבטחון ד). — ומ"ר: שני חורגים שגדלו בבית אחד אסורין להינשא מפני מראית העין (ירוש' יבמ' ב ג ד). — וחורגתו: מותר הוא אדם באשת חורגו ואסור בבתו אלא חורגתו שמא אינו אסור בה (שם). אשת בן חמיו מותרת חורגתו ערוה אשת חורגו מותרת בת חורגתו ערוה (יבמ' כא:). שמעון וראובן אחים וקדש ראובן בת אשת אחיו חורגתו של שמעון אחיו (שו"ת באר עשק עו). — ומ"ר חורגות: יעקב נשא לאה וילדה לו בנות ואח"כ נשא רחל וילדה לו בנים וכו' ואחר כל זאת השיא יעקב בנותיו שילדה לאה לבעליה ונתן להם קרקע וכו' ורוצה רחל זו שתטול אותן מקרקעי שבכתב החילופה למה שלא נטלה היא קנין על נתינתו לחורגותיה (ר' חנוך, תשו' גא' מו"מ קעה), לאמר בנות לאה. —  ופשט השמוש במלה זו גם על האבות והאחים והאחיות, *אֵם חורגת, אשת האב: אף לא ידי אמי חורגתי היו בעצם המעל הזה (דביר למא"ג, גלעד ב). צרתה היא אמי חורגתי (שם). ויהי במות המלך הכבידה אינה אשת המלך את אכפה על בנו ובתו כי היא היתה חורגתם (ק"ש, מוסדי ארץ קונסטנטינ').  פרצה יוליאנה אם חורגתם עם אנשים אחדים (דבי"ע ד, 586). — °ואחות חורגת: אמרתי לא אראה את פני אחותי חורגתי (דביר למא"ג, מצפה ג). —  °ואבות חורגים, כולל אב חורג ואם חורגת: יתומים מעונים תחת ידי אבות חורגים (שם ט). 



1 לא נתברר מקורו. ועי' חרג.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים