1, ש"ז, בהפס' יָלֶד, מ"ר יְלָדִים, וִילָדִים, הַיְלָדִים, יַלְדֵי, (יַלְ-דֵי2 ולא יַ-לְדֵי), יִלְדֵי, (יִלְ-דֵי ולא יִ-לְדֵי3, יְלָדַי, יְלָדָיו, יְלָדֶיהָ, יַלְדֵיהֶם, (יַלְ-דיהם,  —  א) הקטן של האדם מיד בצאתו מרחם אמו ובמשך השנים הראשונות אחרי כן, Knabe; enfant; chuks : ויגדל  הַיֶּלֶד ויגמל בראש' כא ח.  ותאמר לה בת פרעה (לאֵם משה) היליכי את הַיֶּלֶד הזה והינקהו לי שמות ב ט.  ותקח נעמי את הַיֶּלֶד (שילדה רות) ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת רות ד יו.  ויגדל הַיָּלֶד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים מ"ב ד יט.  השלום לַיָּלֶד ותאמר שלום שם כו.  הבן יקיר לי אפרים אם יֶלֶד שעשועים ירמ' לא יט.  —  ומ"ר לזו"נ: ותחיין (המילדות העבריות) את הַיְלָדִים שמות א יז.  וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו יְלָדֶיהָ שם כא כב.  ותאמר מִיַּלְדֵי העברים זה שם ב ז.  ישלחו כצאן עויליהם וְיַלְדֵיהֶם ירקדון איוב כא יא.  —  וגם לבעלי חיים: תכרענה (האילות) יַלְדֵיהֶן תפלחנה חבליהם תשלחנה איוב לט ג.  ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו יַלְדֵיהֶן ואריה כבקר יאכל תבן ישע' יא ז.  —  וגם לנער בשנות עלומיו: וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הַיֶּלֶד איננו ואני אנה אני בא בראש' לז כט-ל.  ויען ראובן אתם (את אחיו) לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בַיֶּלֶד (ביוסף) ולא שמעתם שם מב כב.  טוב יֶלֶד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל קבל' ד יג.  ולמיכל בת שאול לא היה לה יָלֶד4 עד יום מותה ש"ב ו כג.  —  יֶלֶד זְקֻנִים, שנולד לאדם בימי זקנתו: יש לנו אב זקן וְיֶלֶד זקנים קטן בראש' מד כ.  —  ומ"ר יְלָדִים לזו"נ, במשמ' בניו ובנותיו של אדם אם הם קטנים או גדולים: תנה את נשי ואת יְלָדַי אשר עבדתי אתך בהן בראש' ל כו.  וישא (עשו) את עיניו וירא את הנשים ואת הַיְלָדִים ויאמר מי אלה לך ויאמר (יעקב אלה הם) הַיְלָדִים אשר חנן אלהים את עבדך שם לג ה.  והנשה בא לקחת את שני יְלָדַי לו לעבדים מ"ב ד א.  ויקח את שתי נשיו וכו' ואת אחד עשר יְלָדָיו בראש' לב כג.  וישם את השפחות ואת יַלְדֵיהֵֶן ראשונה ואת לאה וִילָדֶיהָ אחרנים שם לג ב.  האשה וִילָדֶיהָ תהיה לאדניה שמות כא ד.  ויהי לפננה יְלָדִים ולחנה אין יְלָדִים ש"א א ב.  —  ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני יְלָדִים מ"ב ב כד.  —  ובחורים: ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים יְלָדִים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכלים בכל חכמה דני' א ג-ד.  —  וגם במשמ' לא זקנים, אנשים צעירים לימים: ויעזב (המלך רחבעם) את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הַיְלָדִים אשר גדלו אתו וכו' וידבר אליהם (אל העם) כעצת הַיְלָדִים מ"ב יב ח-יד.  —  ובתו"מ, באותן המשמעות: אמר רב יהודה א"ר ארבע מאות ילדים היו לו לדוד וכולם בני יפת תואר היו קדוש' עו:, ר"ל בנים ובנות.  הוא ילד וקולו כנער סוט' יב:.  —  ובמשמ' לא זקן: שאם היה הוא ילד והיא זקנה וכו' אומרים לו וכו' מה לך אצל זקנה יבמ' מד..  רשב"א אומר אם יאמרו לך ילדים בנה וזקנים סתור שמע לזקנים ואל תשמע לילדים שבנין ילדים סתירה וסתירת זקנים בנין נדר' מ..  ואפילו החכם שהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה רמב"ם ת"ת ו ט.  —  ובמשמ' לא זקן גם בדברים ולא בע"ח, כגון צמח יֶלֶד, ר"ל נטע רך שעוד לא הזקין: גדל זה הילד שהבריך ועשה פיאות ואח"כ פסק עיקרו שהוא מעורה באילן הזקן רמב"ם מע"ש י טו.  —  °יַלְדֵי אדם, כמו בני אדם, ואמר המשורר: אחי התרע אל דוב שכול או דור במקום חבר אמנה, ורחק מכל ילדי אדם כי לא נמצא בהם אמנה רמב"ע, תרשיש ה.  —  ובהשאלה, יֶלֶד הזמן, °יַלְדֵי הזמן, ר"ל המקרים והמאורעות שיקרו בעולם: ואתי הזמן הטיב והוא ידעני אבל כי ביגונים, ולא ידעו ילדיו כל לבבי מאד חזק והיה כאבנים רשב"ג, עטה הודילדי זמן תמיד לעולם סובבים זה יעלו וזה ישפילו ר"י מיגש, שיר בהצופה להמגיד תרכח לט.  הררים יחשבו נפשם מלכים ברוב חילם ועל ארץ מצוקים, וילד הזמן הפך כרגע ותחתם יעמיד הרי מצוקים רמב"ע, תרשיש ח.  יהא האדם חזק ואמיץ לשאת כובד צרותיו, ורחב לב להכיל קורותיו, ולסבול עול ילדי הזמן, לא ילכד ברשת הדאגה אשר לו טמן רש"ט פלקיירא, צרי היגון 4.  הלאה יגון שמח ונטוש יגונך ואל תרגז לכל ילדי זמנך, ובצר לך חזק וסבול פגעיו היה כצור לכלכל ים שאונך שםילדי הזמן סבוני סבבוני כטיט חוצות ידיקוני יבקיעוני וירעצו וירוצצו שעפי אגר' אחוז לר"י דלמידיגו.  —  וילדי יום: מילדי יום אל תבהל כי ילדי יום לא ירגעו, אל תשמח בם אם ייטיבו גם אל תחת אם ירעו, כי הטובות גם הרעות כאשר יחנו כן יסעו ראב"ע, לקו"ק נהילדי ימים על פוך שערי שהם טחו כיום טח, לא הלבינו מאפל ראשי עד השחירו לבנת טח רמב"ע, תרשיש ה.  עולם כמו מעבר לילדי יום אך הנפשות לקחים מכסם ר"י חריזי, הענק ג.  אין לבטח בילדי הימים ובמתנות הזמן תולד' אלכסנדר 23.          



1 במקום הצורה הקדומה יַלְדְ במקום וַלְדְ, בערב' ולד ولد.

2 כך רד"ק בפרוש בהמלים עבדי, מלכי שדה"ש, בהלכ' שוא, ועי' הערה לערך אבדן.

3 כך הביא שטדה מלה זו בין המלים בעלי שלש תנועות (St. § 80C) וכך העתיק קניג (Kö. 2,507) בפרוש jiled.

4 כך למערבאי, למדנחאי ולד כתיב.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים