ב. שָׁרַק

°, פ"י, — טח, מרח1: שריקא2 טויא, לשרוק ולטוח שמן וביצים מגולגלין על הצלי כשהוא חם (רש"י, שבת קט.).

— הִתפ', °הִשְׁתָּרֵק, החליקו רגליו ausgleiten; glisser; to slip, slide: בהמה שנפל' מן הגג כשאינה יודעת או רוח דוחפתה או נשתרקא או נגררה (הלכ' פסוק' יהודאי גאון, 145). שלא ישתרקו רגלי כהנים (ערוך ערך שרק).



1 [ע"פ שמוש זה של שרק, אשתרק בארמ' שבתו"מ.]

2 [נ"א שירקא, על יסוד בטוי זה ולפי אחד הפרושים המובאים עליו בדברי הערוך הציע המחבר שְׁרִיק במשמ' מיץ אבטיח לשמוש הלשון החיה, ועי' בהערתו בערך אבטִח.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים