מִן הַדְּמָמָה בַּלַּיְלָה שָׁמַעְתִּי קוֹל רַעַשׁ,

כְּרַעַשׁ שַׁרְשְרוֹת-כְּבָלִים וּצְלִיל טַבְּעוֹת-זִקִּים

מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ – –

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם,

וְשֶׁטֶף אוֹר גָּדוֹל נִבְקַע לִי פִּתְאוֹם,

וְשִׁפְעַת נֹגַהּ-קַרְנַיִם

הִשְׁתַּפְּכָה כְּפֶרֶץ מַיִם פִּתְאוֹם מִסָּבִיב

עַל-כֹּל, עֵרֶב אַרְגָּמָן וּתְכֵלֶת –

וַאֲנִי נוֹפֵל אַרְצָה וּמְשְׁתַּחֲוֶה וְכוֹרֵעַ.

הִנֵּה אֱלֹהִים אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת!

בֵּין תַּרְשִׁישׁ וְחַשְׁמַל, בֵּין עָבִים אֲדֻמּוֹת,

עָבִים עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת,

וְעַל אֵשׁ מִתְלַקַּחַת כִּדְמוּת לִבְנַת סַפִּיר,

הוּא הַכִּסֵּא הָרָם וְהַנִּשָּׂא –

וְיָרֵח הֲדוֹם לְרַגְלָיו וְשֶׁמֶשׁ כַּר לְרֹאשׁוֹ –

וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת-שִׁבְעַת הַשָּׁמַיִם,

כָּכָה שָׁם יוֹשֵׁב אֱלֹהִים אֵל-הַכָּבוֹד.

וְאוּלָם אֶל יְדוֹת הַכִּסֵּא מִלְּמַעְלָה

רֻתַּק בַּעֲבוֹתוֹת-זָהָב,

בַעֲבוֹתוֹת אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵקוּ,

אֲדוֹנֵנוּ הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ…

וַאֲנִי בְּאוֹתוֹתֶיךָ, הַמָּשִׁיחַ, הִכַּרְתִיךָ!

בָּאֵש הַבּוֹעֶרֶת בְּעֵינֶיךָ,

הִיא הָאֵשׁ הַקְּדוֹשָׁה,

הַיּוֹקֶדֶת בְּעֵין כֹּל-אִישׁ מְשׁוֹרֵר

וְכָל-חוֹזֶה וְכָל-גּוֹאֵל וְכָל-נְבִיא-אֱמֶת,

וּבָרוּח הַשָּׁפוּךְ עַל גֹּבַהּ מִצְחֶךָ

וּבְתָוֵי הָרַחֲמִים אֲשֶׁר בְּחַגְוֵי לְחָיֶיךָ

וּבְנִיצוֹצוֹת הַצָּרֶבֶת אֲשֶׁר בַּחֲרוּזֵי שְׂפָתֶיךָ!

וְיוֹתֵר מֵהֵמָּה

בְּרַתּוּקוֹת הַכְּבָלִים עַל אַצִּילוֹת יָדֶיךָ –

(כְּבָלִים כָּאֵלֶּה רָאִיתִי לְפָנִים

גַּם עַל-יְדֵי פְּרוֹמִיתּוֹס,

עֵקֶב אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹר לִבְנֵי אָדָם –)

בְּכָל אֵלֶּה יְדַעְתִּיךָ וְהִכַּרְתִּיךָ, הַמָּשִׁיחַ:

הֲלֹא אַתָּה זֶה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ!

וּבְכַבְלֵי-זָהָב,

בְּרַתּוּקוֹת כַּבְלֵי-זָהָב אֲשֶׁר לֹא יִנָּתֵקוּ,

רֻתַּקְתָּ זֶה אַלְפֵי שָׁנִים

אֶל כִּסֵּא כְּבוֹד אֱלֹהֵי-הַצְּבָאוֹת,

מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לָמוּשׁ מִמְּקוֹמֶךָ;

וִּמָּמרוֹם תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ

אֶת-כֹּל-בַּלְּהוּת בִּעוּתֵי הַחַיִּים,

אֲשֶׁר יַשִּׂיגוּ אֶת אַחֶיךָ –

וְיָדְךָ תִּקְצַר מֵהוֹשִׁיעַ.

וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּבְכָל-עֵת וּבְכָל-רֶגַע,

אֲשֶׁר תֵּרֶא עֵינְךָ צָרָה חֲדָשָׁה

וְאָזְנְךָ תִּשְׁמַע קוֹל דָּמִים חֲדָשִׁים

צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִן הָאֲדָמָה,

אָז תִּקְצַר רוּחֲךָ בְּקִרְבְּךָ,

וּבָעֲרָה כָּאֵשׁ עֶבְרָתֶךָ וְגִידֶיךָ יְשֹׂרָגוּ,

וְשָׁאַפְתָּ וְנָשַׁמְתָּ,

וְחָגַרְתָּ אֶת-כָּל-כֹּחֲךָ, וְנִסִּיתָ

לְנַתֵּק אֶת-הַכְּבָלִים

וּלְהֵחָלֵץ וְלַחֲרּג מִמִּסְגְּרוֹתֶיךָ,

לְבַעֲבוּר תּוּכַל לְמַהֵר אַרְצָה,

לִפְדוֹת וּלְהַצִּיל

עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנוּ וְאֶבְיוֹן מִגּוֹזְלוֹ,

וְנִשְׁמַע הַקּוֹל בְּהִשְׁתַּקְשֵׁק טַבְּעוֹת כְּבָלֶיךָ,

מִדֵּי נַסּוֹתְךָ לְנַתְּקָם

וּמִדֵּי קָרְאֲךָ: "עַתָּה נִלְאֵיתִי סְבֹל!

עַתָּה אֵרֵד! עַתָּה אָבוֹא! עַתָּה אוֹשִׁיעַ!

וְעוֹד מְעַט וְנִצַּלְתֶּם!" –

וְאוּלָם רֻתַּקְתָּ וְלֹא תּוּכַל,

וְאַתָּה תִּפֹּל לְאָחוֹר

וְהַכֹּל יָשׁוּב לִהְיוֹת כְּשֶׁהָיָה –

וְזֶה אַלְפֵי שָׁנִים יִשָּׁמַע בַּלַּיְלָה הַקּוֹל

בְּהִתְאַמֶּצְךָ לְהִנָּתֵק –

וּמִן הַדְּמָמָה שְׁמַעְתִּיו בַּלַּיְלָה גַּם-אָנִי.

וּמִן הַדְּמָמָה שָׁמַעְתִּי: "אֲהָהּ אֱלֹהִים, עַד מָתַי?

רָזִי לִי! רָזִי לִי!

לָמָּה נָפַחְתָּ בִּי הַנְּשָׁמָה הַזֹּאת,

לָמָּה נָטַעְתָּ בִּי הַלֵּב הַזֶּה,

לָחוּשׁ כָּל-צָרָה וְכָל מַכְאוֹב וְכָל-אָוֶן,

לָשֵׂאת וְלִסְבֹּל עִם כָּל-נִדְכָּא

וְעִם-כָּל-אֻמְלָל וּקְשֵׁה יוֹם –

וְאֶת יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה נָתַתָּ לִי עַיִן לִרְאוֹת,

לָמָּה – אֹזֶן לִשְׁמֹעַ,

אֲשֶׁר תֵּרֶא עֵינִי דּוֹר דּוֹר וְדִמְעוֹתָיו

וַאֲשֶׁר תִּשְׁמַע אָזְנִי דּוֹר דּוֹר וְאַנְחוֹתָיו

וַאֲשֶׁר תָּחוּשׁ נַפְשִׁי אִישׁ אִישׁ וּפְצָעָיו –

וְאֶת יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה בָּרָאתָ אֶת-יָם כָּל הָעֹנִי,

וְאֶת כָּל-הָרָעָה וְאֶת כָּל-הַמְּצוּקָה,

אֲשֶׁר רָאֲתָה עֵינִי זֶה מֵאָז

וְאֲשֶׁר עוֹד תִּרְאֶינָה עֵינַי עַד עוֹלְמֵי-עַד,

וְרוּחַ נָתַתָּ בְּפִי,

אֲשֶׁר אֶגְעַר בּוֹ וַאֲיַבְּשֵׁהוּ –

וְרַק אֶת פִּי חָסַמְתָּ לְבִלְתִּי אוּכַל גְּעֹר?

לָמָּה רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי כָּל-הָאֻמְלָלִים,

הָאֵלֶּה מִסָּבִיב יָצַרְתָּ,

וְלָמָּה אִלַּצְתַּנִי לִרְאוֹת

אֶת-רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי כָּל-הָאֻמְלָלִים

אֲשֶׁר עוֹד יִהְיוּ עַד סוֹף כָּל-הַדּוֹרוֹת,

עִם רִבּוֹא ִרבְבוֹת אַלְפֵי דִּמְעוֹתֵיהֶם,

אֲשֶׁר עוֹד תִּשְׁטֹפְנָה עַד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן,

וְלָמָּה עֲשִׂיתַנִי לִשְׁמֹעַ

בְּכֹל יוֹם תָּמִיד

אֶת קוֹל בִּכְיָם הַגָּדוֹל הַפּוֹלֵחַ אֲבָנִים, –

וְרַק אֶת-יָדַי אָסַרְתָּ לְבִלְתִּי הוֹשִׁיעַ?

לָמָּה נָתַתָּ לִי הַכֹּחַ

לְהַצִּיל וְלִפְדוֹת, לַעֲזֹר וּלְהוֹשִׁיעַ,

וְלָמָּה הַחֵפֶץ נָטַעְתָּ בִּי

לְהוֹבִישׁ כָּל-דִּמְעָה,

לְרַפֵּא לִשְׁבוּרֵי לֵב

לְחַבֵּשׁ לְעַצָּבוֹת –

וְרַק אֶת יָדַי אָסַרְתָּ בִּכְבָלִים?

לָמָּה, אֱלֹהִים, לָמָּה זֶה שַׂמְתָּ

לְגוֹאֵל אוֹתִי – וּגְאֹל לֹא תִּתְּנֵנִי?"

וּבִדְמָמָה בַּלַּיְלָה יִשָּׁמַע קוֹל רַעַשׁ,

הוּא רַעַשׁ כַּבְלֵי-הַזָּהָב

הַמַּשִּׁיקִים אִישׁ אֶל אָחִיו בַּמָּרוֹם,

מִדֵּי הִתְאַמֵּץ הַמָּשִׁיחַ לְנַתֵּק אֶת-מוֹסְרוֹתָיו

וּלְהַסִּיעַ בִּזְרוֹעַ כֹּחַ

אֶת-כִּסֵּא-הַכָּבוֹד עִם עַמּוּדָיו יַחְדָּו

וְעִם הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם –

וּלְעֻמָּתוֹ יִשָּׁמַע בִּדְמָמָה בַּלַּיְלָה

קוֹל רַעַשׁ כַּבְלֵי-בַּרְזֶל

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה מִתַּחַת,

מִקְּצֵה הָאֲדָמָה הָאֶחָד וְעַד קְצֵה הָאֲדָמָה.

וְאוּלָם מִבֵּינוֹת לֶעָבִים הָאֲדֻמּוֹת,

מִן הַתַּרְשִׁישׁ וְהַחַשְׁמַל,

אֲשֶׁר שָׁם כְּלִבְנַת הַסַּפִּיר,

יִשָּׁמַע קוֹל הָעוֹנֶה: "עַד יָקוּם דּוֹר חָדָשׁ,

דּוֹר אֲשֶׁר יָבִין גְּאֻלָּה,

דּוֹר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לִהְיוֹת נִגְאָל

וַאֲשֶׁר יָכִין נַפְשׁוֹ לִהְיוֹת נִגְאָל:

אָז תָּקוּם גַּם-אַתָּה לְגוֹרָלְךָ וְנִגְאַלְתָּ –

אָז תָּקוּם גַּם-אַתָּה לְגוֹרָלְךָ וְגָאָלְתָּ!"