_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

ריליגיה חדשה

דוד פרישמן

לתוכן הענינים

 

ידיעה נפלאה קצת עברה בימים האחרונים בעתונים: יפּוניה מבקשת לה ריליגיה חדשה.  הידיעה עושה רושם בסקירה הראשונה כאלו היינו קוראים:  קהלה פלונית מבקשת לה חזן חדש, עירה פלונית דורשת תיכף ומיד לצרכיה מילדת עם דיפלום, עיר פלונית בדרומה של אשכנז שואלת לה שו"ב מנוסה, שיוכל לעבור לפעמים גם לפני התבה וידע את מלאכת המילה ואת מלאכת הקריאה בתורה בשבתות וימים טובים ואת מלאכת התקיעה בשופר וכו'.  דומה קצת לזו היא גם הידיעה, שיפונה מבקשת לה אלהים חדש.  האלהים הישן שלה אינו עוד לפי טעמה ולפי דרישותיה ותביעותיה.  מי שיש לו אלהים וריליגיה טובה ורוצה למכרם בתנאים נאותים ובמקח השוה, ובלבד שהסחורה לא תהיה בלה יותר מדי מרוב שמוש, זה יכול לפנות בה עד יום פלוני ופלוני אל האומה היפונית על-פי האדריסה המסומנה.  אמרו מה שתאמרו, האומה היפונית אפשר שהיא זרה קצת לפי טעמנו, אפשר שאין אנו מבינים אותה עדין היטב, ואולם בכלל היא אומה נפלאה מאד.  בכל אופן היא אומה פרקטית בכל דרכיה.  אין היא עושה הבדל גדול בין דברים שבחומר ובין דברים שברוח ואין היא יודעת חששות נפשיים וסנטימנטים יתרים.  יש לה כלל אחד ובו היא מחזיקה תמיד בכל כחה:  כל מה שיש בעולם, אותו היא יכולה לרכוש לה גם היא ולעשותו לה לקנין עצמי.  כל מה שיש – בין בים ובין ביבשה, בין בארץ ובין בשמים.  קמה פעם אחת בבקר יום אחד וראתה כי יש לה לאירופה כלי-נשק וקני-רובים וקנונות של קרופּ ודומיהם, ולה אין מכל אלה אפילו כטפה מן הם, מיד שלחה את שליחיה לאירופה וצותה לקנות להביא לה את כל המינים היפים האלה הנחוצים לפעמים כל-כך לאומה הגונה ומשכילה, שחפצה לעמוד על מרומי הקולטורה.  שוב הביטה כה וכה וראתה כי יש לה לאירופה מין דבר שקורין לו דפלומטיה ולה חסר לוקסוס זה, מיד שלחה שנים עשר איש לאותה אירופה, בכדי שילמדו במשך איזו ימים או איזו שבועות את כל התורה הזאת כולה על בוריה ויביאו אותה עמם בחזירתם, והאנשים יצאו ולמדו את כל התורה הזאת כלה וידעו אותה מקץ ימים אחדים יותר מרבותיהם.  שוב קמה וראתה כי יש לה לאירופה גבורים וגנרלים מהוללים ויודעי מלחמה, ולה אין, מיד שלחה שנים עשר איש חדשים לאירופה זו, על מנת שיהיו במשך איזה זמן לגבורים ולגנרלים מהוללים וליודעי מלחמה, והאנשים יצאו ולמדו והיו.  מאד אחר זה הביטה וראתה פעם אחת כי יש על-פני כדור האדמה קרוב לחטמה איזה אי ששמו סחלין, ולה אי זה אינו, הלכה וצותה: לכו וקחו לי את האי, באופן שמהיום והלאה יהיה כולו שלי, והאנשים הזריזים והמהירים יצאו מיד ולקחו.  אומה נפלאה היא אומה זו של היפונים.  ולא רק בנוגע לדברים המריים, כי גם בנוגע לדברים רוחניים אין הם משנים הרבה ממטבע זו.  ראו פעם אחת כי יש באירופה מין דבר שקוראים לו ספרות ויש שם איזה שקספיר ואיזה גאטהא ואיזה בירון ודומיהם, ראו כי יש איזו אמנות ויש שם כשרונות שבראו ש"י עולמות נפלאים ושונים, ראו כי יש שם מנגנים וצירים ועושי פסל, לא הרהרו הרבה וקמו והוציאו פקודה: עד יום פלוני בחדש פלוני מחויבים אתם להמציא לנו ספרות שלמה, גם עתיקה וגם חדשה, עם כך וכך שקספירים וגאטהיים ובירונים, ועד שעה פלונית ביום פלוני מוכרחים אתם לעשות לנו אמנות עם כך וכך עושי-פסל וצירים ומנגנים, – ומיד נעשו ונגמרו כל אלה לשעה המיועדה ביום המיועד.  אם לא היה להם משל עצמם מהרו והזמינו להם את הסחורה מאירופה.  דרך-ארץ גדולה לי בפני אומה נפלאה שכזו.  מאמין אני בה ובכחה, עד שאני מניח, כי אלו היתה, למשל, המדינה שלה מדינה שאין לה שמש כלל ויפוניה היתה מתאוה פתאם שיהיה גם לה מין תכשיט כזה בשמים שלה, אז מובטחני בה שהיתה שולחת מיד את שליחיה לאירופה והיתה מזמינה לה כל זה ומקץ שבועות אחדים היתה קובעת את השמש הזאת המובאת מחוץ-לארץ בגלגל הרגיע שלה.  אין לך דבר העומד בפני הרצון, ואומה זו יש לה רצון גדול.  ואולם מה שעשתה עתה, בזה הפליאה את העולם יותר מכל אשר היה עד כה: קמה משנתה בבקר לע-עבות אחד והביטה כה וכה וראתה כי אין לה ריליגיה, ואז מהרה והכריזה ברבים כי היא מבקשת לה אלהים חדש, בריא וחזק, שתוכל להאמין בו, ואת שליחיה שלחה לאירופה לבקש שם בשבילה ריליגיה עם אלהים כזה.  דבר כזה, אמרו מה שתאמרו, לא היה עוד לעולמים, שאומה כולה תצא לבקש פתאם אמונה חדשה לנשמתה, ואת המבוקש תזמין לה מן החוץ כמו שמזמינים זוג נעלים באיזו חנות.  אם דבר זה אפשר, אז אפשר גם-כן שנקרא פעם מודעה של איזה כושי:  נמאס עלי פתאם עורי השחור ואני חפץ להפוך אותו; מי שנותן סחורה זו בחלופים ימצא בי קונה טוב.

בעצם יש להם להיפונים שלש ריליגיות: זו של סינטו, זו של בודהא וזו של קונפו-טסי.  אלא ששלשתן נמאסו עליהם פתאם.  אין הם יכולים עוד להחזיק באלה, משום שהן עתיקות יותר מדי וה"עם" אינו יכול עוד להאמין בהזיות ובדברים תפלים, וביחוד משום שאירופה יש לה ריליגיות אחרות והם חפצים בכל אופן שהוא ריליגיה מאירופה, כמו שמביאים להם את צורת הבגדים שלהם מפאריז ותופרים להם את בגדיהם על-פי צורה זו, ועל הריליגיה המובאה הם חפצים להושיב איזו קומיסיה  והיא הנראה, ממטורפת עליהם קצת.  ריליגיות אינן מובאות מן החוץ ואמונות אינן נקבעות על-ידי קומיסיות.  מי שאין לו אלהים בלב, זה לא יקנה שוב אותו בשום מחיר.  מי שרמ"ח אבריו ושס"ה גידיו אינם מכריחים אותו ואינם מאיצים בו ואינם מציקים לו להאמין, כמו שלבו של המשורר מכריח ומאיץ ומציק לו לשיר, זה אין לו צורך כלל באמונה.  מי שלא סגל לעצמו צורה של אמונה במשך של דורות ושל מאות שנים, באופן שנעשתה לו לבשר מבשרו ולדם מדמו, זה אין לו שום תועלת כלל מאמונה המסורה לו מן החוץ.  כל זה נכון.   ואולם אני יש לי אמונה יותר-מדי ביפונים אלו, ובפרט באותם העומדים בראש, ואם הם עושים איזה דבר, חזקה לפקחים שכאלו, שהם יודעים מה שעושים.  אפשר שמראים לנו רק את הצד האחד של המטבע, ובין כך וכך עושה חכמת-המדינה על-פני הצד השני את שלה.  הן גם בשעה שנתנו ביפוניה חרות ושווי-זכיות וקונסטיטוציה, ראינו אנחנו העוברים מן החוץ רק את הברקים ואת הוננה היפה אשר עם הדברים היפים האלה, ולא ידענו כלל כי מאחורי פרגודם של אלו מוצאת הממשלה הרוממה את חשבונה באופן היותר טוב לתכליתה.  אם הממשלה היפונית הרוממה מוצאת לטוב לה לבקש פתאם ריליגיה חדשה, בודאי שהיא יודעת את אשר היא עושה.  ביחוד אותו הטעם, שהעם כבר נלאה להאמין בהזיותיו הישנות, חשוד בעיני קצת.  עם אינו נלאה מעולם.  יחידים אפשר שילאו, אבל לא עם.  בכל מקום שאני מוצא, כי ממשלה עושה איזה דבר "לטובת העם", שם מתעוררים בי ספקות.

איך שיהיה, יפוניה מבקשת לה ריליגיה חדשה ואת שליחיה שלחה לאירופה לבקש.  ואת אשר תעשה אירופה בפרט כזה, דבר זה לא קל להבין; הפבריקות היותר גדולות ויותר מהוללות, ששם מעבדים ריליגיות ואלהים,  והחנויות היותר משובחות ויותר מפורסמות, ששם מוכרים אותן אַן דיטאיל, תשלחנה עתה את הסוכנים-הנוסעים שלהם עם הדוגמאות היותר טובות של סחורתן, והסוכנים-הנוסעים האלה בכח לשונם הידוע ינסו לסדר את אמתחותיהם עם מיניהם לעיני הקופצים הקונים וכהמון דבורים יתנפלו על כל הנכנס בד' אמותיהם:  אפשר שרוצים אתם בריליגיה עם עולם-הבא? אפשר באחת שאין לה אלא עולם-הזה? אפשר בזו שמוגשמה כולה? או אפשר באחת שאינה אלא רוחניות? אפשר בכזו שאין עמה אלא צומות ותעניתים וסגופים ונזירות ופרישות? או אפשר בכזו שאינה דורשת אלא תענוגות ואכילה ושתיה וחיים טובים והוללות רבה? הן האמת נתנה לאמרה: סחורה זו נזדלזלה קצת בדור האחרון במדינותיה של אירופה ובקרב לאומיה הרבים.  דבר זה אנו רואים בכל פנה.  דבר זה ראינו בעצם הימים האחרונים גם לרגלי האסיפה של האדוקים אשר היתה בקאטוביץ.  שעה שביפוניה מבקשים להם ריליגיה לאור אבוקות, בשעה זו יש להם לאנשים הטובים שבקאטוביץ מין זה כמעט יותר מן השעור ורק שאין להם קופצים עליו.  ולכן נאספו כל הסוחרים בסחורה זו לאסיפה וגמרו לכוף אותה כגיגית ביד חזקה על כל עובר ועל כל איש ואיש.  ואולם ירא אני כי האנשים הטובים האלה טעו קצת בחשבון.  אחרו קצת את המועד.  אינקויזיציה קטנה באותה שעה, שעדיסון עובד את עבודותיו לאור האלקטריות, היא אפשר אנכרוניסמוס קטן.  טורקוומדים קטנים בשנת 1912 הם אפשר מן הנמנעות.  אפשר שטוב היו עושים האדונים הטובים האלה, הדואגים כל-כך לטובת הנשמות, אלו היו יוצאים עם סחורתם לאותה ארץ, ששם גדלה  עתה כל-כך הדרישה להם, ליפוניה, והיו מנסים שם את מזלם.  האנשים שם היו נהנים ואנחנו לא היינו חסרים.

אכן בעוד שאני כותב את הדברים האלה ובודק ובוחן את המעשים שנעשים עתה ביפוניה, והנה ידיעה קטנה בעתונים.  נפתרה החידה.  קרוא אני: מטוקיו מודיעים, כי אחד הפקידים העובדים במיניסטריום של ההשכלה, איסאווא שואי, הציע הצעה, שהעם יבחר לו את הקיסר היפוני לאלהים, משום שהוא יוצא, לפי המסורה היפונית, בהתיחשות ישרה מחלצי בורא העולם.  את ההצעה הזאת מסר איסאווא להמיקאדו, והמיקאדו שמח עליה מאד.

אכן זה הוא הדבר! האם לא אמרתי לכם, כי יש לי אמונה חזקה יתר מדי ביפונים אלו, ובפרט באותם העומדים בראש, ואם הם עושים איזה דבר, חזקה להם שהם יודעים מה שהם רוצים?

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה