אֱלֶגִיָּה
לֹא, לֹא יִפְעַת
שֶׁמֶשׁ אָבִיב, –
עֶדְנַת שִׁירָה לִי
גָוָעָה,
תּוֹר חֲלוֹמוֹת
הָעֲלוּמִים,
תְּקוּפַת חַיַּי
הַנִּפְלָאָה !
אֶל אֵל אֶחָד
גְּדָל-עֲלִילָה,
עֵת כָּל חוּשַׁי
בִּי כָּרָעוּ –
לוֹ הִתְפָּרְצָה
שִׁירַת חַיַּי,
עֵינַי חוֹלְמוֹת
לוֹ דָמָעוּ ...
יָמִים רַבִּים,
יָמִים כְּבֵדִים
מִנִּי אָז עָלַי
חָלָפוּ ;
עִם
דִּמְעוֹתַי-חֲלוֹמוֹתַי
אֶל מְצוּלוֹת-עַד
נִגְרָפוּ.
וַיִּתְפּוֹצֵץ אֵל
מָעֻזִּי,
גְּאוֹן בַּחוּנַי,
אוֹיָה, קָרַס
...
וַיִּשְׂתָּעֲרוּ
אֱלִילִים
עֲלֵי נַפְשִׁי
הַנִּסְעָרֶת ...
וֶאֱלִילִים
בָּאֱלִילִים
תּוֹךְ לִבָּתִי
הָאֻמְלָלָה –
עַל הַשָּׁלָל
נִלְחָמוּ,
עַל נִשְׁמָתִי
הַחֲלָלָה ...
לֹא, לֹא יִפְעַת
שֶׁמֶשׁ אָבִיב, –
עֶדְנַת שִׁירָה לִי
גָוָעָה ;
לֹא מַאְפֵּלְיַת
לֵיל תְּשׁוּפֵנִי, –
צִיַּת חַיַּי
הַנּוֹרָאָה.