בִּמְרוֹמֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת / שמואל ליב גורדון
[בעקבות היינה]
שָׁם בִּמְרוֹמֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
בֵּין כּוֹכָבִים מִי יִתְּנֵנִי,
וּבִנְשִׁיקוֹת אֵשׁ נִשְׁמָתִי
אֶשַּׁק אוֹתָם אַף אֶבְכָּיָה.
הַכּוֹכָבִים עֵינֵי מַעַל
מַשְׂאַת נַפְשִׁי שָׁם יֶחֱזָיוּ,
בִּרְכַּת שְׁלוֹמָהּ מִמֶּרְחַקִּים
עַפְעַפֵּיהֶם לִי תִרְמֹזְנָה.
שָׁם לִמְרוֹמֵי שְׁמֵי הַתְּכֵלֶת,
לַכּוֹכָבִים הָעֵינַיִם,
אֶשָׂא עַיִן מְלֵאַת דֶּמַע
אֶתְחַנֵּנָה, אֶתְפַּלֵּלָה:
עֵינֵי נֹעַם, אוֹרוֹת חֶסֶד,
הָהּ, רַחֵמְנָה נֶפֶשׁ נַעֲנָה,
קַחְנָה נַפְשִׁי, אַךְ הַרְאוּנִי
מַשְׂאַת נַפְשִׁי בַּמֶּרְחַקִּים.
תרנ"ג