_ ספר/י לנו מה שגוי

דואל:

זכרו שאין משמעות למספרי שורה או עמוד בטקסט רציף באינטרנט. אנא ציינו מספר פסקה, ו/או העתיקו כמה מלים סביב כל שגיאה, כדי להקל עלינו למצוא את הטעון תיקון.

רשימת הגהות:

נודיע לך בדואל כשנעיין בהגהות ונתקן את הטקסט.

_ נשמע לשמוע מה אהבת!

דואל:

ההמלצה שלך:

(אנו מפרסמים המלצות ביומן הרשת שלנו)
פרויקט בן-יהודה: בפייסבוק | ב-YouTube
יומן הרשת של פרויקט בן-יהודה

שמואל יוסף פבזנר

(לשנת מותו הראשונה)

מרדכי בן הלל הכהן

לתוכן הענינים

 

יום לשנה.

התעיף עיניך, – וכבר שנה תמימה עברה למיום התשיעי באייר, היום הרע אשר בו חטף המות, לאחרי ישיבה סואנת בועד הלאומי, שנמשכה עד שתים בלילה, את שמואל-יוסף פבזנר, את אחד מעמודי התוך של הישוב העברי בחיפה.  והאבדה הזאת אין לה לעת-עתה תמורתה, בנין ישובנו בערי ארצנו קשה עלינו עוד יותר מאשר בנין הכפרים שלנו.  את אלה האחרונים אנו מקימים בכחותינו אנו מהמסד עד הטפחות על קרקע בתולה, והיכולת בידנו לתת להם את הצורה ואת התוכן כפי רצוננו ואמצעינו; מה שאין כן הערים, שהן פחות או יותר מיושבות, ולהן מסורת ידועה, ועלינו לכבוש לנו מקום בתוכן.  בשטח זה על הישוב העברי להוציא מקרבו כחות-צבור כבירים.  לא לחנם אנו מפארים ומהללים את מאיר דיזנגוף יאריך ימים ושנים על אשר בנה את העיר תל-אביב ויתקע לישובנו יתד ביפו.  הן את עירנו הראשה, את ירושלים, עוד לא כבשנו.  את חברון אבדנו, ורובן הגדול של ערי ארצנו כמו זרות לנו.  היו ימים אשר אמרנו בלבבנו: הנה שבי הגולה יוצאי ערים הם כולם, ואלה ימלאו על נקלה את הערים בארץ-ישראל, – והנה חלק ישובנו בערי ארצנו דל ומצער מאד.  ולכן מה רב ערכם של אלה מעסקנינו, אשר הקדישו את מרצם ליתן לנו יד ושם בתוך ערינו, אשר השכילו לחזות מראש את ערך הישוב הזה.

והמנוח שמואל-יוסף פבזנר הטביע את עינו הבהירה, עוד לפני חצי יובל שנה, בעיר חיפה, במקום אשר השתקע הוא וביתו.  החברה "עתיד", שנוסדה לפתח בארץ את חרושת השמן, ואשר פבזנר היה מראשי מיסדיה ומנהלה הראשי, בנתה על יד חיפה את בית החרושת הראשי, ופבזנר היה כמעט מן היהודים האירופאים הראשונים אשר התישבו בעיר הזאת;  וזה גם השפיע הרבה על חבריו, יבדלו לחיים ארוכים: נחום וילבושביץ, טוביה דוניה ושמואל איצקוביץ לעשות כמוהו.  אלה האמורים הם כחות ישוב, שרכזו מסביבם היקפים. –  בהשתדלות המנוח פבזנר במרצו ובשקידתו נבנה התכניון בחיפה, ויהי המוסד החנוכי הזה גם ראשית הבנין של השכונה "הדר הכרמל".  והשכונה הזאת הלכה והתגדלה תחת נשיאותו ופקוחו של ש"י פבזנר, שהקדיש לזה את כשרונותיו ואת מיטב כחותיו.

התכניון החיפאי. –  רק אוצר המכתבים אשר בארכיון של אחד-העם, חותנו של המנוח, יגלה לנו את כל אשר פעל ועשה בשטח זה ש"י פבזנר.  מן הרגע הראשון להתעוררות הרעיון ע"ד יסוד תכניון בארץ ישראל קם לו לשטן אפרים כהן, מאנשי ההילפספריין הברליני, אשר השתדל להכניס את התכניון ירושלימה אל תחת הנהלתו, ולעשותו בית-ספר גרמני בלשונו.  ואך ש"י פבזנר ידע עת וזמן לכל חפץ, והוא הוציא את מרצו הכביר וקבע את מקום בנינו של התכניון בחיפה.  ולאחרי המלחמה, כאשר זכה המנוח לראות את המוסד בהפתחו, מאז, היה התכניון ילד שעשועיו והשקיע בו את כחותיו הצבוריים.  הנה עוברים עתה ימים קשים על המוסד הזה, אנשים אשר לא עמלו בו משתדלים למעט את דמותו, ומה גדול הצער שאין ש"י פבזנר בחיים, מגינו וצור מעוזו של בית-הספר העליון הזה.

ואהבתו ומסירותו של המנוח לחנוך נעורינו הספיקו לו להקדיש מרץ גם לבית-הספר הריאלי בחיפה, ביחוד ל"פנימיה" שעל יד הבית הזה.  בכל השומרון והגליל הלא אין בית-ספר תיכוני מלבד ביה"ס הריאלי בחיפה, והפנימיה משמשת פנסיון לכל התלמידים מחוץ לחיפה.  ד"ר צ'רניבצקי וד"ר ביראם יודעים לספר הרבה דברים על עזרתו של פבזנר ומסירותו למוסדות החנוך בחיפה.

וש"י פבזנר היה במלוא מובן המלה, רב-פעלים.  מקום היה בלבו הרחב ובראשו הצלול לכל מפעל, אשר ביכלתו להגביר ולהאדיר את הישוב העברי בחיפה.

הנה טבע הענינים מחייב, כי שבי הגולה, אחינו אנשי המסחר והתעשיה, ימלאו את הערים בארץ-ישראל על נקלה.  אבל העיר חיפה לפני עשרים וחמש שנה, כשהתישבו בה המנוח פבזנר ואחוזת מרעיו, היתה כמעט תפוסה על ידי זרים. הגרמנים "בני ההיכל" הקדימו את היהודים, והם היו האירופאים הראשונים, אשר ידעו לכבוש להם את העמדות המסחריות בעיר העתיד הזאת.  מחסני חמרי בנין, מקצועות שונים של חרושת עירונית, וגם הסוכנויות של אניות המסחר – הכל היו בידי הגרמנים, ודרושים היו הכשרונות הבלתי רגילים של ש"י פבזנר ואוצרות המרץ שלו, כדי להכריע את ההתחרות הזאת.  אדם בעל השכלה גבוהה, יודע שפות אירופאיות, אשר לו מעוף מסחרי – הלך והצליח ותפס עמדה אחר עמדה במלחמתו המסחרית, ויפנה את הדרך לאחיו המתישבים בחיפה, למסחר היהודי בעיר הזאת.  הוא אשר בנה את המרכז המסחרי, השיג את האמצעים הנחוצים.  והעורק החשוב הזה בחיי המסחר היהודי בחיפה הוא פרי עמלו וכשרונו של פבזנר.  לא בגבולות מאמרי זה אפשר לעמוד על הפרטים המענינים של היצירה המסחרית הזאת, שנבראה במאמציו של המנוח בתקופה הקשה ביותר לישובנו בארץ.  המנוח נשא עליו את כל העמל והתלאה.  היה ראש המרכז, והיה גם ראש לשכת המסחר העברית בחיפה.

ש"י פבזנר התחיל את עבודתו בחיפה כמנהל חברת "עתיד" לחרושת השמן והבורית.  העסק לא הצליח, אבל חברת "עתיד" הולידה את בית החרושת הגדול "שמן" בחיפה.  אחרי כן יסד לו המנוח סניף של בית המסחר "פבזנר כהן" לחמרי בנין, ולאחר המלחמה עברו עסקי הפירמא הזאת לחברת "חירם".  המשברים בתקופות שלאחרי המלחמה הרס את "חירם" עד היסוד בו, אבל עסקי החברה הביאו אל הארץ את מיסדי "נשר", וחרושת המלט בארץ ישראל נוסדה איתן, ותוצרת הארץ זו ערכה גדול לאין ערוך בבנין ארצנו.  שבע נפל פבזנר וקם.  ומעולם לא אמר נואש, ועינו הבהירה הביטה תמיד למרחוק, וגם בשנת חייו האחרונה נגש אל יסוד מרכז מסחרי שני בהתאם את התכניות של הנמל שהולך ונבנה בחיפה, –  לבל יבואו זרים לדחוק את רגלי המסחר היהודי בחיפה.

ערירי הלך לעולמו שמואל-יוסף פבזנר. בנים לא היו לו, והון ואושר לא הניח אחריו.  אבל קימים בו דברי הנביא: "ונתתי להם בביתי ובחומותי יד ושם – טוב מבנים ומבנות, שם עולם אתן לו אשר לא יכרת".  בבתים ובחומות אשר לחיפה העברית יד ושם עולם לשמואל-יוסף פבזנר, ונשמתו צרורה לעולם בצרור החיים היהודיים אשר בעיר הזאת.

ואוי אוי לי כי אבדתיך, אחי ובני! כאח צעיר וכבן בכור היית לי, גיסי היקר, כל ימיך המעטים עלי אדמות.

ולמה זה מעטו כל כך ימיך! ...

 

לתוכן הענינים

לדף הראשי של פרויקט בן-יהודה