[מוחרך]
צָמְאָה לְךָ, אֵל, גַּם בְּךָ רָוְתָה / נַפְשִׁי,
וְעֵת כָּלְתָה לְךָ – חָיְתָה.
אַחַת לְמוֹסַד הָאֱמֶת נִבְרְאָה,
רַבּוּ תְמוּנוֹת לָהּ וְלֹא נִמְלְאָה,
נִרְאִים פְּעָלֶיהָ וְהִיא נִפְלְאָה –
כִּדְמוּת אֱלֹהֶיהָ
מְעַט דָּמְתָה, / כֵּן אַחֲרָיו הָלְכָה וְלֹא עָוְתָה.
בָּהּ מֶחְקְרֵי גֵּאֶה וְשַׁח חֻבְּרוּ,
כִּי זֶה לְעֻמַּת זֶה אֲזַי יֻצְּרוּ,
אָכֵן תְּבַקֵּשׁ מַעֲלוֹת אֻשְּׁרוּ –
תִּרְאֶה נְוַת בַּיִת
אֲשֶׁר אוִתְּהָ, / לָהּ מִתְּבוּנָה בֵּית זְבוּל בָּנְתָה.
רָחוֹק וְקָרוֹב לָהּ מְקוֹרָהּ בְּלִי
תִיגַע, וְלָעַד לֹא יְגוּרָהּ חֳלִי,
תַּעַשׂ בְּמַחְשָׁבְתָּהּ בְּאֶפֶס כְּלִי,
כָּלְתָה גְוִיָּתָהּ
– וְלֹא בָלְתָה, / יָרַד שְׁאוֹל בֵּיתָהּ – וְהִיא עָלְתָה.
מָתְקָה עֲבוֹדַת אֵל אֱמֶת עָבְדָה,
עָזְבָה יְקָר אִישִׁים, וְהִתְלַכְּדָה
עִם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן וְהִתְאַחֲדָה –
אֵין קֵץ לְכָל תַּעֲנוּג
וְטוֹב רָאֲתָה / יוֹתֵר, וְיוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קִוְּתָה.