[אופן]
מִבְּשָׂרִי אֶחְזָךְ –
וְאַתְּ נֶעְלָם,
אֵין עֲרוֹךְ אֵלֶיךָ, אֲדוֹן עוֹלָם!
אֵל, בְּאֵין קֵץ
אֶל מְאוֹרֵהוּ –
אֵיךְ יְהִי הַנֵּבְרָא
כְּבוֹרְאֵהוּ?
כֹּל – בְּלִי אֶזְרוֹעַ
יְכִילֵהוּ,
לֹא יְכִילוּהוּ מַעֲשָׂיו כֻּלָּם.
בִּקְּרָה נַפְשִׁי
דַבְּרוֹתֶיךָ,
כִּי בְטֶרֶם הַכֹּל
הֱיוֹתֶךָ,
חַי וְלֹא יִתַּמּוּ
שְׁנוֹתֶיךָ,
חֶפְצְךָ עַד לֹא תַּחֲשׁב יִשְׁלָם.
רָאֲתָה בַת עֵינִי
שְׂהָדֶיךָ,
שָׁמְעָה אָזְנִי
נִיב עֲבָדֶיךָ,
סִפְּרוּ לָנוּ מֵחֲסָדֶיךָ
–
יִזְכְּרוּךָ פִּינוּ בְמַהְלָלָם.
מַחֲנוֹת מַלְאָכִים
יְחַדֵּשׁוּ
שִׁיר, וְשִׁמְךָ
כָּל יוֹם יְקַדֵּשׁוּ:
'קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ,
קָדוֹשׁ' יְשַׁלֵּשׁוּ,
וְזֶה אֶל זֶה יִתְּנוּ קוֹלָם.