[מוחרך]
אַתָּה גֹחִי / מִבֶּטֶן, אוֹדְךָ / מִדֵּי אֶחִי!
בִּנְעִימוֹתֶיךָ / נָפַל חֶבְלִי,
בִּמְסִלּוֹתֶיךָ / עָמְדָה רַגְלִי,
וַהְלִיכוֹתֶיךָ / הִרְאִית
לִּי –
תַּסְכֵּן אָרְחִי,
/ וַתָּשֶׁת עֵדְךָ / צִיץ עַל מִצְחִי.
רָאִיתִי, גָּלְמִי / מַעְבָּדֶךָ,
עֶצֶם מֵעַצְמִי / טוּב יָדֶיךָ,
אֵין מֵטִיב עִמִּי / בִּלְעָדֶיךָ.
אִם מִנִּכְחִי /
רֶגַע סָר הוֹדְךָ – / אָבַד נִצְחִי.
בְּכָל פָּעָלְךָ; / אֵיךְ יִגְמֹלוּ
עַל אַחַת? וּלְךָ / לֹא יוֹעִילוּ!
וָשֵׂאת מַהְלָלְךָ / לֹא יָכִילוּ,
אֶפֶס כֹּחִי, / בַּמֶּה
אֶעְבָדְךָ – / כִּי מַה שִּׂיחִי?
מָה רַב פִּלְאֶךָ / עֵת אַשְׂכִּילָה,
אִם אֶקְרָאֶךָ – / אָז אָגִילָה,
אוֹ אִירָאֶךָ – / לְךָ אוֹחִילָה!
הֵן מִבְטַחִי / אַתָּה
וּבְיָדְךָ / אַפְקִיד רוּחִי.