[מאורה]
אֲנִי
גוֹלָה וְסוּרָה / בֵּינוֹת לְבָאִים פְּזוּרָה,
וְהֵם שׁוֹקְטִים וְנָחִים / בְּמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים.
בַּעְלוֹת עַל לְבָבִי
/ אוֹמֵר: יְמִין אַל תִּקְצַר,
אֵיךְ הָיָה כְאֵבִי
/ נֶצַח וְאֵיךְ צַעֲדִי צַר!
יוֹם כֹּהֵן וְנָבִיא
/ הָלְכוּ שְׁבִי לִפְנֵי צָר,
וּבְנֵי הַשְּׂרָרָה, / קֶדֶם בְּרֹאשָׁם עֲטָרָה,
חָזְרוּ עַל פְּתָחִים / לוֹבְשֵׁי בְּלוֹיֵי מְלָחִים.
רָמָה יַד מְגָאֵל –
/ וַאְנִי כְשֶׂה נֶאֱלָמָה,
יוֹם בָּא עִיר אֲרִיאֵל
/ וַיַּעֲשֶׂה בִּי נְקָמָה,
וַיֹּאמֶר: הֲלֹא
אֵל / קַנֹּא אֲדֹנָי, וְלָמָּה
לֹא קִנֵּא לְתוֹרָה? / יוֹם
נִלְכְּדָה הַחֲבוּרָה
וְהֻכּוּ בָּרְמָחִים / גַּם נֻתְּחוּ לִנְתָחִים.
הֶחְשָׁה אֵל אֱמוּנָה
/ עַד כֹּה – וְנָכְרִי בְּבֵיתוֹ,
וַיִּתֵּן לְמָנָה /
לוֹ כָּל נְאוֹת אַהֲבָתוֹ,
עַד בִּמְקוֹם שְׁכִינָה
/ הֶעֱמִיד אֱוִיל תּוֹעֲבָתוֹ,
וּבְתוֹךְ הָעֲזָרָה / נָטַע עֲצֵי הָאֲשֵׁרָה –
שָׁם הָיוּ זְבוּחִים / הַכֹּהֲנִים הַמְּשׁוּחִים.
מַה יַּעֲנוּ
זְעוּמִים / כִּי נֶהְפְּכָה הַבְּרָכָה?
בֵּינוֹת כָּל לְאֻמִּים
/ עָלַי חֲמָתְךָ שְׁפוּכָה.
הַשְׁקֵף מִמְּרוֹמִים,
/ קַנֵּא לְיוֹשְׁבֵי חֲשֵׁכָה!
אוּלַי עֵת בְּשׂוֹרָה / בָּאָה, וְנֵצֵא לְאוֹרָהּ,
עַל לֵב נֶאֱנָחִים / דַּבֵּר – וְהָיוּ שְׂמֵחִים!